מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותמה לנחירות ומחלות לב?

מה לנחירות ומחלות לב?

נחירות ובעיות שינה עלולות לאותת על סיכון מוגבר לפתח מחלות לב ובעיות בריאות אחרות בהמשך


נחירות חזקות מעידות על סיכון מוגבר לפתח תסמונת מטבולית (צילום: panthermedia)
נחירות חזקות מעידות על סיכון מוגבר לפתח תסמונת מטבולית (צילום: panthermedia)

 

אנשים שנוחרים בעוצמה גבוהה, שמתקשים להירדם או מתעוררים לעיתים קרובות כשהם חשים עייפים, עלולים להיות בסיכון מוגבר למחלות לב ובעיות בריאות אחרות בשלב מאוחר יותר בחייהם, כך לפחות עולה ממחקר חדש.

 

המחקר כלל יותר מ- 800  אנשים בגילאי 45-74 שלא אובחנו כלוקים בתסמונת המטבולית בתחילתו. חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג תשאלו אותם לגבי איכות השינה שלהם ולאחר 3 שנים ביצעו לנבדקים בדיקות לאיתור גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.

 

על-פי תוצאות המחקר שפורסם בכתב העת Sleep, האנשים שדיווחו על נחירות חזקות היו בעלי סיכון גבוה מפי 2 מאלה שישנו בשקט, לפתח את הסינדרום המטבולי- מקבץ של גורמי סיכון למחלות לב, סוכרת ושבץ, הכוללים לחץ דם גבוה, רמות גבוהות של סוכר בדם, כולסטרול "טוב" נמוך, ריכוז גבוה של שומנים בדם והשמנה באזור הבטן.

 

בקרב אנשים שדיווחו על קושי להירדם או כאלה שדיווחו שהם קמים בבוקר וחשים עייפים לפחות 3 פעמים בשבוע, הסיכון היה גבוה יותר בכ- 80% ו- 70% (בהתאמה), לפתח בשלב מאוחר יותר שלושה או יותר מגורמי הסיכון למחלות לב ושבץ.

 

בנוסף, נמצא כי בקרב אנשים שלא נהגו לזוז הרבה, הקשר בין בעיות השינה לתסמונת המטבולית היה חזק יותר.

 

המחקר החדש לא מוכיח כי נחירות או בעיות שינה אחרות ממש גורמות לסינדרום המטבולי. ייתכן שיש הסבר אחר- לדוגמא ידוע שבעיות שינה עלולות להיגרם בשל לחץ וכי לחץ יכול להעלות את הסיכון למחלות לב. לכן, נדרשים מחקרים נוספים כדי לבדוק את הנושא.

 

יחד עם זאת, החוקרים מספקים הסברים אפשריים לכך שהבעיות בשינה גורמות לתסמונת מטבולית: הפרעות כרוניות בשינה עלולות לגרום לעליה ברמות הורמוני מתח שיכולה להוביל לשינויים בלחץ הדם, במטבוליזם של גלוקוז ובמשקל. האשם יכול להיות גם בנחירות עצמן- ניסויים העלו את האפשרות שהויברציות של הגוף שנגרמות בשל נחירות, עלולות להגביר דלקתיות בדפנות כלי הדם.

 


Sleep VOLUME 33, ISSUE 12

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה