מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותמדיטציה משנה את ביטוי הגנים

מדיטציה משנה את ביטוי הגנים

מחקר מצא כי מדיטציה מדכאת את ההתבטאות של גנים הקשורים לדלקתיות


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בשנים האחרונות מצטברות יותר ויותר עדויות לכך שלמדיטציה השפעות חיוביות על הבריאות. בתקופה האחרונה מדענים רבים מנסים לפענח את המנגנונים הביולוגיים העומדים מאחורי הקשר שבין תרגול מדיטציה להטבות הבריאותיות.

 

מחקר חדש שנערך על-ידי חוקרים מוויסקונסין, ספרד וצרפת, מצא עדויות לכך שבעקבות תרגול מדיטציה נוצרים שינויים מולקולאריים בגוף התורמים להפחתת דלקתיות.

 

החוקרים בחנו את ההשפעות של תרגול מדיטציה תודעתית (Mindfulness Meditation) – בה המתרגל מתמקד ב"להיות נוכח ברגע", בנשימה, בתחושות הגופניות ובמצב המנטלי.

 

את המדיטציה תרגלו קבוצה של 19 מודטים מנוסים באינטנסיביות במשך 8 שעות. אלה הושוו לקבוצת ביקורת של 21 אנשים שעסקו באותו זמן בפעילויות שקטות שאינן מדיטציה. הגנים של הנחקרים בשתי הקבוצות נמדדו לפני ואחרי 8 שעות ההתערבות.

 

לפני ההתערבות לא היה הבדל בגנים בין שתי הקבוצות של הנחקרים. אבל לאחר תרגול המדיטציה, נצפו אצל המודטים (ורק אצלם) מגוון שינויים גנטיים ומולקולאריים, בהם ירידה בהתבטאות או דיכוי של גנים התורמים לדלקתיות.

 

מה זה אומר? דמיינו את הגנים כאילו יש להם מתג ווליום מולקולארי שנע בין נמוך לגבוה, והוא שולט על המידה בה הגן מפיק את החלבון שהוא נועד להפיק. אותם גנים שנמצא כי הוחלש להם מתג הווליום בעקבות המדיטציה, הם כאלה שקשורים לדלקתיות. למעשה, החוקרים מסבירים כי השינויים נצפו בגנים שמהווים כיום מטרות לתרופות נוגדות דלקת ומשככי כאבים.

 

יתרה מכך, אותם שינויים בפעילות הגנים נקשרו להתאוששות פיזית מהירה יותר כאשר החוקרים העמידו את הנחקרים במצב מלחיץ ובדקו את רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ) שלהם.

 

מחקרים קליניים קודמים הראו כי לתרגול של מדיטציה תודעתית השפעות מיטיבות על כאבים ומחלות דלקתיות. בתחילת השנה חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין השוו שתי שיטות של הפחתת לחץ: מדיטציה תודעתית ותוכנית שעוצבה להעצים בריאות בדרכים שאינן קשורות לתודעתיות בהן פעילות גופנית ותרפיה במוזיקה. הם מרחו על עורם של המשתתפים משתי הקבוצות משחה הגורמת לדלקתיות והשרו עליהם לחץ נפשי. בעוד ששתי הקבוצות חשו רגועות יותר לאחר הטיפול, רק בקבוצת המדיטציה התודעתית הייתה הפחתה משמעותית בדלקתיות הקשורה ללחץ.

 

המחקר החדש שפורסם בכתב העת Psychoneuroendocrinology מספק מנגנון ביולוגי אפשרי להשפעות הטיפוליות של המדיטציה.

 

 

Psychoneuroendocrinology Volume 40, February 2014, Pages 96–107