טראומה מטרור ומלחמה
מנהלי קהילה
מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם אובדן טראומטי?
מחקר אמריקאי מדגים כיצד פעולות פשוטות עשויות לעזור לאנשים לשפר את מצב הרוח והרווחה הרגשית בחיי היומיום לאחר אובדן טראומטי של אדם אהוב
אובדן של אדם אהוב נתפס כאירוע טראומטי שמלווה באבל – רגש שאנשים עשויים לחוות במגוון צורות. מחקרים מזהים מספר רב של גורמים שעשויים להשפיע על התגובה לאובדן, ובהם טיב הקשר עם האדם שהלך לעולמו, נסיבות המוות – אשר ככל שהן יותר טראומטיות – כך התגובה צפויה להיות קשה יותר, וכן רקע תרבותי וגיל. גם לדפוסי אישיות יש השפעה, כאשר חלק מהאנשים מתמודדים עם אובדן ואבל באמצעות עיסוקים רבים ומשימות, ויש שמתמודדים באמצעות העמקת שיחות עם אנשים אחרים ודיבור.
אובדן של אדם קרוב גם מהווה גורם סיכון לשורה של מצבים פסיכיאטריים, לרבות דיכאון והפרעות חרדה, והוא גם אחד הגורמים שעשויים לעורר עם הזמן הפרעת פוסט טראומה.
בשנים האחרונות מבקשים חוקרים ורופאים לפתח שיטות התמודדות קצרות מועד לאחר חשיפה לטראומה – בניסיון להפחית את הסיכון לנזקים נפשיים ארוכי טווח. כך, בין השאר, פותחו בצה"ל מודלים להתמודדות עם חשיפה לאירועים טראומטיים במצבי לחימה בקרב חיילים כדי למנוע התקבעות של פוסט טראומה, מודלים שמיושמים בימים אלה במסגרת מלחמת 'חרבות ברזל' ובעקבות אסון ה-7 באוקטובר.
עתה מדווחים חוקרים אמריקאים כי זיהו מספר פעולות פשוטות שמסייעות להתמודדות קצרת המועד עם אובדן של אדם אהוב, אשר ביכולתם לסייע בשיקום נפשי ומניעת תחלואה נפשית ממושכת.
מטלות יומיומיות ושינה מספקת
החוקרים מהאוניברסיטה של מדינת צפון קרוליינה בחנו נתונים אודות 440 מבוגרים המתגוררים בארה"ב בגילי 50 עד 85, מרביתם נשים (68.2%), אשר נתבקשו למלא יומן אישי למשך 14 ימים רצופים במהלך פברואר 2022, לאחר שאיבדו אדם אהוב. שאלות הסקר נועדו לתפוס שינויים בחוויות החיים היומיומיות של כל משתתף והשפעות על מצב הרוח.
במחקר זוהו פעולות מסוימות המכונות Uplifts, פעולות "מרימות" או "מעודדות" שמסייעות להפחית את הרגשות השליליים לאורך היום.
עשר פעולות שכאלה תועדו במחקר: תקשורת חיובית עם בן/ בת הזוג; תקשורת חיובית עם חברים; השלמת משימה; תחושת בריאות; שינה מספקת; אכילה בחוץ; ביצוע מטלות יומיומיות; ביקור, שיחת טלפון או כתיבה לאדם אחר; בילוי עם המשפחה; ובילוי ביתי.
החוקרים מצאו כי ההשפעה החיובית של הפעילויות המעודדות הייתה בולטת יותר עבור אנשים שחוו אובדן טראומטי, ובמיוחד בימים בהם דיווחו כי הם הרגישו באופן סובייקטיבי מבוגרים יותר.
הממצאים מדווחים בגיליון ינואר 2024 של כתב העת Health and Well-Being.
רווחה רגשית
"מוות בטרם עת או מוות טראומטי של חברים קרובים או בני משפחה הוא מעמסה משמעותית מבחינה רגשית, והתמודדות עם האבל עשויה להוות אתגר קשה במיוחד", אומרת קייטלין ריינולדס (Reynolds), אחת ממחברות המחקר ודוקטורנטית באוניברסיטת צפון קרוליינה, "המחקר שלנו מצביע על כך שיש דברים ספציפיים שאנשים יכולים לעשות כדי לחזק את רווחתם הרגשית לאחר אובדן טראומטי".
לדברי פרופ' שבון נויפרט (Neupert), ראש צוות החוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת צפון קרולינה, "המחקר מספק לנו הזדמנות לקבל תובנות לגבי האופן שבו התנהגויות יומיומיות לאחר אובדן יכולות להשפיע על הרווחה הרגשית שלנו. יש דברים שאנו יכולים לעשות - שהם נגישים עבור רוב האנשים, ובאפשרותם לשפר את מצב הרוח שלנו בימים שבהם אנחנו הכי צריכים את זה".
החוקרים קוראים להעמיק את הידע על ההשפעות של אובדן אדם קרוב על תפקוד יומיומי ורווחה נפשית.
ממצאי המחקר מלווים בראיות נוספות בשנים האחרונות על ההשפעות של פעולות לאחר חשיפה לאירוע טראומטי שביכולתן למנוע נזקים נפשיים ממושכים. באפריל 2023 הציעו חוקרים מבריטניה מודל של טיפול קוגניטיבי שעשוי לסייע בהתמודדות עם אבל על אובדן שעשוי להתפתח לכדי פוסט טראומה. בצה"ל פותח בין השאר "מודל מעש"ה" המבוסס על ארבעה עקרונות להתערבות מהירה בקרב חיילים נפגעי חרדה בשדה הקרב, במטרה למנוע פוסט טראומה. המודל מבוסס על יצירת מחויבות בקרב נפגע הטראומה שמעניקה תחושת ביטחון; עידוד הנפגע לפעולה ולא רק לחשיבה פסיבית על האירוע; עידוד הנפגע להפעיל מחשבות שכליות במקום רגשות; והבניית רציפות של האירוע כדי להפיג תחושות בלבול.