מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותמילים יכולות להכאיב

מילים יכולות להכאיב

חוקרים מצאו כי עצם אזכורן של מילים הקשורות לכאב מגביר את תחושת הכאב


מילים כמו
מילים כמו "מייסר" מפעילות אזורים במוח שמעבדים את תחושת הכאב (צילום: אתר סטוק פוטוז)

 

חלק מהסובלים מכאב כרוני מרבים להתלונן על כך ולדבר על מה שהם עוברים. אבל מי שחשב שהדיבור יעזור לשחרר חלק מהכאב ולהרגיע, אולי טועה. על פי מחקר גרמני חדש, דיבור על כאב רק מעצים אותו.

 

על פי המחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Pain, מילים שמתארות כאב או מתקשרות לחוויית כאב- כמו "מייסר" או "קודח"- מפעילות אזורים במוח שמעבדים את תחושת הכאב ומנהלים את תגובת הגוף לכאב. החוקרים מסיקים מכך כי דיבור על כאב או על פעולה המתקשרת באופן מסוים עם כאב, מחמיר את מצבם של הסובלים מכאב.

 

במסגרת המחקר, שישה עשר מתנדבים בריאים עברו סריקות מוח על מנת לבדוק איך הם מעבדים מילים הקשורות לחוויית כאב. הסריקות אפשרו לחשוף איזה אזורים של המוח הופעלו בתגובה לשמיעת מילים שונות. הסריקות הראו תגובות ברורות למילים הקשורות בכאב, במרכזים במוח המעבדים כאב. נראה כי מילים כמו 'כאב', 'עוויתות', 'כאבי התכווצויות בבטן' וכדומה, נקשרו במוח עם תחושות כאב. יחד עם זאת, לא נצפו דפוסים כאלה במוח בתגובה למילים אחרות, גם אם מדובר במילים שליליות הקשורות לאימה או סלידה (כמו 'מגעיל', 'מבעית' ו'נורא'). נראה כי מילים כאלה לא נקשרו לאזורים במוח הקשורים לכאב.

 

הממצאים מראים כי מילים בלבד יכולות להפעיל את האזור במוח ששולט על התגובה לכאב. לדברי החוקרים, המוח לומד לקשר בין מילים מסוימות עם רגישות לכאב וייתכן שזה נובע ממנגנון הישרדותי: תגובה בלתי-רצונית שמטרתה לאפשר לבני אדם להימנע מסיטואציות כואבות, שעלולות להיות מסוכנות.

 

תוצאות המחקר מבהירות שגירויים מילוליים הם בעלי משמעות חשובה יותר ממה שחשבנו עד היום. החוקרים סיכמו ואמרו כי הממצאים יכולים להיות משמעותיים במיוחד לאנשים הסובלים ממחלות כרוניות, שנוטים לדבר הרבה על ההתנסויות הכואבות שלהם עם הרופאים והצוות הטיפולי. השיחות האלה לדבריהם, יכולות להגביר את הפעילות של אזורי הכאב במוח ולהגביר את הכאב. כדי לאושש את ההשערה הזו החוקרים מתכננים לערוך מחקר על אוכלוסיה זו.

 

 Pain, 2010, 148(2), 198-205

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה