מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותסמארטפונים חדשים עלולים לפגוע בפעילות של דפיברילטורים

סמארטפונים חדשים עלולים לפגוע בפעילות של דפיברילטורים

חוקרים מדווחים כי דפיברילטורים המושתלים בחזה אצל חולים עם הפרעות בקצב הלב עלולים לכבות בתגובה לשדות מגנטיים שנפלטים מהדור החדש של האייפונים ושעונים חכמים. אילו מכשירים עלולים להשבית דפיברילטור?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

דפיברילטורים (ICD, קיצור של Implantable Cardioverter Defibrillator) הם למעשה מכשירי החייאה זעירים המושתלים בגוף, שבפעילותם נותנים שוק חשמלי במקרה של הפרעת קצב חריגה לצורך השבת קצב הלב לפעולה סדירה. לפי הערכות, בישראל חיים אלפי חולי לב עם דפיברילטורים מושתלים.

 

הדפיברילטורים מושתלים במטופלים עם הפרעות מסכנות חיים בקצב הלב, לרבות חולים שאובחנו עם 'טכיקרדיה חדרית' – קצב לב מהיר שמקורו באחד מחדרי הלב, חולים ששרדו דום לב, מטופלים שאיבדו את ההכרה על רקע הפרעת קצב חדרית או מטופלים עם מום מולד בלב שזוהה כגורם להפרעת קצב, כמו 'תסמונת QT מוארך' או שליבם נחלש על רקע טרשת עורקים והתקף לב או בעקבות התעבות/התקשחות של שריר הלב.

 

דפיברילטורים מוחדרים מתחת לעור, כש"המוח" של הטכנולוגיה – מכשיר המכיל קוצב וסוללה ממוקם מתחת לעור או לשריר בחלקו העליון של החזה, בסמוך לעצם הבריח, וזה מחובר באלקטרודות ללב לצורך יצירת מעגלים חשמלים.

 

בכל הדפיברילטורים האוטומטיים קיימים רכיבים מובנים שמגיבים לגירוי משדות מגנטיים מהסביבה, ובכללם נמנים מתגים אלקטרוניים, חיישנים, נגדים חשמליים רגישים למגנטים ו/או סלילים.

 

לאחרונה מתריעים חוקרים כי שדה מגנטי בסביבה עלול לשבש את פעילותו של דפיברילטור מושתל בגוף, באופן שמונע מתן שוק חשמלי במקרה של טכיקרדיה חדרית או דום לב על רקע פרפור חדרים - ולא מדובר רק בשדות מגנטיים בעוצמה גבוה מאוד. לפי עדויות שהצטברו עד כה, די בשדה מגנטי בעוצמה גבוהה מ-10 גאוס, שנחשבת לעוצמה נמוכה יחסית שעלולה להיפלט גם ממכשירים אלקטרוניים זמינים שהשימוש בהם רווח – כדי להפעיל את המנגנונים הרגישים למגנטים בתוך הדפיברילטור באופן שמעלה את הסיכון לנטרול המכשיר.

 

הסיכון: בעיקר באייפון 12 מהדור החדש

 

החוקרים מהמרכז הרפואי הנרי פורד במישיגן ממקדים את תשומת הלב על האייפון החדש שהשיקה לאחרונה חברת (Apple) – אייפון 12 הנמכר בישראל מזה כחודש, אשר מכיל מספר מגנטים סביב הסליל המרכזי בגוף המכשיר, שמאפשרים לראשונה גם הטענה אלחוטית אוטומטית באמצעות מטען שאינו מחובר בכבל (בטכנולוגיה שקרויה MagSafe). המגנטים מאפשרים למכשיר האייפון להתחבר למטען אלחוטי ולאביזרים נוספים באופן שמגביר את מהירות ההטענה.

 

על רקע ריבוי המגנטים שמצויים בגוף מכשיר האייפון, הוא עורר את חשדם של החוקרים באשר לאפשרות שישבש את פעילותם של דפיברילטורים אוטומטיים.

 

החוקרים בחנו את השפעת האייפון על פעילותו של דפיברילטור מתוצרת אחת החברות המובילות בעולם בתחום, אשר מושתל גם לחולי לב ישראלים. לתדהמתם, החוקרים גילו שאכן כשהאייפון החדש מוצמד לחלקו השמאלי של החזה של מטופל שבגופו הושתל הדפיברילטור, כך שהוא צמוד למעשה לשתל – הדפיברילטור מנוטרל באופן מיידי, ונותר מנוטרל לכל משך הזמן שהשדה המגנטי שפולט האייפון החדש ממשיך להשפיע עליו. החוקרים זיהו השפעה זו במספר ניסיונות שלהם להצמיד את האייפון לחזהו של המטופל, לרבות במהלך נשיאתו בכיס של ז'קט המטופל.

 

במאמר שמתפרסם בגיליון ינואר 2021 של כתב העת Heart Rhythm של החברה הבינלאומית להפרעות בקצב הלב (HRS), מתריעים החוקרים כי מדובר בסוגיה משמעותית לבריאות הציבור באשר ליכולת הנטרול של אייפון 12 החדש לפעולה מצילת החיים שמאפשרים הדפיברילטורים המושתלים, ובעיקר כשהאייפון מצוי בסמוך לחזה, בכיס העליון של חולצה, ז'קט או מעיל.

 

סכנה גם בשעונים החכמים

 

בשנים האחרונות גוברות הקריאות בקהילה הרפואית והמדעית לתשומת לב רבה יותר מצדם של רופאי לב (קרדיולוגים) ומטופלים להשפעות של טכנולוגיות חדשות שמכילות מגנטים על פעילותם של דפיברילטורים אוטומטיים.

 

אמנם לפי דיווח של חוקרים משוויץ שפורסם במאי 2016 בכתב העת Europace, בסדרת ניסויים במדינה נמצא כי רוב הטלפונים החכמים (סמארטפונים) מציבים סיכון מינימאלי לפעילותם של דפיברילטורים, ככל הנראה כתוצאה מפילטרים שמוטמעים בדפיברילטורים ומגנים עליהם מהשפעות סביבתיות וכן על רקע גודלם המזערי של המגנטים המצויים בסמארטפונים, כמו גם יכולת פליטה נמוכה לסביבה.

 

עם זאת, בספרות הרפאית מדווח על מצבים של שדות מגנטיים שמשבשים את פעילותם של דפיברילטורים. זו גם הסיבה שבבואם של חולי לב עם דפיברילטורים מושתלים לטוס לחו"ל, הם נדרשים להימנע ממעבר דרך גלאי מתכות באזורי הביטחון בשדות התעופה, אשר עלולים לצפצף וכן לשבש את פעילות המכשיר.

 

חוקרים מגרמניה שבחנו את הנושא דיווחו בספטמבר 2020 בכתב העת JACC כי בבדיקת השפעותיהם של טלפונים חכמים מדגם 'אייפון 6' ושעונים חכמים (Smartwatches) בקרב 148 מטופלים עם קוצבי לב ודפיברילטורים, זוהה רק מקרה אחד של נטרול פעילותו של מכשיר מסוג קוצב לב דו חדרי עקב השפעתו של שדה מגנטי שנפלט ממכשיר אייפון 6 שהוחזק בצמוד לחזה, אם כי נמצא שבקרב 14% מהמטופלים אייפונים שיבשו באופן כלשהו את פעילות הדפיברילטור בהשפעת השדה המגנטי. גם מחקר זה מסכם כי הסיכון לשיבושים בפעילותם של קוצבי לב כתוצאה משימוש באייפון 6 ובשעונים חכמים הינו נמוך.

 

במאמר מדצמבר 2020 בכתב העת Heart Rhythm Case Reports מדווחים חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת בראון ברוד איילנד על בת 55 מושתלת דפיברילטור דו חדרי, שהומלץ לה להימנע מפעילות גופנית מאומצת כדי להפחית את הסיכון להפרעות קצב. המטופלת רכשה שעון חכם של חברת אפל עם פונקציות לניטור הכושר (ספירת צעדים וכו') בו השתמשה בין השאר למעקב אחר קצב הלב, אשר לעתים היא נהגה לענוד על ידה גם בשעות הלילה. באחד הלילות מתואר במאמר כי המטופלת הקיצה משנתה בפתאומיות בעקבות זמזומים חוזרים ממכשיר הדפיברילטור המושתל. בבדיקה התברר כי מכשירה נוטרל כתוצאה משדה מגנטי בהשפעת השעון החכם, וזאת בעוד שהשעון עצמו לא חווה שיבוש כלשהו. החוקרים מציינים כי לפי בדיקתם, שעונים חכמים תוצרת החברות 'אפל' ו-Fitbit מכילים רכיבים מגנטיים שביכולתם במצבים מסוימים לנטרל את פעילות הדפיברילטורים, כשהם ממוקמים מחוץ לגוף במרחק של עד 2 ס"מ (אפל) ועד 2.4 ס"מ (Fitbit) מהדפיברילטור המושתל.

 

חוקרים בעולם שבחנו את הסוגייה ממליצים לאחרונה לקרדיולוגים להנחות מטופלים עם הפרעות בקצב לב הנדרשים להשתלת קוצבי לב ודפיברילטורים אוטומטיים אודות ההשפעה האפשרית של שדות מגנטיים חיצוניים ממכשירים טכנולוגיים חדשים כמו סמראטפונים ושעונים חכמים, ולהמליץ למטופלים לרכוש מכשירים אלקטרוניים שאינם מכילים שדות מגנטים או כאלה שמכילים שדות מגנטיים חלשים יחסית וכן לא להצמיד מכשירים אלקטרונים רגישים מסוג זה לחזה.

 

גם באתר של חברת 'אפל' מתריעה החברה לאחרונה מפני האפשרות להשפעה של שדות מגנטיים שנפלטים ממכשיר האייפון החדש (אייפון 12) על אביזרים רפואיים שונים וממליצה על ייעוץ מקדים עם רופאים ויצרני המכשור הרפואי במקרה הצורך.

 

בדיווח הנושא בתקשורת האמריקאית הורחב הדיון להשפעה האפשרית של מכשירים טכנולוגיים נוספים הפולטים שדות מגנטים על דפיברילטורים, לרבות סיגריות אלקטרוניות – אם כי סוגיה זו לא נבדקה לעומק בספרות המקצועית. בדיווח נטען כי חברות מכשור רפואי המייצרות דפיברילטורים עמלות בשנים האחרונות על פתרונות חדשים לשיפור עמידות המכשירים בפני השפעות של שדות מגנטיים חיצוניים.

 

 

Heart Rhythm, doi: 10.1016/j.hrthm.2020.12.032