מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק
כמוניטרשת נפוצהחדשותמה משפיע על הפגיעה הקוגניטיבית?

מה משפיע על הפגיעה הקוגניטיבית?

מחקר ראשוני מסוגו, לא הסתפק בבחינת תיאוריה אחת המציגה את הגורמים המשפיעים על הפגיעה הקוגניטיבית בטרשת נפוצה, אלא השווה בין התיאוריות הבולטות בכדי לקבוע את המשתנים הדומיננטים ביותר.


קשיים קוגניטיביים הם אחד מן הסימפטומים השכיחים בטרשת נפוצה, אך ההבנה של המכניזים בו הפגיעה נוצרת עדיין לא מובן עד תומו. ישנם כמה גורמים שהוצעו בעבר כאחראים לפגיעה הקוגניטיבית בטרשת נפוצה, בניהם משתנים פסיכולוגים, כמו דיכאון ועייפות, הפעילות הדלקתית, התנוונות ופגיעה בתאי העצב או חוסר ויסות של המערכת הנוירו-הורמונולית. מחקרים בחנו כל אחת מן התיאוריות, אך עדיין לא נבחנו כל התיאוריות הללו במקביל במחקר אחד ולא הוערכה תרומתו היחסית של  כל גורם לפגיעה הקוגניטיבית שבאה לידי ביטוי בטרשת הנפוצה.


במחקר הנוכחי השתתפו 25 נבדקים עם טרשת נפוצה וגם פגיעה קוגניטיבית, בנוסף ל- 25 נבדקים עם טרשת נפוצה וללא פגיעה קוגניטיבית, זאת בהתבסס על מבחנים נוירו פסיכולוגים ששימשו להערכתם. בנוסף להערכה הנוירופסיכולוגית בוצעה בדיקה לתפקוד ציר ההיפותלמוס – היפופיזה – אדרנל, הידוע בשמו ציר ה- HPA (באמצעות dexamethasone-corticotropin-releasing hormone suppression test, Dex-CRH test), נלקחו דגימות דם ונבחנו סימנים בהדמיית ה- MRI המצביעים על פעילות דלקתית.


התוצאות הראו כי נבדקים עם פגיעה קוגניטיבית נמצאו גם עם רמת נכות גבוהה יותר. בנוסף לכך, הנבדקים עם הפגיעה הקוגניטיבית היו עם רמות גבוהות יותר של עייפות ודיכאון. העייפות נמצאה קשורה יותר לפגיעה ביכולת הקשב, בעוד שהדיכאון הראה קשר משמעותי לבדיקות הזיכרון.


ממצאי ה- MRI באשר לסימנים של פעילות דלקתית או אטרופיה כללית (הערכה של התנוונות או הפגיעה בתאים ורקמות במוח) לא נמצאו קשורים, במחקר הנוכחי, לפגיעה הקוגניטיבית.


בהשוואה למחקרים קודמים, מספר הנבדקים שהראו פעילות יתר של ציר ה- HPA (זהו ציר הפועל במצבי דחק ויש לו השפעה על תפקודים רבים בגופנו) היה נמוך מאוד, וייתכן כי בשל כך לא נמצאו בינו ובין התפקודים הנוירופסיכולוגים קשרים משמעותיים.


כותבי המאמר מסיקים כי העייפות והדיכאון הם בעלי ההשפעה המשמעותית ביותר לפגיעה קוגניטיבית בטרשת נפוצה מתוך המשתנים שנבחנו, הפקטורים הפסיכולוגים הללו הראו השפעה על תחומי קוגניציה ספציפיים כפי שבאו לידי ביטוי במדידות הקשב והזיכרון.

 


מתוך ה- Brain, Behavior and Immunity

 


תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.