מחקרים שנערכו במקומות שונים בעולם מצאו כי תינוקות הנולדים באביב הם בעלי סיכון גבוה יותר לפתח טרשת נפוצה בבגרותם. מחקר חדש בחן האם נכון הדבר גם לגבי הישראלים.

מתוך ניסיון לחקור ולהבין את הגורמים לטרשת נפוצה, ישנה בחינה מורחבת של המשתנים הסביבתיים היכולים לשפוך אור על המחלה. במקומות שונים בעולם נמצא כי אנשים עם טרשת נפוצה נולדו בעיקר בחודשי האביב. אחת ההשערות מסבירה שלידה בחודשי האביב, משמעותה שמרבית חודשי ההיריון עברו במהלך חודשי החורף והסתיו, אז החשיפה לשמש מועטה.

האינטראקציה בין אור השמש, ייצור ויטמין D בגוף האם וביטויו של הגן HLA-DRB1*15 מביאים, על-פי אותם חוקרים, לכך שבחודשי האביב ייוולדו יותר תינוקות שבעתיד יאובחנו עם מחלת הטרשת הנפוצה.

השערה זו נבחנה על-ידי צוות חוקרים ישראלים מהמרכז לטרשת נפוצה במרכז הרפואי שיבא, בראשותה של פרופ' ענת אחירון, מנהלת תחום טרשת נפוצה באתר "כמוני". המחקר בחן את חודשי הלידה של 2,264 אנשים עם טרשת נפוצה והשווה אותם לחודשי הלידה של 1,758 אנשים המאובחנים במחלות נוירולוגיות אחרות (כגון שבץ, מיאליטיס, דוויק וכדומה).

התוצאות הראו שבקרב אנשים עם טרשת נפוצה לא היו חודשים או תקופות דומיננטיות בהן נמצאו יותר אנשים עם אבחנה של טרשת נפוצה. תוצאות זהות נראו גם בקרב אנשים עם אבחנה של מחלה נוירולוגית שאינה טרשת נפוצה.

בניתוחי המשך של הנתונים, נבחנו ההבדלים בין נשים לגברים, בין המהגרים ממדינות חמות למהגרים ממדינות קרות והשוו את הנתונים לפיזור שכיחות חודשי הלידה בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל. בכל אחת מההשוואות לא נמצא הבדל מובהק לאוכלוסיית האנשים עם טרשת נפוצה. לכן נראה כי בישראל אין השפעה של החודש בו האדם נולד על הסיכוי שלו להיות מאובחן בעתיד בטרשת נפוצה.

מדוע אנו שונים ממדינות העולם?

מחקרים אחרים שנערכו בעולם, במדינות כמו קנדה, סקוטלנד, שבדיה, סקנדינביה ואוסטרליה, מראים שישנה עלייה של עשרות אחוזים באבחנה של טרשת נפוצה בקרב אנשים שנולדו באביב וירידה משמעותית בשכיחות בקרב אלו שנולדו בסתיו.

החוקרים טוענים כי התוצאות בישראל שונות בשל קירבתנו לקו המשווה בהשוואה למדינות הצפוניות והדרומיות בהן זוהו הממצאים. מיקומה הגיאוגרפי של מדינת ישראל מביא לכך שישנה חשיפה מתאימה לקרני השמש במשך כל עונות השנה ולכן אפקט עונתי אינו נראה כאן.

כאמור, החוקרים הוסיפו במאמרם בחינה של מהגרים ממדינות הקרובות לקו המשווה וממדינות הרחוקות מקו המשווה, כלומר מדינות "קרות" יותר. הממצאים הראו שבקרב האוכלוסייה הנמצאת בישראל אין השפעה למקום ממנו היגרו. מסקנת החוקרים גורסת כי החשיפה לשמש במדינת ישראל מהווה גורם חוסן כנגד ההשפעה שהייתה להריון במקומות בהן החשיפה לשמש היא מועטה.

Neuroepidemiology 2012;38:64-68