הטרשת הנפוצה היא מחלה אוטואימונית, בה המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את מערכת העצבים המרכזית. ההנחה המקובלת כיום שמתוך מורכבות המערכת החיסונית, תאי ה- T, הם הדומיננטים בתיווך המחלה. מחקר מתקדם יותר מראה, שהתאים הדנדריטים בעלי השפעה מרכזית על תחילת ומשך פעולתה של המערכת החיסונית ומשוער בהתאם כי קיימת השפעה דומה על המתרחש בטרשת הנפוצה.

התאים הדנדריטים, שייכים למערכת החיסונית של גופנו ותפקידם המרכזי הוא "בליעה" של גורמים המזיקים לגוף (אנטיגנים) והצגתם לתאים אחרים במערכת החיסונית שתפקידם, בין היתר, לחסל את המזיקים (קבוצת הלימפוציטים שבינהם נמצאים תאי ה- T). מתוך תפקידם של התאים הדנדריטים, יש ביכולתם לעורר את תאי ה-T וגם להביא לויסות נכון של התגובה החיסונית.

התפקיד הביולוגי החשוב של התאים הדנדריטים, מצביע על כך שייתכן ותאים אלו יכולים להיות "מנוצלים" לטובת טיפול המתמקד במערכת והתגובה החיסונית. כעת הכיוון המחקרי הוא לנסות ולעכב את התגובה החיסונית שמעוררים התאים הדנדריטים, כך שלא יעודדו פעילות דלקתית (כזו אשר יכולה להביא להתקפים בטרשת נפוצה). כיוון נוסף מנסה לבחון אסטרטגיה בה תהייה שליטה בהתפתחותם והתמיינותם של התאים הדנדריטים וכך לרתום אותם לצרכים הטיפוליים.

טיפול פוטנציאלי המתמקד בתאים דנדריטים יכול לעכב את פעילותם המעוררת פעילות חיסונית או לתמוך בפעילות התאים המווסתת את פעילות המערכת החיסונית. כיום ידועים לפחות 4 תתי סוגים של תאים דנדריטים, אך ייחודו של כל סוג, הדרך בה הוא פועל והאינטראקציה שלו עם תאי ה- T, עדיין לא מובנת במלואה. טיפולים המתמקדים בתאים דנדריטים נוסו כבר על בעלי חיים עם מחלה הדומה לטרשת נפוצה וכעת ישנם ניסיונות לבדוק את יעילותם גם על מחלות אוטואימוניות נוספות.

כעת מנסים החוקרים למקד את ההשפעה על התאים הדנדריטים ולבחון את יעילות הכיוון הטיפולי באופן בלעדי או בשילוב עם טיפולים אחרים. הכול בכדי לשפר את היכולות למיתון פעילות הטרשת הנפוצה והתקדמותה.

מתוך  Nature Reviews Neurology

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'