במהלך השנים האחרונות התפרסמו מספר מחקרים שמצאו באופן עקבי כי התקרחות גברית קשורה לסיכון מוגבר לסרטן הערמונית.

מאחורי הקשר שאותר בין התקרחות לבין הסיכון לסרטן הערמונית יש גם הסבר תיאורטי הגיוני - התקרחות קשורה לעלייה ברמות של הורמונים זכריים המכונים אנדרוגנים. רמות גבוהות של אנדרוגנים קשורות גם לסיכון מוגבר להתפתחות סרטן הערמונית.

כעת מתפרסם מחקר חדש שמחזק את החשד שהתקרחות עשויה לאותת על סיכון מוגבר לסרטן הערמונית. המחקר שפורסם בכתב העת American Journal of Epidemiology מצא כי התקרחות קשורה לסיכון מוגבר למוות מסרטן הערמונית.

צוות חוקרים מהמכון הלאומי לסרטן בארה"ב התבססו על נתונים ממחקר גדול שעקב אחר גברים תקופה ארוכה – 50% מהגברים במחקר היו במעקב במשך יותר מ-21 שנים. בתחילת המעקב רופאי עור בחנו את מצב ההתקרחות של כל נבדק. מידת ההתקרחות דורגה בסולם של 1 עד 4. עם זאת, לא תועד דפוס ההתקרחות של הגברים.

בניתוח הנתונים הנוכחי נכלל מידע על 4,316 גברים שבתחילת המחקר (בשנים 1971-1974) היו בני 25 עד 74 שנים ולא הייתה להם היסטוריה של סרטן. בסיום תקופת המעקב 107 מהגברים מתו מסרטן הערמונית.

לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון גורמים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות, הם מצאו כי הסיכון לסרטן ערמונית קטלני היה גבוה ב-56% בגברים עם התקרחות כלשהי בהשוואה לגברים ללא סימנים להתקרחות בכלל. בגברים עם התקרחות ברמה בינונית (moderate) הסיכון למוות מסרטן הערמונית היה גבוה ב-83%. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין התקרחות לבין הסיכון למוות מכל סיבה שהיא.

יש לציין שגם אם התקרחות אכן מעלה את הסיכון למוות מסרטן הערמונית, הסיכון האבסולוטי של אדם שהקריח למות מסרטן הערמונית עדיין אינו גבוה. 

התקרחות קשורה לעלייה ברמות של הורמונים המכונים אנדרוגנים, שרמות גבוהות שלהם קשורות גם לסיכון מוגבר להתפתחות סרטן הערמונית (צילום: Shutterstock)

המחקר כאמור מצטרף למספר מחקרים שמצאו קשר בין התקרחות לסרטן הערמונית. לדוגמה, במחקר שנערך בקרב יותר מ-39,000 גברים, ופורסם בשנת 2014 בכתב העת Journal of Clinical Oncology, חוקרים מהמכון הלאומי לחקר סרטן בארה"ב מצאו כי התקרחות בקדמת הראש ובקודקוד (דפוס התקרחות המכונה התקרחות גברית טיפוסית) בגיל 45 קשורה לסיכון גבוה ב-39% לפתח סרטן ערמונית אגרסיבי בהמשך החיים, בהשוואה לגברים ללא התקרחות בגיל זה. לא נמצא קשר בין דפוס התקרחות זה לבין התפתחות של סרטן ערמונית שאינו אגרסיבי. כמו כן, לא נמצא קשר משמעותי בין דפוסי התקרחות אחרים לבין הסיכון לסרטן הערמונית.

מחקר שפורסם בשנת 2011 בכתב העת Annals of Oncology מצא קשר בין התקרחות מוקדמת לבין סיכון מוגבר להתפתחות סרטן הערמונית. המחקר נערך בקרב 388 גברים חולי סרטן הערמונית שאובחנו כשהיו בגילי 46 עד 84 ו-281 גברים בריאים שהיוו קבוצת ביקורת. החוקרים מצאו כי בקרב חולי סרטן הערמונית הייתה סבירות גבוהה פי שניים להתקרחות גברית טיפוסית כבר בגיל 20. דפוסי איבוד השיער בגילאי 30 ו-40, לא נמצאו כמנבאים של סיכון מוגבר לסרטן הערמונית.

למרות הממצאים, התקרחות אינה מהווה כיום גורם סיכון ודאי לסרטן הערמונית. נדרשים מחקרים נוספים שיבחנו את הקשר ויבדקו את המנגנון שעומד מאחוריו. עם זאת, מומחים אומרים שייתכן שבעתיד מידת ודפוס ההתקרחות של גברים יסייעו במידה מסוימת להעריך את הסיכון להתפתחות של סרטן הערמונית.

קרחת עשויה לאותת גם על סיכון ללב

מחקרים קודמים קשרו בין התקרחות גם לבין בעיות בריאות נוספות, ובעיקר מחלות לב. סקירת מחקרים שפורסמה בשנת 2013 בכתב העת האינטרנטי BMJ Open מצאה כי התקרחות בקודקוד קשורה לסיכון מוגבר למחלת לב כלילית. ככל שההתקרחות חמורה יותר – כך עולה הסיכון. לעומת זאת, קו שיער נסוג לא נמצא קשור לסיכון מוגבר למחלת לב.

מחקר שהוצג שנה לפני כן בכנס המדעי של איגוד הלב האמריקאי, מצא כי התקרחות וסימנים מסוימים אחרים להזדקנות עלולים להיות סימנים לבריאות לב לקויה.

הסיבה לקשר בין קרחת לבין מחלות לב אינה ידועה. ההשערות הקיימות היום הן כי עמידות לאינסולין עלולה לפגוע באספקת חומרים מזינים לזקיקי השיער או שמצב דלקתי, בנוסף על פגיעה בכלי דם, יכול לפגוע גם בזקיקי השיער. עם זאת, ייתכן שהקרחת פשוט מהווה סמן להזדקנות.

Am J Epidemiol. 2016;183:210–217