מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותמריחואנה לחולים - חלק א'

מריחואנה לחולים - חלק א'

3,000 חולים בישראל כבר קיבלו אישור מהמדינה להשתמש במריחואנה. מי יכול לקבל אישור?


ניתן לקבל סיגריות מוכנות המכילות מריחואנה (צילום: אתר סטוק פוטוז)
ניתן לקבל סיגריות מוכנות המכילות מריחואנה (צילום: אתר סטוק פוטוז)

 

לא בכל יום רואים חדר מלא ברופאים הדנים בחופשיות ביתרונות המריחואנה, רבים מהם מהללים אותה. אבל ככל שהמריחואנה הופכת להיות טיפול נפוץ יותר ויותר בקרב חולים כרוניים- צריך לדבר על זה. וכך עשו ביום חמישי האחרון בדיון שערך המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.


עד לפני כמה שנים רק חולים בודדים קיבלו אישור להשתמש במריחואנה רפואית. היום למעלה מ- 3,000 חולים קיבלו אישור שכזה (2,000 קיבלו אותו בשנתיים האחרונות) ועד סוף השנה הצפי הוא שהמספר יגיע ל- 5,000. ככל שהחולים והרופאים נתקלים ביתרונות הטיפול במריחואנה, עולה הצורך להסדיר את הנושא.

 

"המספרים היום הם קצה הקרחון" אמר ד"ר איתן חי- עם, שבימים אלה מסיים את תפקידו כמנכ"ל משרד הבריאות. "כיום אין מודעות, אבל אני מעריך שבעתיד מאה אלף איש ישתמשו במריחואנה רפואית". 

 

במריחואנה יש למעלה מ- 460 חומרים פעילים, ביניהם גם THC - חומר פסיכו-אקטיבי. לרוב הרופאים מעדיפים לתת לחולים תרופות המכילות THC, אבל בדרך כלל הן לא יעילות כמו הדבר האמיתי. 

 

המדינה מאשרת לחולים מסוימים להשתמש במריחואנה, על מנת להקל על תסמיני המחלה, או תופעות הלוואי של התרופות. הרישיון מתיר לחולים לעשן מריחואנה או חשיש רק בביתם, ללא נוכחות קטינים. הם יכולים לגדל את הצמח, או להחזיק כמות של עד 50 גרם חומר יבש.

 

האישור הראשון לעישון מריחואנה ניתן לחולה אסתמה ב- 1974 על ידי בית המשפט. היום הוא כבן 70, עדיין סובל מאסתמה כמובן, אבל מצבו טוב והוא לא משתמש בסטרואידים.

 

היוזמה להתרת שימוש במריחואנה לחולים על ידי המדינה הייתה של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ד"ר בועז לב. בסוף שנות ה- 90, בעקבות פניות של חולים למשרד הבריאות בבקשה לשימוש במריחואנה עלה הצורך להסדיר את מתן הרישיונות. האחריות ניתנה לד"ר יהודה ברוך, מנהל בית חולים אברבנאל. מאז חולים רבים זכו לקבל את הטיפול, ורבים מהרופאים שהשתתפו במפגש סיפרו על מקרים בהם החומר עזר בצורה שאפילו הם התקשו להאמין לה.

 

לאיזה חולים יכולה המריחואנה לעזור-

 

לא תמיד ברור כיצד המריחואנה עוזרת, כמעט אף אחד לא חוקר את הנושא, אז מסתמכים על מעט מחקר ובעיקר על תחושות החולים.

 

ממה שנצפה בחולים, המריחואנה מסייעת כנגד בחילות וכאב, מגבירה תיאבון, מרחיבה סימפונות מה שמועיל לסובלים מאסתמה, ובמחלות נוירולוגיות כמו טורט היא מפעילה רצפטורים במוח המעכבים שחרור של חומרים שגורמים להפעלה לא מבוקרת של עצבים. בנוסף, במריחואנה יש ככל הנראה חומרים נוגדי דלקת, חומרים שמסייעים לשיכוך כאב ולשינה.

 

עד לפני מספר שנים אושר השימוש במריחואנה לחולי סרטן, נשאי איידס או חולי קרוהן שקיבלו המלצת רופא מומחה. כיום, המריחואנה מוכרת לטיפול בחולי איידס, קרוהן, חולי ALS, לסובלים מגידול ממאיר בשלב הכימותרפיה, לכל חולה סופני, לטיפול בכאב כרוני (כ- 1,200 חולים, ביניהם שלושה שסבלו ממיגרנות קשות, טופלו במרפאת כאב ולא הגיבו לטיפולים האחרים, ו- 15 חולי פיברומיאלגיה), חולי טרשת נפוצה במידה ויש מרכיב ספסטי במחלתם (38 חולים כיום). שני חולי גלאוקומה קיבלו אישור. כך גם ארבעה חולי טורט אם כי שניים מהם פיתחו פסיכוזה. האישור ניתן גם לשלושה חולי אסתמה, עשרות חולים עם בעיות נוירולוגיות ו- 43 נכי צה"ל, מתוכם 40 קיבלו אישור בשל תסמונת פוסט טראומה

 

למרות שיש מחקרים שמראים כי המריחואנה עוזרת למנוע התדרדרות מחלת אלצהיימר, החומר לא מאושר לחולים אלה, בעיקר בשל בעייתיות ביכולתם לתת הסכמה מדעת.

 

בחלק מהמקרים מתן מריחואנה לחולים גריאטריים הביא לכך שהם הפסיקו להיות סיעודיים, בגלל שכבר לא סבלו מתופעות לוואי של תרופות שהפסיקו לקחת. אבל, רק כעשרה אחוז מהחולים שקיבלו רישיונות הם בני 65 ומעלה, למרות שהם קבוצה שמאופיינת בתחלואה רבה. כנראה שהסיבה לכך היא חוסר מודעות.

 

למריחואנה גם תופעות לוואי אפשריות: התקפי חרדה ואף התקפי פאניקה וסיכון לאי ספיקת לב. בנוסף, מתוך למעלה משלושת אלפים חולים שקיבלו את האישור, חמישה פיתחו פסיכוזה, שלושה מהם ממשיכים להשתמש בחומר, אך נוטלים גם תרופות אנטי-פסיכוטיות.

 

החומר לא יינתן לאנשים עם פסיכוזה בעבר, בעיות פסיכיאטריות, רקע של סחר בסמים, נטייה מוכחת להתמכרות ואנשים הסובלים מאי ספיקת לב.

 

את המריחואנה ניתן לצרוך בכמה צורות. רוב החולים מעשנים את החומר- הדרך היעילה ביותר. לשם כך החולים יכולים לקבל שתילים של הצמח ולגדלם בעצמם, לקבל ממגדלים את החומר שכבר גודל וטופל בצורה של פרחים, ואפילו לקבל סיגריות מוכנות המכילות מריחואנה. דרך נוספת היא לשאוף את החומר באמצעות מכשיר אידוי. ניתן גם לאכול אותו, לרוב בצורה של עוגיות. שתי צורות נוספות הן שמן מוכן שמופק מהצמח ששמים מתחת ללשון ומשחה מקומית, המיועדת בעיקר לחולי פסוריאזיס.

 

 

איך מקבלים אישור ומה צפוי להשתנות בעתיד- בחלק ב' של הכתבה

 

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה

המצחיק
15/05/10 18:18

אולי בקרוב ימצא מחקר שיגלה את נפלאות הקנביס לחולה לב. גם לנו מותר לשכוח מהצרות, או להביט עליהן מלמעלה. 

שלומי-סנדק
10/05/10 14:07

כתבה יפה.

בעבר אכן התאפשר לחולים לגדל את התרופה לעצמם, כיום אין אישורים לגדל ולכן נוצרת תלות בין החולים לבין המגדלים.

יש מחלות שלא נכללות ברשימת המזכות בקנביס רפואי אולם לאותן מחלות, או לתרופות שמקבלים בגינן, יש תופעות לואי כמו כאב כרוני למשל.
במקרים כאלה ניתן לבקש אישור לא על סמך המחלה אלה על סמך תופעות הלוואי שלה.

שלומי סנדק
www.medicannabis.net