מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותניתוחי הרזיה מפחיתים סיכון למוות ממחלות לב

ניתוחי הרזיה מפחיתים סיכון למוות ממחלות לב

ניתוח בריאטרי מפחית את הסיכון לשבץ, התקפי לב ומוות ממחלות לב, אבל לא בגלל הירידה במשקל


הניתוח הבריאטרי משפיע על בריאות הלב במנגנונים אחרים מלבד ההרזיה (צילום: Shutterstock)
הניתוח הבריאטרי משפיע על בריאות הלב במנגנונים אחרים מלבד ההרזיה (צילום: Shutterstock)

 

מחקר חדש מצא כי אנשים עם השמנת יתר שעוברים ניתוחים בריאטריים המיועדים לירידה במשקל מפחיתים את הסיכון שלהם להתקפי לב, שבץ ומוות ממחלות לב בטווח הארוך. למי הניתוח יעזור במיוחד?

 

המחקר השוודי שפורסם בכתב העת היוקרתי JAMA השווה למעלה מ- 2,000 אנשים שסבלו מהשמנת יתר ועברו ניתוח בריאטרי מסוגים שונים, עם יותר מ- 2,000 אנשים שמנים באותה מידה שקיבלו טיפול רפואי רגיל, שכולל לרוב ייעוץ על בחירות אורח חיים המשפיעות על המשקל. הנחקרים היו בגילאי 37 עד 60 ועם מדד מסת גוף (BMI) של לפחות 34 בגברים ו- 38 בנשים. המעקב אחר המשתתפים נמשך כ- 15 שנים בממוצע.

 

החוקרים מאוניברסיטת Gothenburg מצאו שהניתוח הפחית את הסיכון למוות ממחלת לב, להתקף לב ולשבץ. בקבוצת הניתוח היו 28 מקרי מוות בשל מחלות לב וכלי דם בהשוואה ל- 49 בקבוצת הביקורת. בקבוצת הניתוח היו גם 199 אירועי לב וכלי דם בהשוואה ל- 234 בקבוצת הביקורת.

 

לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון משתנים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות, ניתוח בריאטרי הפחית את הסיכון לאירוע לב וכלי דם ב- 33%. מקרי המוות בשל מחלות לב וכלי דם צנחו ב- 53% בעקבות הניתוח.

 

ניתוח הנתונים הראה כי ה- BMI בתחילת המחקר (לפני הניתוח) לא השפיע על תוצאות הניתוח מבחינת הפחתת הסיכון לבעיות לב וכלי דם. בנוסף, כמות המשקל שאנשים איבדו לא הייתה קשורה לסיכון שלהם לבעיות לב וכלי דם בהמשך. ייתכן שהממצא הזה הוא תוצאה של הדרך בה עוצב המחקר, אבל הסבר אחר לכך הוא שהניתוח הבריאטרי משפיע על בריאות הלב במנגנונים אחרים מלבד ההרזיה. 

 

לדוגמא, החוקרים מצאו כי מטופלים עם רמות אינסולין גבוהות לפני הניתוח חוו את ההטבות הגדולות ביותר מהניתוח.

 

כבר ידוע שניתוח בריאטרי מיטיב מאוד עם רמות הסוכר של מרבית חולי סוכרת סוג 2. גם כאן, את השיפור לא ניתן לזקוף רק לירידה במשקל. למעשה, מצבם של חולי הסוכרת משתפר עוד לפני שהמטופלים מתחילים ממש לרזות. מחקר שפורסם בשנה שעברה הראה כי שינויים ברמות של חומצות האמינו יכולים להסביר את השיפור במצבם של הסוכרתיים לאחר הניתוח.

 

במאמר מערכת של ד"ר אדוארד ליבינגסטון שליווה את פרסום המחקר החדש בכתב העת, מציין המומחה כי ההבדל בין הקבוצות לא היה גדול במונחים אבסולוטיים וכי הפחתת הסיכון למחלות לב ומוות לא הייתה קשורה למשקל שירד. בנוסף, מחקרים קודמים הראו כי הרזיה, כשמנטרלים את השפעת המחלות הכרוכות בהשמנה, לא מעלה באופן משמעותי את תוחלת החיים. מחקרים אחרים מצאו כי ניתוחים בריאטריים לא מאריכים את החיים. לכן הוא כותב כי ה- BMI לבדו לא צריך להיות קריטריון לביצוע הניתוח. לדבריו, באופן כללי, לאנשים עם השמנת יתר ללא בעיות בריאות אחרות הקשורות להשמנה כמו סוכרת או יתר לחץ דם, לא מומלץ לעבור את הניתוח בשל הסיכונים הכרוכים בו.

 

 

JAMA 2012; 307: 56-65

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה

לכאורה לפנינו מחקר חיובי המציין את יתרונם של הניתוחים הבאריאטריים על פני טיפול שמרני רגיל במרפאות הקהילה בהפחתת שיעור התמותה של שמנים שעברו ניתוחים באריאטריים.
אך לדעתי עבור רופא המשפחה ומטופליו בשורה אמיתית אין במחקר. והסיבה: בפני רופא המשפחה עומד פציאנט ששואל אותו האם אעבור ניתוח לקיצור קיבה הסיכוי שלי לתמותה כוללת הינה בירידה? את הפציאנט לא מענין אם כתוצאה מהניתוח הוא מפחית את הסיכון לתמותה קארדיו ואסקולרית
אלא האם התמותה הכוללת פחתה בעקבות הניתוח . לכך המאמר לא נותן תשובה .