מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קשב וריכוז

מנהלי קהילה

דר' טמיר אפשטיין
דר' טמיר אפשטיין
פסיכיאטר, מנהל מרפאת פוקוס. המרפאה להפרעות קשב במבוגרים, המרכז הרפואי ע\\\"ש שיבא, תל השומר.
ד
ד"ר גבריאל שחר
שמי ד"ר גבי שחר  הוסמכתי לרפואה באיטליה בשנת 1984 והתמחתי בישראל ברפואת ילדים . עבדתי במספר בתי חולים . כיום אני עובד כרופא ילדים בקופת חולים מכבי ומקדיש את מירב מירצי לאבחון וטיפול בהפרעות קשב . שילוב בין שני התחומים מאפשר ראיה מערכתית הן בתחום הרפואי והן בתחום הקשיים התפקודיים במשפחה בבית ספר ומחוץ לו . מרפאת הקשב שלי נמצאת בתל אביב  אשמח לעמוד לרשות הפונים דרך הרשת - כמוני או במרפאתי בצהלה בתל אביב  לקביעת תור 0549119798
ד
ד"ר נעמי וורמברנד
שמי נעמי. מזה תריסר שנים אני עוסקת בסיוע לנוער ומבוגרים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כדי להכשיר את עצמי למשימה זו,  למדתי חינוך ופסיכולוגיה בתואר ראשון, ויעוץ חינוכי וחינוך מיוחד בתאר שני ושלישי. כמו כן, אני מאבחנת דידקטית, מאמנת אישית להפרעות קשב, מנחת קבוצות. במשך שנים הייתי מרצה בחינוך מיוחד ופסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, מכללת בית ברל ומכללת סמינר הקיבוצים. מעבר להיבט האקדמי, אני עוסקת ביזום והקמה של מסגרות מגוונות שפועלות לטובת האוכלוסיה של בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כך הקמתי, לפני כ- 12 שנה, את מרכז מהו"ת (מרכז התעצמות ותובנה)  במכללת סמינר הקיבוצים עבור הסטודנטים עם הלקויות. מאז הוקמו 26 מרכזי מהו"ת ברחבי הארץ עבור תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב במערכת החינוך העל יסודי. המרכזים מנוהלים כרשת ושייכים מבחינה מקצועית למרכז "דרך מהות" של מכללת סמינר הקיבוצים, שאותו אני מנהלת. לפני כשנה הוקם מרכז מהו"ת בכלא מעשיהו עבור אסירים עם לקויות למידה והפרעות קשב. אנו מטפלים גם במובטלים כרוניים  על רקע לקותם, כדי להחזירם לעולם התעסוקה, בשיתוף עם עמותת בעצמי. בנוסף, אנו מנהלים מערך השתלמויות מסועף בחדרי מורים ובקרב מטפלים והורים.   
יפעת אלנקרי
יפעת אלנקרי
נעים מאוד, שמי יפעת אלנקרי דיאטנית קלינית בעלת תואר בתזונה B.SC מטעם אוניברסיטת אריאל ובעלת תואר B.A במדעי ההתנהגות. נשואה ואמא לארבעה. עובדת נכון להיום כדיאטנית כללית וילדים בקופ"ח לאומית, מקבלת בקליניקה פרטית בגינות שומרון אכילה רגשית והפרעות אכילה על כל גווניהן. בנוסף מתרגלת באוניברסיטת אריאל בחוג למדעי התזונה ודיאטנית בפרוייקט אורח חיים בריא מטעם משרד החינוך.
כמוניקשב וריכוזחדשותניקוטין בהריון קשור לסיכון מוגבר ל-ADHD בילד

ניקוטין בהריון קשור לסיכון מוגבר ל-ADHD בילד

מחקר: ילדים שאמותיהם עישנו או השתמשו בתחליפי ניקוטין במהלך ההיריון נמצאים בסיכון מוגבר לפתח ADHD


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מחקר חדש מאושש מחקרים קודמים שמצאו כי ילדים שנולדו לאימהות שעישנו במהלך ההיריון נמצאים בסיכון מוגבר לפתח הפרעות קשב וריכוז עם רכיב היפראקטיבי (ADHD). המחקר גם מעלה את האפשרות שתחליפי ניקוטין - כמו מדבקות או מסטיק ניקוטין - עשויים להעלות את הסיכון.

 

המחקר שפורסם בכתב העת Pediatrics מתבסס על תיקים רפואיים של כמעט 85,000 ילדים שנולדו בדנמרק. האימהות רואיינו בעודן בהריון ונשאלו אם הן מעשנות, אם הפסיקו לעשן, אם הן משתמשות בתחליפי ניקוטין ואם בן זוגן מעשן. כשהגיעו לגיל 7, כ-2,000 מהילדים סבלו מ-ADHD.

 

החוקרים מאוניברסיטת Aarhus בדנמרק מצאו כי עישון של האם ושל האב במהלך ההריון נקשר לסיכון מוגבר ל-ADHD בילד. הסיכון היה גבוה יותר כאשר האם עישנה מאשר כאשר האב עישן בתקופת ההיריון.

 

שיעורי ההפרעה עמדו על 1.8% בילדים שהוריהם לא עישנו, 2% בילדים שאמותיהם הפסיקו לעשן לפני ההיריון ואבותיהם לא עישנו ו-4.2% בקרב ילדיהם ששני הוריהם עישנו במהלך ההיריון.

 

בקרב ילדים שאבותיהם לא עישנו, שיעורי ה-ADHD היו הגבוהים ביותר בילדים שאימותיהם עישנו במהלך ההיריון (3.4%) או השתמשו בתחליפי ניקוטין כמו מסטיק ומדבקות ניקוטין (3.8%).

 

לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון משתנים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות, נמצא כי בהשוואה לילדים שנולדו לאימהות שאינן מעשנות ואבות מעשנים, לילדים שאמותיהם עישנו ואבותיהם לא עישנו היה סיכון גבוה ב-26% לפתח ADHD.

 

החוקרים מציינים כי מספר האימהות במחקר שהשתמשו בתחליפי ניקוטין היה קטן ולכן התוצאות בתחום זה לאו דווקא משקפות את המציאות. כדי להסיק מסקנות לגבי השימוש בתחליפי ניקוטין במהלך ההיריון יש צורך במחקרים נוספים.

 

המחקר מעלה את האפשרות שתחליפי ניקוטין כמו מדבקות או מסטיק עשויים להעלות את הסיכון ל-ADHD (צילום: Shutterstock)

 

כיצד עישון בהריון קשור ל-ADHD? החוקרים מסבירים כי חשיפה כרונית לעישון ושימוש בניקוטין בהריון עשויים לגרום לשינויים במוחם של העוברים המתפתחים, שתוצאתם היא הפרעת הקשב.

 

עם זאת, המחקר לא מוכיח כי העישון עצמו גורם להפרעות הקשב. ייתכן שהתמונה מורכבת יותר - עדויות מצביעות על כך שלגנטיקה תפקיד משמעותי בהתפתחות ההפרעה. מספר מחקרים הראו כי אנשים עם ADHD נוטים יותר להיות מעשנים וייתכן כי יותר אימהות מעשנות מעבירות את הגנים הקשורים ל-ADHD לילד.

 

מחקר קודם שפורסם בשנה שעברה בכתב העת Pediatrics מצא גם הוא כי עישון של האם במהלך ההיריון קשור לסיכון מוגבר באופן משמעותי ל-ADHD בילד.

 

במחקר שפורסם באותו כתב העת בשנת 2011, חוקרים מצאו כי לילדים שנחשפים לעישון פסיבי בביתם סיכון גבוה ב-50% להפרעות נוירו-התנהגותיות כמו ADHD בהשוואה לילדים שלא נחשפים לעישון פסיבי.

 

 

Pediatrics, online July 21, 2014