מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותלעולם לא מאוחר להתחיל להתעמל

לעולם לא מאוחר להתחיל להתעמל

מחקר: עמידה בהמלצות לפעילות גופנית - 2.5 שעות בשבוע - תפחית דלקתיות, גם אם מתחילים בגיל מאוחר


עבודה בגינה תפחית דלקתיות (צילום: Shutterstock)
עבודה בגינה תפחית דלקתיות (צילום: Shutterstock)

פעילות גופנית בגיל העמידה - אפילו פעילות מתונה כמו גינון, צביעה והליכות מהירות - תפחית דלקתיות וכך תסייע להגן על הלב. אפילו אלה שמתחילים לבצע פעילות מאוחר - בסוף שנות הארבעים או החמישים לחיים - עדיין מרוויחים. כך מצאו חוקרים מאוניברסיטת College London.

 

המחקר שפורסם בכתב העת Circulation נערך בקרב כ-4,300 בני גיל העמידה שהיו במעקב במשך יותר מ-10 שנים. הנחקרים דיווחו על הפעילות הגופנית שביצעו בתחילת המחקר, לאחר 6 שנים ובסיום התקופה.

 

החוקרים בדקו מי מהמשתתפים עמדו בהמלצות לפעילות גופנית לגיל זה - 2.5 שעות של פעילות מתונה עד אינטנסיבית בשבוע - וחילקו אותם בהתאם לשלוש קבוצות: אלה שלא הגיעו לרמות הפעילות המומלצות, אלה שהגיעו להמלצות בחלק מהתקופות (בשתיים משלוש ההערכות) ואלה שהגיעו לאורך כל התקופה לרמות הפעילות המומלצות.

 

החוקרים גם מדדו בתחילת המחקר ובסופו את הרמות של שני סמנים לדלקתיות בדמם של המשתתפים. רמות גבוהות של דלקתיות נקשרו לעליה בסיכון למחלות לב.

 

באופן כללי נמצא כי נחקרים שביצעו 2.5 שעות בשבוע של פעילות גופנית מתונה - כמו גינון, שחיה והליכות - היו בעלי רמות נמוכות יותר של סמנים לדלקתיות בדם.

 

משתתפים שהיו פעילים גופנית בתחילת המחקר היו בעלי רמות נמוכות יותר של סמנים לדלקתיות בהשוואה לאלה שלא היו פעילים. במשך הזמן, רמות הדלקתיות עלו בכל המשתתפים, אך ההבדלים בין הקבוצות נותרו יציבים במשך התקופה.

 

הרמות הנמוכות ביותר של דלקתיות נמצאו בקרב אלה שביצעו פעילות גופנית במשך כל תקופת המעקב. יחד עם זאת, גם אלה שהתחילו לבצע את הפעילות בכמות המומלצת בין ההערכה השנייה לשלישית היו בעלי רמות נמוכות יותר של דלקתיות בהשוואה לאנשים שדיווחו כי לא ביצעו מספיק פעילות גופנית לאורך כל התקופה. הממצאים נותרו כאשר החוקרים לקחו בחשבון גורמים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות כמו השמנה ועישון.

 

החוקרים מזכירים כי ניתן להגיע לכמות המומלצת של פעילות אם מוותרים מידי פעם על נסיעה ומחליפים אותה בהליכה מהירה, מרימים מברשת צבע או יוצאים לעבוד בגינה.

 

 

Circulation 2012; DOI: 10.1161/CIRCULATIONAHA.112.103879

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה