להלן הפיתוחים אליהם הגענו ושאנו צפויים לראות בתקופה הקרובה:

• הגליניה- Gilenya (Novartis International AG), תרופה אוראלית שאושרה ע"י ה- FDA להפחתת מספר התקפי הטרשת ולעכב את התקדמות המחלה במהלכים ההתקפיים של המחלה. זו התרופה הראשונה לטרשת נפוצה שתילקח דרך הפה. סקר שנערך בקרב רופאים בקליבלנד מצא שהגליניה מדורגת כאחת מ- 10 פריצות הדרך החשובות ביותר השנה בעולם הרפואי. לקריאה מעמיקה בנושא זה לחצו כאן.

• מחקר שנערך באוניברסיטת בריסטול בבריטניה דיווחה על תוצאות מחקר קליני שלב 1 (ראשוני) שכלל 6 אנשים עם טרשת נפוצה החולים מזה זמן רב, עליהם בדקו הזרקה לווריד של תאי מוח עצם שנלקח מן הנבדקים עצמם, אשר הכילו מגוון סוגים של תאי גזע. לאחר שנה אחת של מעקב, מצאו החוקרים כי הטיפול בטוח, אך מכיוון שהמחקר היה קטן, ללא סמיות וללא קבוצת ביקורת, אין יכולים עדיין החוקרים להעיד לגבי יעילותו. לקריאה מעמיקה בנושא זה לחצו כאן.

• תוצאות חיוביות מניסוי קליני שלב 3 של התרופה האוראלית קלדריבין (EMD Serono), הידוע בשמו מחקר ה- CLARITY, פורסמו והראו שהתרופה מפחיתה את קצב ההתקפים בהשוואה לפלצבו בשיעור של 57.6% במחקר שכלל 1,326 נבדקים עם טרשת נפוצה מסוג התקפי-הפוגתי, כמו גם יתרונות נוספים שנמצאו לטיפול. הקלדריבין מצליחה להתערב ולהשפיע על פעילות הלימפוציטים, מרכיבים בתאי הדם הלבנים (כלומר, המערכת החיסונית). ישנם מחקרים נוספים שמתבצעים ובוחנים את הטיפול, והחברה הגישה בקשה ל- FDA בכדי שתוכל להתחיל ולשווקו. לקריאה מעמיקה בנושא זה לחצו כאן.

• טריפלונומיד (sanofi-aventis) הוא מרכיב אוראלי ייחודי המסוגל לעכב את פעילותם של תאים ספציפיים במערכת החיסון. תוצאות ממחקר קליני שלב 3 שנמשך שנתיים בקרב 1,099 אנשים עם מהלכים התקפיים של טרשת נפוצה, השוו 2 מינונים של התרופה לפלצבו, והראו כי שני המינונים הפחיתו באופן משמעותי את קצב ההתקפים עד 31.5% פחות בהשוואה לפלצבו. המינון הגבוהה של התרופה נמצא כמפחית את הסיכון להתקדמות הנכות ב- 29.8% בהשוואה לפלצבו. סריקות MRI הראו הפחתה בסיכון לנגעים חדשים והפחתת פעילות המחלה. תופעות הלוואי השכיחות שנמצאו לטיפול היו: בחילות, שלשולים, עליה ברמת אנזמי הכבד ודילול השיער. גם תרופה זו ממשיכה להיבחן באמצעות מחקרים נוספים. לקריאה מעמיקה בנושא זה לחצו כאן.

• מחקר שנערך בשיתוף אוניברסיטת פורטלנד חקר lipoic acid, חומר נוגד-חמצון שמחקרים קודמים הציעו כי יכול להיטיב לעכברים עם מחלה הדומה לטרשת נפוצה, בשל יכולתו לעכב תאים של מערכת החיסון מלהיכנס אל המוח. במודל מעבדה המדמה אופטיק נוירוטיס אקוטי, מצאו כי ה- lipoic acid יכולה להפחית את הנזק למיאלין ולתאי העצב, וגם מצליחה להפחית את רמת הדלקתיות. קבוצת המחקר מתכוונת להמשיך ולבחון האם ה- lipoic acid יכול לעזור גם לאנשים עם טרשת נפוצה. לקריאה מעמיקה בנושא זה לחצו כאן.
 

מתוך ה- National Mulriple Sclerosis Society

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.