מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותלמה כאבי פנים וראש נוטים להיות קשים יותר מכאבים אחרים?

למה כאבי פנים וראש נוטים להיות קשים יותר מכאבים אחרים?

חוקרים אמריקאים מתארים מסלול מוחי שמעצים את התחושות של כאבים באזור הפנים והראש וגורם לכאבים להיתפס כעוצמתיים ומפחידים יותר


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כאבים באזור הראש והפנים מורגשים לרוב חזקים יותר ואף מפחידים ומאיימים יותר ומתישים יותר רגשית בהשוואה לכאבים באזורים אחרים בגוף, אך הבסיס הביולוגי לתחושות עוצמתיות של כאבי פנים וראש היה עד עתה לאחת מתעלומות המדע.

 

כאב חד נוצר בגוף במנגנון של המערכת הנוציספטיבית מערכת ביולוגית של סיבי כאב שמעבירה מידע למוח על נזקים שנגרמו לגוף ומשדרת למוח סימנים המעובדים בהמשך לכדי אותות כאב.

 

בתוך אותה מערכת, נראה שבכאבי פנים וראש מעורב מסלול מעט שונה לעומת כאבים בגוף. חוקרים אמריקאים מדווחים בכתב העת Nature Neuroscience  על מסלול מוחי שמעצים את תחושות הכאב שמועברות למוח מאזור הפנים והראש, כך לפי מחקר שבוצע בעכברים. 

 

במסגרת המחקר החדש, החוקרים מהמרכז הרפואי אוניברסיטאי ומאוניברסיטת דיוק בעיר דורהם שבצפון קרוליינה בחנו מסלולים מוחיים הקשורים בעיבוד כאב בקרב עכברי מעבדה, תוך התמקדות בשוני בתגובה לגירוי כואב שניתן לפנים, בהשוואה לגירוי שניתן לכף היד.

 

לחוקרים כבר היה ידוע מעבודות קודמות כי גירויים כואבים בפנים מועברים לשני צידי המוח לאזור הקרוי הקרוי גרעין PBL (קיצור של Parabrachial Lateral Nucleus). בהמשך אותות עוברים מגרעין זה לאזורי מוח הקשורים בעיבוד של רגשות ותחושות אינסטינקטיביות.

 

החוקרים השתמשו במערכת טכנולוגית ייחודית שפותחה במעבדתם – הקרויה CANE, שמאפשרת לסרוק ולבחון את פעילותם של תאי ה-PBLבמחקר החדש התברר כי התאים בגרעין ה-PBL גם קולטים במקביל אותות מאזורים הקשורים בעיבוד רגשות במוח באמצעות מערכת חבויה שלא נצפתה עד כה, וכך תחושות הכאב שהועברו מאזור הפנים מועצמות.

 

בהבדל מכך, נמצא כי גירוי כואב לכף היד עובר דרך חוט השדרה כלפי מעלה לאזורים אחרים בגרעין ה-PBL רק בצד אחד של המוח – הצד ההפוך לצד של כף היד שבה ניתן הגירוי. כמו כן, תאים אלה לא מקבלים במקביל אותות מאזורים הקשורים בעיבוד רגשות מוחיים, אלא רק מעבירים אותות אליהם.

 

החוקרים מסבירים כי כאב, ובייחוד כאב כרוני, אינו רק הפרעה תחושתית, אלא גם הפרעה רגשית, וכך כשכאבי ראש ופנים הופכים לכרוניים, יש להם השפעה קבועה על הסבל הרגשי של המטופל. לכן קובעים החוקרים כי יש לתת טיפול לא רק להשפעה הפיזיולוגית של הכאב על הגוף, אלא להתייחס גם להיבט הרגשי של הסבל כתוצאה מהכאב, בייחוד כשמדובר בכאבי ראש ופנים.

 

סיבות אבולוציוניות

 

לאור פרסום הממצאים הועלו בקהילה המדעית השערות בדבר הצורך בקיומו של מסלול מוחי ייחודי לכאבי ראש ופנים, ככל הנראה מסיבות אבולוציוניות על רקע החשיבות הרבה של אזור הראש והפנים להישרדות, בהשוואה לאזורים אחרים בגוף.

 

מחקרים שונים הצביעו לאורך השנים על תחושות מועצמות של כאבים בפנים ובראש ביחס לאזורים אחרים בגוף, בתגובה לגירוי בעוצמה זהה. שני הכאבים העוצמתיים ביותר על פי מחקרים המודדים עוצמות כאב בגוף הם כאב ראש מקבצי (Cluster headaches) וכאב הנובע מהעצב המשולש הקרוי גם 'טריגמינל נאורלגיה' (Trigeminal neuralgia) – שהוא כאב פנים שמתפתח מסיבה לא ידועה במהלך החיים, לרוב בגלל לחץ של כלי דם על העצב המשולש שאחראי על תחושות הפנים, באופן המוביל לכאב עוצמתי וחזק ביותר בתגובה לגירויים קלים כמו משב רוח ובקושי לפתוח את הפה. כאב זה גם עלול להתפתח בקרב אנשים עם טרשת נפוצה כתוצאה משחיקת שכבת המיאלין המגנה על העצב המשולש וכן בעקבות ניתוחים או גידולים בפנים.

 

חוקרים מגרמניה דיווחו באוגוסט 2015 בכתב העת Journal of Pain כי במחקר שבוצע בהשתתפות 36 נבדקים בריאים, גירוי חם שניתן לפנים הורגש בעוצמה חזקה יותר בהשוואה לאותו גירוי שניתן לגפיים. צוות נוסף של חוקרים מגרמניה דיווח ביולי 2016 בכתב העת Neuroimage כי במחקר בקרב 23 נבדקים בריאים, גירוי שניתן לפנים זוהה כהרבה יותר מאיים בהשוואה לאותה עוצמת גירוי שניתנה לאזורי גוף פריפריים. עוד במאי 2007 הוכיחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הארוורד בכתב העת Neuroimage על סמך הדמיות מסוג FMRI (בדיקת MRI פונקציונאלי של מוח) כי גירוי כואב לפנים גורם להפעלה מוגברת יותר של אזור האמיגדלה במוח, בהשוואה לאותה עוצמת גירוי שניתנת ליד.

 

הקשר בין כאבי ראש למצוקה נפשית, שהמסלול הפיזיולוגי המתואר במחקר עשוי להסביר חלק ממנו, תועד בעבר במחקרים רבים. ברמה הביולוגית, דיכאון וחרדה וכאב חולקים אזורים משותפים המוח ופעילות משותפת במערכת העצבים המרכזית של כימיקלים שונים לרבות סרוטונין ונוראדרנלין. באפריל 2015 דיווחו חוקרים ישראלים כי מחצית מהאנשים עם כאב כרוני המטופלים במרפאות כאב – סובלים במקביל גם ממצוקה נפשית, וכי רמות גבוהות של דיכאון וחרדה עלולות להחריף כאבים כרוניים ואת הנכות התפקודית הנלווית להם. מחקר אמריקאי שפורסם באוקטובר 2012 זיהה קשר ביולוגי נוסף בין כאב כרוני לחרדה, דיכאון וירידה בזיכרון הנעוץ בפעילות משובשת באזור ההיפוקמפוס שבמוח.

 

 

Nature Neuroscience, doi:10.1038/s41593-017-0012-1