מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותמריחואנה הופכת את הכאב לנסבל יותר

מריחואנה הופכת את הכאב לנסבל יותר

הדמיות מוח הראו: קנביס לא מצמצם את הכאב, אלא מביא לכך שהמטופל יהיה פחות מוטרד ממנו. לא כולם מושפעים


השפעת הקנביס משתנה מאדם לאדם (צילום: Shutterstock)
השפעת הקנביס משתנה מאדם לאדם (צילום: Shutterstock)

באמצעות הדמיות מוח, חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד מצאו שהמרכיב הפסיכואקטיבי במריחואנה לא מפחית את עוצמת הכאב, אלא מפחית את הפעילות בחלק של המוח הקשור לאספקטים רגשיים של כאב וכך מפחית את התגובה הרגשית לכאב. אבל, לא כל המטופלים הושפעו מהחומר.

 

המחקר שפורסם בכתב העת Pain נערך בקרב 12 גברים בריאים שקיבלו פלצבו או גלולה המכילה 15 מ"ג מהחומר הפעיל במריחואנה - THC - החומר הגורם לתחושת ה"סוטול", שהוא רק אחד מהחומרים הרבים הנמצאים בצמח עצמו.

 

לאחר מכן נמרחה על עורם של המשתתפים משחה – משחה שהכילה צ'ילי שגרם לתחושת צריבה וכאב, או משחת דמה. כל משתתף עבר ארבע סקירות MRI שכיסו את כל הקומבינציות האפשריות של הגלולות והמשחות וחשפו את האופן בו פעילות המוח השתנתה. המשתתפים התבקשו גם לדווח בכל מצב על עוצמת הכאב ועל המידה בה הוא הטריד אותם.

 

החוקרים מצאו שעם THC, בממוצע, אנשים לא דיווחו על שינוי בתחושת הצריבה, אבל הכאב הטריד אותם פחות. סריקות המוח הראו פעילות מופחתת באזורים מרכזיים של המוח שהסבירו את ההקלה בכאב שהמשתתפים חשו.

 

ההדמיות הראו הפחתה מעטה בלבד באזורים במוח המקודדים את תחושת הכאב, שזה מה שנוטים לראות במשככי כאב כדוגמת האופיאדים. במקום, נראה כי הקנביס משפיע בעיקר על התגובה הרגשית לכאב, בצורה המשתנה מאוד מאדם לאדם.

 

בניגוד למשככי כאב קונוונציונאליים, חלק מהאנשים מגיבים טוב מאוד למריחואנה, בעוד שאחרים לא מגיבים כלל. לדוגמא, רק 6 מתוך 12 המשתתפים במחקר דיווחו על שינוי ברור במידה בה הכאב הטריד אותם. הפעילות המוחית שנצפתה בסריקות חיזקה את דיווחי המשתתפים.

 

לדברי החוקרים, הממצאים מצביעים על כך שבעתיד ניתן יהיה לנבא למי מריחואנה רפואית תוכל להועיל בהקלת הכאב. אבל לשם כך נדרשים מחקרים גדולים יותר שיערכו בקרב חולים כרוניים וימשכו תקופות ארוכות יותר.

 

 

על הצד השלילי של מריחואנה

 

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת אוקספורד