פגיעה קוגניטיבית שכיחה כבר בשלבים המוקדמים של טרשת נפוצה, אך הערך המנבא של הפגיעה הקוגניטיבית על ההתדרדרות הפיסית לא היה ידוע עד עתה.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר שבין פגיעה קוגניטיבית לבין ההחמרה במצב הפיסי לאורך 7 שנים.

45 נבדקים גויסו למחקר לאחר שאובחנו בטרשת נפוצה. הנבדקים הוערכו לאורך 7 שנים באמצעות מדדי ה- EDSS וסולם תפקוד פונקציונאלי לטרשת נפוצה (ה- MSFC) וסווגו ל- 2 קבוצות, עם או ללא פגיעה קוגניטיבית, בהתאם למבחני סינון נוירו פסיכולוגים שנערכו בתחילת המחקר.

בתחילת המחקר 47.8% מהנבדקים נמצאו עם פגיעה קוגניטיבית, עיקר הפגיעות נמצאו בתחומי הזיכרון ומהירות עיבוד המידע. כבר בתחילת המחקר נמצא קשר מובהק בין אחד ממבחני מהירות עיבוד המידע לרמת ה- EDSS של הנבדק. לאורך המחקר ראו כי רמת ה- EDSS הולכת ועולה (כלומר המצב הנוירולוגי מחמיר) בקרב הקבוצה עם הפגיעה הקוגניטיבית, אך לא בקבוצה ללא פגיעה קוגניטיבית.

ניתוח סטטיסטי מתקדם הראה ששינויי ה- EDSS לאורך השנים, היו קשורים באופן מובהק למבחני הזיכרון המילולי ומהירות עיבוד המידע שנמדדו עוד בתחילתו של המחקר, 5-7 שנים לפני. ההתדרדרות ב- EDSS לאחר 7 שנים נמצאה קשורה באופן מובהק למבחן הזיכרון המילולי שנערך בתחילת המחקר והותאם לגיל ורמת ה- EDSS בתחילת המחקר.

מסקנת החוקרים היא שבקרב החולים בטרשת נפוצה רמת מהירות עיבוד המידע והזיכרון המילולי מנבאות את רמות ה- EDSS לאחר 5 ו-7 שנים מאוחר יותר.

מתוך ה- Multiple Sclerosis 16(5) 2010

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.