מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותנגיעה עצמית מפחיתה כאב

נגיעה עצמית מפחיתה כאב

מחקר: נגיעה בפציעה של עצמנו מפחיתה את הכאב כי היא מאפשרת לשנות את ייצוג הגוף במוחנו


נגיעה עצמית עוזרת לתת לנו לחוש את גופנו כגוף שלם ומלוכד (צילום: panthermedia)
נגיעה עצמית עוזרת לתת לנו לחוש את גופנו כגוף שלם ומלוכד (צילום: panthermedia)

 

כשאנשים נפצעים, פעמים רבות יש להם נטייה לגעת באזור הכואב בגוף. כך למשל, אם אתם נכווים מהתנור ואתם תופסים את האצבע שנכוותה באמצעות היד השנייה, לפעמים הכאב חולף. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Current Biology מראה כי יש כנראה סיבה טובה לכך. נגיעה באזור הפגוע מאפשרת לתמונה של הגוף להיווצר במוח. אבל, אם מישהו אחר נוגע בפציעה שלכם, לא תהיה לכך השפעה.

 

חוקרים מצאו כי האופן בו הגוף מיוצג במוח הוא קריטי להפחתת התפיסה של כאב אקוטי. עם המגע אנו בעצם "מאתחלים" מחדש את התמונה של הגוף שלנו במוחנו, על מנת לעזור להפסיק את הכאב

 

במחקר הנוכחי, החוקרים רצו לבדוק אם לפיתת הידיים יחד לאחר פציעה יכולה לסייע לשבש את מערכת ייצוג הגוף ובעצם להתל במוח.

 

החוקרים בדקו את ההשפעות של מגע עצמי בקרב אנשים שגרמו להם להרגיש כאב באמצעות שיטה ניסיונית. מתנדבים בריאים התבקשו לשים את האצבע האמצעית במים קרים, ואת שתי האצבעות הסמוכות לה במים חמימים. זה גורם לתחושה שהאצבע האמצעית בוערת מחום. המוח לא יודע שזו אשליה של כאב, וזה מאפשר לבחון את חווית הכאב בלי לגרום לפציעות בנבדקים.

 

לאחר מכן המשתתפים הוציאו את ידיהם מהמים, חלקם נגעו באצבעות של היד באמצעות אותן אצבעות היד השנייה, כשאחרים קיבלו נגיעה מאדם אחר. אלה שנגעו בשלושת האצבעות עם האצבעות הדומות ביד השנייה, חשו 64 אחוז פחות חום כואב. ההשפעה הייתה רק כאשר כל שלושת האצבעות של היד האחת נגעו בשלושת האצבעות של היד השנייה. אצל אלה שידם נגעה ביד של אדם אחר, לא הייתה השפעה כזו על הכאב.

 

ההסבר טמון בייצוג של הגוף במוח- שזה בעצם כמו שרטוט של חלקי הגוף ומיקומם. ייצוג הגוף במוח הוא גם זה שאחראי לכאבי פאנטום בקרב אנשים שאיבדו יד או רגל. מחקרים הראו שעם הזמן, כאשר ייצוג הגוף הנוכחי במוח מתהווה, הכאב פוחת.

 

החוקרים מסבירים כי המגע העצמי גרם לאינטגרציה של הידיים יחד אל ייצוג גוף קוהרנטי, מה שהפחית את הכאב. לדבריהם, ניתן להתל במוח כדי לבטל את הכאב באמצעות כך שגורמים לו להאמין בדברים מסוימים לגבי עצמו. הם מוסיפים כי המחקר הראה שהכאב הוא לא רק אות מהגוף שמועבר למוח. הכאב גם מווסת במוח, בהתאם לאופן שבו המוח ממזג את האותות שהוא מקבל לייצוג מלוכד של הגוף כשלם. המגע העצמי מסייע למוח לקבל את התמונה שלנו כגוף שלם ומלוכד.

 

המחקר מראה עד כמה חשוב ייצוג הגוף במוח לכאב אקוטי, ויכול אולי להוביל להבנה טובה יותר של מכאניזם המוח המעורב גם בכאב כרוני. על פי המחקר, טיפולים המיועדים לחזק את הייצוג הרב-חושי של הגוף יכולים להיות אפקטיביים בהפחתת הכאב .

 

כעת החוקרים בודקים אם אפקט שיכוך הכאב של נגיעה עצמית קיים באזורים אחרים של הגוף.

 

 


לכתבה המלאה באתר אוניברסיטת UCL

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה