מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מפרקים (ראומטולוגיה)

מנהלי קהילה

פרופ' אורי אלקיים
פרופ' אורי אלקיים
מומחית לראומטולוגיה, מנהלת המכון הראומטולוגי במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), יו"ר האיגוד הישראלי לראומטולוגיה.
ד
ד"ר חגית פלג
רופאה ביחידה הראומטולוגית בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים . מומחית בפנימית וראומטולוגיה. 
פרופ' מרב לידר
פרופ' מרב לידר
בוגרת ביה״ס לרפואה של אוניברסיטת תל אביב cum laude מומחית ברפואה פנימית (2000) ובראומטולוגיה (2006) פרופ׳ חבר קליני באוניברסיטת תל אביב. מחברת מעל 100 מאמרים ופרקים בספרים בתחום הפמפ, המחלות הראומטיות והאוטואימוניות. מנהלת היחידה הראומטולוגית במרכז הרפואי שיבא.

מובילי קהילה

רם בלס
רם בלס
יו"ר מתנדב בעמותת ענבר למחלות ראומטיות, אוטואימוניות ודלקתיות. מטפל כבר למעלה מ-20 שנה באישתי ומתמודדים יחד עם ראומטיק ארטריטיס (RA).
כמונימפרקים (ראומטולוגיה)חדשותסובלים מדלקת הענביה? סבירות גבוהה שיש לכם מחלת מפרקים

סובלים מדלקת הענביה? סבירות גבוהה שיש לכם מחלת מפרקים

מחקר חדש מזהה בקרב מטופלים עם דלקת ענביה (אובאיטיס) שיעור גבוה של מחלת המפרקים אנקילוזינג ספונדיליטיס (דלקת חוליות מקשחת)


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

דלקת חוליות מקשחת (אנקילוזינג ספונדיליטיס) היא מחלת מפרקים דלקתית כרונית עם מעורבות עיקרית של עמוד השדרה ומפרקי העצה והכסל, שיש לה גם ביטויים נוספים מחוץ למערכת השלד.   

 

הסיבוך השכיח ביותר של דלקת חוליות מקשחת הוא דלקת הענביה (אובאיטיס) – החלק האמצעי בפנים העין שכולל את האישון שאחראי על כמות האור שחודרת לעין, וכן רקמות שמייצרות את נוזל העין, אחראיות על מיקוד הראייה ומספקות דם לרשתית. דלקת הענביה - שלרוב פוגעת בעין אחת בלבד - עלולה להוביל לכאבי עיניים מתמשכים, רגישות לאור וראייה כפולה/ מעורפלת.

 

כעת מצאו חוקרים מברלין כי בקרב יותר ממחצית (56%) מהמטופלים עם דלקת ענביה אחורית חריפה שאינה מדבקת שהגיעו למרפאות עיניים ריאומטולוגים אבחנו דלקת חוליות מקשחת, שלרוב לא הייתה מאובחנת לפני כן.

 

המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology נערך בין יולי 2017 לאפריל 2021, בקרב 189 מטופלים מבוגרים עם דלקת ענביה אחורית שאינה מדבקת שהגיעו למרפאות באזור ברלין. במסגרת המחקר, המטופלים שדיווחו על כאב גב עברו צילום רנטגן של האגן, וכלל המטופלים – גם אלו שלא סבלו כלל מכאבי גב – עברו הדמיית MRI של מפרקי כסל עצה.

 

מתוך 189 מטופלים עם דלקת ענביה אחורית שאינה מדבקת החוקרים איבחנו דלקת חוליות מקשחת בקרב 106, ובהם 74 (70%) שלפני כן לא אובחנו במחלת המפרקים.

 

עוד מצאו החוקרים כי בקרב מטופלים עם דלקת ענביה אחורית שאינה מדבקת, הסיכון לדלקת חוליות מקשחת גבוה במיוחד בקרב גברים, מטופלים חיוביים לסמן הגנטי HLA-B27 שנקשר לדלקת חוליות מקשחת, אלו עם רמות גבוהות של חלבון CRP המעיד על דלקתיות ואלו שסובלים גם מפסוריאזיס.

 

העדויות מצטברות

 

בעקבות ממצאי המחקר החוקרים ממליצים להפנות את כל המטופלים עם דלקת הענביה שמדווחים על תסמיני שריר-שלד לראומטולוגים, כדי לבחון אם קיימת מחלת מפרקים.

 

בפברואר השנה יצאה קריאה דומה של חוקרים מהולנד לרופאי עיניים - להפנות מטופלים עם דלקות בענביה שמתלוננים על כאבי גב לרופאים ראומטולוגים כדי לקדם אבחנה של דלקת חוליות מקשחת, וזאת בעקבות מחקרם בו הגיעו לממצאים דומים. במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Rheumatology בקרב מטופלים עם דלקת הענביה שדיווחו על כאבי גב כרוניים שנמשכו לפחות שלושה חודשים, קרוב לרבע מהמטופלים (23%) אובחנו עם דלקת חוליות מקשחת על סמך בדיקת רנטגן של מפרק העצה והכסל ועוד קרוב למחצית (40%) אובחנו עם חשד מבוסס לדלקתיות בחוליות עמוד השדרה שאינה ניתנת לאבחון בצילום רנטגן – מצב שעשוי לבטא אבחנה רפואית ב'דלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות' – דלקת שניתנת לאבחון רק בהדמיית MRI. רק לשליש מהמטופלים (37%) נשללה באופן רשמי האבחנה של דלקת בחוליות עמוד השדרה בבירור הקליני.

 

המלצות של החברה הבינלאומית למחלות מפרקי עמוד השדרה (ASAS), שפורסמו באוגוסט 2015 בכתב העת Annals of Rheumatic Diseases, כבר קוראות לרופאים להפנות מטופלים עם דלקות עיניים וכאבי גב לראומטולוגים כדי לברר חשד לדלקת חוליות מקשחת.

 

האבחון מתעכב

 

המחקר החדש מסייע באיתור מטופלים עם סיכון לדלקת חוליות מקשחת, במטרה לקצר את הזמן עד לאבחון המחלה, כך שניתן יהיה לזהות אותה במועד שמאפשר התאמת טיפול תרופתי לדלקת חוליות מקשחת שביכולתו להקל על חיי המטופלים ולמנוע סיבוכים שעלולים להיות בלתי הפיכים כמו איחוי חוליות ועקמת.

 

מחקרים מצביעים על עיכוב משמעותי באבחון של דלקת חוליות מקשחת על רקע חוסר מודעות מספקת לתופעה בקרב רופאים ועיכוב בהפניית מטופלים עם תסמינים רלוונטיים לבירור ראומטולוגי.

 

במחקר מבריטניה שממצאיו פורסמו במארס 2011 בכתב העת Rheumatology, זוהה עיכוב ממוצע של לא פחות משמונה וחצי שנים מהופעת תסמינים של דלקת חוליות מקשחת ועד לאבחון הרפואי במחלה. במאי 2021 דיווחו בכתב העת Annals of Rheumatic Diseases חוקרים ישראלים על שיפור בזמן שחולף עד לאבחון דלקת חוליות מקשחת, כאשר הזמן הממוצע שחלף מהופעת התסמינים לאבחנה עמד על 9.1 שנים למטופלים שאובחנו לפני שנת 2000, חמש שנים למטופלים שאובחנו בשנים 2009-2001 ושנתיים בלבד למטופלים שאובחנו בשנים 2020-2010. החוקרים מצאו כי קיצור בעיכוב באבחנה ניכר בעיקר כשההפניה לראומטולוגים הייתה מהירה: למטופלים שהופנו לראומטולוג בשנה הראשונה להופעת התסמינים היו סיכויים גבוהים פי 5.86 לקיצור בזמן שחלף עד לאבחנה הרפואית, ומטופלים שהופנו תוך 3-2 שנים מהופעת התסמינים לראומטולוג היו בסיכוי גבוה פי 3.5 לקיצור בזמן לאבחנה.

 

 

 

Arthritis & Rheumatology https://doi.org/10.1002/art.42315