תהליך הפונדקאות (Surrogacy) הוא תהליך המאפשר התקשרות בהסכם בין הורים מיועדים – בני זוג או יחידנים, כאשר לפחות לאחד מהם יש קשר גנטי ליילוד, לבין פונדקאית המסכימה להתעבר בתהליך של הפריה חוץ גופית והשתלת ביצית מופרית, לשאת את ההיריון עבור ההורים המיועדים ולאחר הלידה למסור להם את היילוד.

פונדקאות היא אחד האפיקים המאפשר להביא ילדים לעולם למי שחושקים להיות הורים ואינם מסוגלים להרות וללדת – גברים וכן נשים שאין באפשרותן להרות וללדת מטעמים שונים.

בישראל התהליך מעוגן בחוק הפונדקאות ("חוק הסכמים לנשיאת עוברים") המהווה חוק פורץ דרך בקנה מידה בינלאומי שנחקק עוד בשנת 1996 והיה מהראשונים בעולם להסדרת מעמדן של פונדקאיות כנשים עובדות, במטרה למנוע סחר לא חוקי בנשים בתהליך זה. החוק עבר שינויים לאורך השנים, וכיום מאפשר הליך פונדקאות הן לזוגות והן ליחידים משני המינים.

"בהיבט הרפואי, תהליך פונדקאות כרוך בטיפול שאיבת ביציות של האישה ו/או מתן זרע על ידי הגבר, וכן בהליך הפריה חוץ גופית במעבדה והחזרת העובר/ים לפונדקאית שנדרשת לעבור היריון תחת מעקב", מסביר פרופ' אבי בן הרוש, רופא מומחה למיילדות וגינקולוגיה ומנהל השירות לשימור פוריות ביחידה לפוריות והפריה חוץ גופית בבית החולים בילינסון. תהליך הפונדקאות כרוך גם בהיבטים בריאותיים ורגשיים שנבדקים לפני ההיריון ובמהלכו ובחתימה על הסכם פונדקאות בעל תוקף משפטי. לאחר הלידה, כשהיילוד נמסר לפי ההסכם להוריו, יש מצבים בהם האם הפונדקאית נשארת בקשר עם ההורים, ולעתים אף מסכימה להיניק את התינוק לעתיד.

תנאים לפנייה לתהליך פונדקאות בישראל

בהליך פונדקאות בישראל, לפי חוק הפונדקאות, נחתם הסכם בין ההורה/ים לבין האם הפונדקאית.

כמו כן, נדרש אישור של ועדה מקצועית לאישור הסכמים לנשיאת עוברים להליך – ועדה הפועלת במשרד הבריאות הכוללת שבעה חברים: 2 רופאים/ות עם תואר מומחה ביילוד וגניקולוגיה; רופא/ה עם תואר מומחה ברפואה פנימית; פסיכולוג/ית קליני/ת; עובד/ת סוציאלי/ת; נציג/ת ציבור משפטן/ית; איש/אשת דת, לפי דתם של הצדדים להסכם.

הוועדה בוחנת בין השאר את מצב בריאותם הגופנית והנפשית של ההורים המיועדים ושל הפונדקאית לפני אישור ההליך – קראו בהמשך הכתבה.

הוועדה ממליצה כי לזוג הפונה כבר יהיו מוכנים עוברים שהופרו בתהליך הפריה חוץ גופית לפני הפנייה לאישור הוועדה.

ישיבות ועדת האישורים סגורות, וחל איסור בחוק לפרסם דברים שנאמרו או נמסרו בהן.

חוק הפונדקאות והשינויים שבוצעו בו מגדירים כיום במפורש מי זכאים לפנות להליך פונדקאות בישראל:

תנאים בנוגע להורים

• הורים מיועדים שהם בני זוג הטרוסקסואלים או מאותו המין, אם מיועדת יחידה (יחידנית) או אב מיועד יחיד (יחידני) – שאין להם יותר משני ילדים משותפים.

• ההורים המיועדים תושבי ישראל.

• ההורים המיועדים לא הורשעו, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש חשש של ממש לפגיעה משמעותית בטובת הילד שייוולד. במידה מתנהל נגד אחד ההורים המיועדים הליך פלילי, בישראל או מחוץ לישראל, בקשר לעבירה מזוג זה, רשאית ועדת האישורים לדחות את החלטתה עד לסיום ההליך.

• גיל הורה מיועד בעת אישור ההסכם לפחות 18, ולפחות לאחד מההורים המיועדים טרם מלאו 54 שנים (יש מקרים חריגים בהם ועדת האישורים רשאית לאשר פונדקאות גם להורים מבוגרים יותר).

• לפחות אחד מתאי הרבייה (ביצית או זרע) המשמש להפריה החוץ גופית הוא של אחד ההורים המיועדים, כאשר במקרים רבים הן מקור הביצית והן מקור הזרע בהורים. מסיבה זו לא מתאפשרת לפי החוק פונדקאות בישראל לנשים יחידניות מתרומת ביצית או לגברים יחידנים מתרומת זרע.

• בהליך פונדקאות בישראל מתאפשר להשתמש בביציות שנשאבו מנשים עד גיל 43 בלבד.

• החוק הישראלי אינו מאפשר לזוג הומואים בהליך פונדקאות "ערבוב זרע" של שניהם באותה ההפריה. כמו כן, בישראל לא מתאפשר להפקיד באותו מחזור טיפול לפונדקאית מספר עוברים שמקורם בזרע שונה של שני בני הזוג. במידה והזוג מבקש לבצע הפקדה ברחם של עוברים עם זרע שונה במחזורי טיפול אחרים – נדרש לקבל לשם כך את הסכמת הפונדקאית מראש במסגרת ההסכם שנחתם עמה.

תנאים בנוגע לפונדקאית

• הפונדקאית צריכה להיות תושבת ישראל בגיל 22 ועד 39 שנים.

• הפונדקאית צריכה להיות לא נשואה, אולם ועדת אישורים רשאית לאשר גם לאישה נשואה לשמש כפונדקאית, במידה ולא עלה בידי ההורים להתקשר במאמץ סביר לפונדקאית שאינה נשואה, והוסברו לבן/בת זוגה של הפונדקאית השלכות ההליך לנשיאת עוברים והסיכונים הכרוכים בביצועו והייתה לו/ה הזדמנות להביע עמדתם בפני ועדת האישורים.

• הפונדקאית צריכה להיות מי שהרתה בעבר ונולד לה לפחות ילד/ה אחד/ת שלא כפונדקאית ושילדיה לא הוצאו ממשמורתה.

• לא תאושר פונדקאית שעברה בעבר חמש לידות או יותר, או שעברה שתי לידות או יותר בניתוח קיסרי. לא תאושר פונדקאית שבעברה היריון חוץ רחמי.

• הפונדקאית צריכה להיות בת דתם של האם המיועדת או של האב המיועד. אם כל הצדדים להסכם אינם יהודים – רשאית ועדת האישורים לסטות מהוראות אלה  בהתאם לחוות דעת של איש/ אשת הדת החברים הוועדה.

• לא תאושר פונדקאית קרובת משפחה של אחד ההורים המיועדים.

• לא תאושר פונדקאית עם מדד השמנה BMI המעיד על השמנת יתר (מעל 30 יחידות).

• לא תאושר פונדקאית שעברה ניתוח בריאטרי לקיצור קיבה, אולם אם ילדה לפחות פעם אחת שלא במסגרת פונדקאות לאחר הניתוח – רשאית הוועדה לאשר לה להיות פונדקאית בלידות נוספות.

• החוק הישראלי מאפשר לפונדקאית לבצע הליך פונדקאות פעמיים בלבד, עד להשגת שתי לידות.

• החוק הישראלי מאפשר לפונדקאית שישה טיפולי הפקדת עוברים בכל הליך, כלומר עד 12 הפקדות של עוברים לכל היותר.

• אישה יכולה להגיש בקשה להיות פונדקאית 11 חודשים לאחר לידה וגינאלית או 17 חודשים לאחר לידה בניתוח קיסרי, לכל הפחות.

• לא תאושר פונדקאית שלידתה האחרונה הייתה לידה מוקדמת לפני שבוע 35 להיריון.

• לא תאושר פונדקאית שבעברה היריון בו התמודדה עם סיבוך של סוכרת היריון או יתר לחץ דם בהיריון, או אם היא אובחנה עם יתר לחץ דם או אם עברה רעלת היריון מההיריון השני ואילך.

• לא תאושר פונדקאית שסבלה בעבר מדיכאון או דיכאון לאחר לידה, או עם היא סובלת מהפרעה נפשית, נמצאת בעיצומו של טיפול פסיכיאטרי או בעברה אשפוזים פסיכיאטריים.

• החוק אינו מתיר לפונדקאית לשאת עוברים של זוגות שונים באותו מחזור טיפול.

תנאים נוספים בנוגע להסכם

לפי החוק על ההסכם בין ההורים לפונדקאית לכלול את הפרטים הבאים:

• נקבע כי התהליך כולו יבוצע בישראל, למעט במצבים בהם ועדת האישורים מאשרת מראש כי חלק מהתהליך יעשה מחוץ לישראל מטעמים מוצדקים.
• כל הצדדים עשו את ההסכם בהסכמה ומרצון חופשי ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.
• לא קיים חשש לפגיעה בבריאות הפונדקאית ולא ייעשו יותר משישה ניסיונות להפקדת הביציות המופרות בפונדקאית.
• לא קיים חשש לפגיעה בטובת הילד שייוולד.

לאחר אישור ההסכם בוועדת האישורים, ההורים והפונדקאית נדרשים לחתום על ההסכם בפני הוועדה. כל שינוי בהסכם טעון את אישור הוועדה. לאחר דחיית בקשה – ניתן להגיש בקשה נוספת לפונדקאות כעבור שנתיים, ובנסיבות מסוימות גם מוקדם מכך.

ועדת האישורים רשאית לאשר תנאים בהסכם בדבר תשלומים חודשיים לפונדקאית לכיסוי הוצאות ממשיות הכרוכות בביצוע ההסכם, לרבות הוצאות עבור ייעוץ משפטי ודמי ביטוח, וכן לפיצוי על ביטול זמן, סבל, אובדן הכנסה או הפסד זמני של כושר השתכרות, או כל פיצוי סביר אחר. אין להעביר כספים או תמורה לפונדקאית מעבר לכתוב בהסכם. החוק אינו מגביל את סכום הפיצוי שניתן לפונדקאית, אך לפי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מאוקטובר 2018, הסכום המקובל בישראל עמד אז על כ-165,000 ש"ח, ונמוך מעלות ההליך בחו"ל (העלות בארה"ב נאמדה אז בכ-378,000 עד 450,000 ש"ח).

לקראת התהליך רשאים ההורים והפונדקאית להגיש בקשה עקרונית לברר האם הם עומדים בתנאי הסף (אך אינם חייבים בשלב זה).

לפי נתונים עדכניים של הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים שהוצגו בשנת 2025, מאז חקיקת חוק הפונדקאות בשנת 1996 ועד סף 2024 קיבלה הוועדה 2,270 פניות לאישור הליך פונדקאות, ותועדו 1,179 לידות מהליכי פונדקאות (52%), בהם 197 לידות תאומים ו-2 לידות שלישיות, ונולדו סך הכול 1,379 ילדים מהליכי פונדקאות (61%), וכן דווח על 58 סירובים של הוועדה לאשר פונדקאות (2.6% מהפניות). מבין 151 פניות לוועדה בשנת 2024, 84 היו פניות של זוגות הטרוסקסואלים (56%), 57 פניות של זוגות הומואים (38%), וכן 8 פניות של נשים יחידניות ו-2 פניות של גברים יחידנים.

בדיקות רפואיות מקדימות בפונדקאות

תהליך פונדקאות מצריך בדיקות רפואיות מקדימות רבות הן מההורים המיועדים והן מהפונדקאית עצמה.

בדיקות רפואיות מקדימות להורים המיועדים

האם נדרשת לספק חוות דעת גניקולוגית מיילדותית או חוות דעת רפואית המתייחסת לסיבה לאי יכולתה להרות; וכן סיכום מידע רפואי מרופא משפחה לגבי מצב בריאותה. אב נדרש לחוות דעת מרופא המשפחה לגבי מצב בריאותו.

אם יחידה נדרשת לספק מסמך על מקור הזרע שישמש להפריה, ונדרשת להתחייב כי יעשה בהליך הפונדקאות שימוש בביצית שלה. אם לעתיד נדרשת גם להעביר תוצאות בדיקת סוג דם, בדיקת HIV, בדיקות לדלקת כבד (הפטיטיס) מסוג B ו-C ובדיקה לעגבת (VDRL).

אב מיועד נדרש לספק מסמך על מקור הביצית שתשמש להפריה, ונדרש להתחייב כי יעשה בהליך שימוש בזרעו שלו. אב לעתיד נדרש גם להעביר תוצאות בדיקת זרע במכון מוכר, ותוצאות בדיקת HIV, בדיקות לדלקת כבד (הפטיטיס) מסוג B ו-C ובדיקה לעגבת (VDRL).

בדיקות רפואיות מקדימות לפונדקאית

הפונדקאית נדרשת להציג מצב בריאותי תקין בבדיקות לפי דרישת הוועדה, וזאת לאחר שעברה עד ארבע לידות ללא סיבוכים ובמועד, היילודים נולדו במשקל לידה תקין לגיל ההיריון, ולא התרחשו סיבוכים רפואיים משמעותיים במהלך ההיריון והלידה.

על הפונדקאית להגיש לוועדת האישורים סיכום מידע רפואי מרופא המשפחה הכולל מידע על ניתוחים ואשפוזים בעבר והתייחסות לגורמים שעלולים לפגוע בה ו/או בעבר, כגון עישון, עודף משקל וצריכת סמים ואלכוהול; חוות דעת מגינקולוג הכוללת היסטוריה מיילדותית, הריונות, לידות והפלות קודמות ומצבי סיכון בהריונות קודמים, לרבות שמירת היריון בעבר, וכן בדיקה קלינית הכוללת אולטרסאונד וגינאלי של האגן הקטן והרחם וציון עובי רירית הרחם (לא פחות מ- 7 מ"מ) לשלילת פתולוגיה של הרחם כגון שרירנים ומומים מולדים ברחם שעלולים להפריע למהלך ההיריון;  סיכומי לידות קודמות ומכתבי שחרור; סיכומי הפסקות היריון יזומות וטבעיות; סיכומי מחלה, ניתוחים ואשפוזים קודמים; אישור רפואי לגבי משקל, גובה, דופק ולחץ דם; בדיקת כירורג/ית שד ואולטרסאונד שד; תוצאות בדיקות לסוג דם, ספירת דם, קריאטינין בדם למצב תפקודי כליות, רמות סוכר בצום, בדיקת HIV, בדיקות לדלקת כבד (הפטיטיס) מסוג B ו-C ובדיקה לעגבת (VDRL), בדיקת קרישה (PT ו-PTT), בדיקת נוגדנים לאדמת; בדיקת משטח צוואר הרחם.

בנוסף נדרשת עבור הפונדקאית הצהרת רופא מומחה במיילדות וגינקולוגיה כי ניתן הסבר לפונדקאית על ההליכים, ההשלכות והמשמעויות של הטיפולים, עם דגש על הטיפולים ההורמונליים שתצטרך לעבור במסגרת תהליך נשיאת עוברים והתאמתה לתהליך, וסיכויים, סיבוכים וסיכונים בתהליך (כגון רעלת הריון, סוכרת היריון, וביצוע בדיקות במהלך התהליך כמו בדיקת מי שפיר ודילול עוברים; טופס ויתור על סוגיות רפואית; ואבחון פסיכולוגי מלא באמצעות חוות דעת פסיכולוגית מובנית.

פונדקאית נשואה ומי שחיה עם בן/ בת זוג קבועים נדרשת גם להציג חוות דעת פסיכולוגית מובנית עבור בן/ בת הזוג, וכן בדיקת HIV, בדיקות לדלקת כבד (הפטיטיס) מסוג B ו-C ובדיקה לעגבת (VDRL) לבן/ בת הזוג.

הפונדקאית ובן/ בת הזוג נדרשים לחתום על טופס המצהיר כי קיבלו הסברים על תהליך הפונדקאות, משמעותו והשלכותיו.

אולטרסאונד וגינאלי – אחת הבדיקות הנדרשות מנשים פונדקאיות (צילום: Shutterstock)

שיטות רפואיות ליישום פונדקאות

הליך פונדקאות כרוך בהליך הפריה חוץ גופית (IVF) של ביצית בזרע במעבדה, אשר לפחות אחד מהם שייך לזוג ההורים המיועדים, והפקדת העובר אצל האם הפונדקאית.

פונדקאות יכולה להיעשות תוך שימוש בטכנולוגיות רפואיות שמשמשות ליצירת עוברים מופרים ולצורך הפקדתם אצל הפונדקאית:

• שאיבת ביצית: תהליך של שאיבת ביצית לצורך יצירת עובר מופרה בהליך פונדקאות נדרש בכל מצב של אישה יחידנית שמבקשת להסתייע בפונדקאות ומתבצע בחלק מהמקרים של זוג הטרוסקסואלי שמבקש לבצע פונדקאות. שאיבת ביצית מתבצעת לרוב לאחר גירוי הורמונלי מקדים בנטילת הורמונים בהזרקה ומעקב ותזמון השאיבה.

• מסירת זרע: תהליך של מסירת זרע לצורך יצירת עובר מופרה בהליך פונדקאות נדרש בכל מצב של גבר יחידני שמבקש להסתייע בפונדקאות ומתבצע גם בחלק מהמקרים אצל זוגות הטרוסקסואלים. מסירת הזרע עשויה להתאפשר ממתן מנת זרע, שאיבת זרע או זרע שהופק בניתוח 'מיקרו TESE'.

• תרומת ביצית: יש מצבים אצל זוגות הטרוסקסואלים בהם פונדקאות מתבצעת מעובר שמקורו בתרומת ביצית וזרע של האב המיועד. ניתן לקבל תרומת ביצית בישראל או להביא ביצית מתורמת מחו"ל. תרומת ביצית נדרשת בכל הליך פונדקאות של זוגות גברים וגברים יחידנים.

• תרומת זרע: יש מצבים של זוגות הטרוסקסואלים בהם פונדקאות מתבצעת מעובר שמקורו בתרומת זרע ובביצית מהאם המיועדת. ניתן לקבל תרומת זרע בישראל או להביא זרע מבנק זרע שמקורו בתורם בחו"ל. תרומת זרע נדרשת בכל הליך פונדקאות של זוגות נשים ונשים יחידניות.

• אבחון גנטי טרום השרשתי: יש מצבים בהם במסגרת ההפריה החוץ גופית בתהליך פונדקאות נעשה מיון גנטי טרום השרשתי של העוברים בשיטת PGT או PGT-A כדי למנוע או לצמצם את הסיכון להעברה של מחלה ידועה עם מקור גנטי ליילוד.

תהליך הפקדת העובר

תהליך הפקדת העוברים המופרים אצל הפונדקאית דומה להליך החזרה רגיל בטיפולי הפריה חוץ גופית. הפקדת העובר ברחם מתואמת למועד על פי התפתחות העוברים ואיכותם, וכיום נהוג להפקיד אצל הפונדקאית לרוב עובר אחד ברחם כדי למנוע מצב של היריון מרובה עוברים.

הכנת רחמה של הפונדקאית לקליטת העובר יכול להתבצע במספר פרוטוקולים. ישנו סיכון של כניסה להריון מביציותיה של הפונדקאית, ולכן ישנם רופאים שמגבילים את הטיפול באם פונדקאית לתמיכה הורמונלית מלאכותית, כזאת שמונעת גם את הביוץ הטבעי שלה.

פעולת החזרת העובר לרחם היא מהירה, ואורכת מספר דקות, ואינה כרוכה בהרדמה, למעט מקרים חריגים. הפעולה אינה כרוכה לרוב בכאב, אך עלולה להוביל לתחושות של התכווצויות. הפעולה מבוצעת באמצעות קטטר צר דרך הוואגינה, אשר מוחדר דרך צוואר הרחם לרחם, שם ממוקמת הביצית המופרית.

בתום הפעולה, אין המלצה למנוחה מיוחדת, והפונדקאית משתחררת לביתה לרוב ללא  הגבלות מיוחדות על פעילותה. יש דעות שונות לגבי הצורך להימנע מיחסי מין לתקופה שלאחר ההחזרה, אך נכון להיום אין הוכחה מחקרית שיחסי מין פוגעים בתהליך ההשרשה של העובר ברחם. בפרוטוקולי החזרה על בסיס הביוץ הטבעי של הפונדקאית חשוב להימנע מיחסי מין מחשש להריון מביציותיה של הפונדקאית.

בימים הראשונים לאחר הפעולה עשויה הפונדקאית לחוש אי נוחות כתוצאה מנפיחות בבטן התחתונה. תופעות לוואי אפשריות כוללות הפרשה של נוזל צלול או דמי בסמוך לפעולת ההחזרה כתוצאה מנגיעה בצוואר הרחם, רגישות או כאב בשדיים כתוצאה מהפרשה מוגברת של אסטרוגן, נפיחות קלה והתכווצויות קלות בבטן התחתונה ועצירות. מעבר לכך, המטופלת שבה לאורח חיים תקין, ולמעשה בהמתנה לקליטת העובר המופרה על ידי הגוף.

במידה והטיפול צלח, העובר משתרש ברירית נרחם תוך מספר ימים, וניתן יהיה לקבוע בבדיקת דם תוך 12 יום מהליך ההחזרה שההיריון נקלט. כעבור שבועיים-שלושה נוספים נהוג לבצע בדיקת אולטרסאונד המדגימה את דופק העובר.

סיכויי הקליטה של עוברים ברחם אצל פונדקאיות תלויים בגיל האם הביולוגית בזמן שאיבת הביציות. בנשים צעירות במיוחד כמו במצב של תרומת ביציות סיכויי ההצלחה גבוהים ומוערכים במעל ל-50%.

היריון ולידה בפונדקאות

הליך ההיריון של הפונדקאית מלווה במעקבים כמקובל בהריונות שגרתיים, ובמידת הצורך גם במעקבים מוגברים ובדיקות הדמיה נוספות ככל שנדרש.

מעבר לכך מקובלים מספר שינויים מהותיים:

• בשבוע 20 להיריון, ההורים והפונדקאית צריכים להודיע על ההיריון לעובד סוציאלי ראשי שמונה במשרד הרווחה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים בטופס ייעודי.
• העובד הסוציאלי הראשי ימנה עובד סוציאלי שיערוך פגישת היכרות על כך הצדדים לפני תהליך הלידה המשוער.
• במהלך הלידה, ההורים לעתיד רשאים לשהות בחדר הלידה בהסכמת האם הפונדקאית.
• לאחר הלידה האם הפונדקאית תאושפז במחלקת נשים, ואילו האם לעתיד תאושפז במחלקת יולדות כדי לשהות בקרבה ליילוד.
• הדיווח על הלידה נמסר לעובד הסוציאלי הראשי על ידי ההורים או על ידי עובד סוציאלי של בית החולים תוך 24 שעות מהלידה.
• בהמשך ממונה עובד סוציאלי אחראי שמשמש כאפוטרופוס ליילוד עד למתן צו הורות ליילוד. העובד הסוציאלי מחתים את הצדדים על טפסים שיועברו לאישור בית המשפט לענייני משפחה. היילוד מקבל בשלב זה מספר תעודת זהות זמני. לאחר קבלת צו הורות על ההורים לפנות למשרד הפנים כדי לקבל מספר תעודת זהות חדש ליילוד.

כבר עם לידתו, היילוד נתון למעשה במשמורת של ההורים המיועדים, וחלים עליהם כל האחריות והחובות כלפיו/ה.

מהלך המסירה מהפונדקאית להורים נעשה בנוכחות העובד הסוציאלי בסמוך ללידה ככל שניתן, וכיום אף נהוג לבצע את המסירה כבר בחדר הלידה. לפי הנהלים על המסירה להתבצע לפני שחרור האם הפונדקאית מבית החולים.

ההורים המיועדים נדרשים להגיש בקשה לצו הורות לבית המשפט לענייני משפחה באזור מגוריהם תוך 7 ימים מהלידה.

עד לקבלת צו הורות בהליך פונדקאות – ההורה עם הקשר הביולוגי הוא ההורה המורשה מבחינה חוקית להתנהלות מול הרשויות, אולם לאחר קבלת צו ההורות – שני בני/בנות הזוג (במידה ולא מדובר בהורים יחידנים) מוגדרים כהורים לכל דבר – על כל החובות והזכויות הכרוכות בכך.

ההשפעות של פונדקאות

פונדקאות היא תהליך מורכב שמערב שמחה רבה ואופטימיות עבור ההורים המצפים ליילוד, וברוב המקרים נעשה תוך שיתוף מלא של האם הפונדקאית, אם כי הוא עלול לערב גם אתגרים בריאותיים ונפשיים לכלל המעורבים.

מחקר שבוצע על ידי ד"ר אתי סממה ממשרד הבריאות שפורסם בשנת 2017 בחן מדגם של 275 הסכמי פונדקאות, ותיאר את הקשרים בין ההורים לפונדקאיות בישראל למעשה כקשר בין זרים שקשורים בהסכם לצורך מטרה מסוימת. הקשר שנמצא במחקר תואר כשטחי מאוד בתחילת ההליך, אולם בהמשך העמיק, כאשר בחלק מהמקרים תואר קשר שהלך והתהדק לחיוב, ובאחרים תואר קשר של התרחקות בין הצדדים לאחר הלידה. התקופה המתוחה ביותר ביחסים הייתה תקופת טיפולי הפוריות עצמם – במידה והטיפולים כשלו, וכן תקופת ההיריון של הפונדקאית. רוב המעורבים תיארו קשר שלווה בהתרחקות כמעט מיד לאחר הלידה. בכל המקרים שתוארו, למרות הקושי במסירת התינוק להורים המיועדים, הייתה הבנה אצל הפונדקאית לגבי תהליך המסירה.

לפי המחקר, הפונדקאיות בישראל הן נשים בגיל 31 בממוצע, אימהות לרוב (74%) לילד אחד או שניים, וילדיה לרוב בגיל שמונה בממוצע כשהיא מבצעת את הליך הפונדקאות. המחקר מצא כי ילדיה של הפונדקאית לא עוברים לפי החוק הישראלי ניטור או בדיקה לגבי השפעות הליך הפונדקאות עליהם, והומלץ לפעול לשינוי הנהלים בהיבט זה.

מחקר ישראלי נוסף מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שפורסם בינואר 2025 בכתב העת Reproductive BioMedicine Online, זיהה אצל פונדקאיות מצב של זהות לא שלמה וקונפליקט פנימי, המוביל אצלן לפיתוח אסטרטגיות התמודדות ייחודיות.

בפברואר 2018 דיווחו חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה בכתב העת Human Reproduction כי זיהו אצל פונדקאיות סיכון גבוה להתפתחות דיכאון בהיריון ולאחר לידה, אם כי נמצא בו כי הן לרוב אינן מפתחות פגיעות פסיכולוגיות ארוכות טווח.

לאחרונה מתפרסמים מחקרים המרמזים גם להשפעות בריאותיות מסוימות אצל פונדקאיות הדורשות תשומת לב ייחודית. במחקר מעקב מאוניברסיטת מקגיל קנדה, שפורסם בספטמבר 2024 בכתב העת Annals of Internal Medicine ועורר הד ציבורי, נמצא כי לנשים פונדקאיות סיכון גבוה יותר לפתח סיבוכים בלידה כגון רעלת הריון חמורה ודימומים, והן אף בסיכוי גבוה יותר ללידה מוקדמת. 7.8% מהפונדקאיות פיתחו סיבוכים מיילדותיים, שיעור הגבוה פי 3 מזה שמתועד בלידות רגילות ופי 2 בהשוואה ללידות שמקורן בהפריה חוץ גופית סטנדרטית. החוקרים מציינים כי על בסיס הממצאים מומלץ לפתח תוכניות היריון ולידה ייחודיות לאוכלוסייה זו כדי להפחית את הסיכון לסיבוכים משמעותיים וארוכי טווח.

תהליך פונדקאות – לרוב נעשה תוך שיתוף מלא של האם הפונדקאית (צילום: Shutterstock)

פונדקאות בחו"ל

לצד הפונדקאות בישראל, ברבות השנים התפתח ענף שלם של פונדקאות בחו"ל בעיקר עבור זוגות גברים חד מיניים וגברים יחידנים, אשר רק משנת 2022 רשאים לעבור הליך פונדקאות בישראל. בקהילות אלה וכן בקרב זוגות הטרוסקסואלים נהוגה גם כיום פונדקאות בחו"ל – לאור זמינות נמוכה של נשים פונדקאיות בישראל.

במקרה של פונדקאות בחו"ל, יש צורך לפעול בהתאם לחוקי המדינה בה מתבצע ההליך הן לאורך התהליך עצמו והן לצורך שחרור היילוד בהמשך לישראל. יש לציין כי במדינות שונות מופעלים חוקים ותקנות שונים בנוגע לפונדקאיות, בדיקות שהן נדרשות לעבור והערכה למצבן הרפואי.

לאחר ההגעה לארץ, על ההורים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת צו לבדיקה גנטית לקשרי משפחה – כאשר פונדקאות תותר רק במקרה ואחד ההורים הוא ההורה הביולוגי של היילוד. לפי דו"ח הכנסת מאוקטובר 2018, בבדיקה מדגמית ל-1,513 בקשות שהוגשו לבית המשפט במשך 13 שנים (2017-2005), כמחציתן (49%) היו של זוגות הטרוסקסואלים, כרבע (24%) של זוגות הומואים, וכרבע (27%) של יחידנים.

המדינות המרכזיות בהן מבוצעים כיום טיפולי פונדקאות עבור זוגות ישראלים הן ארה"ב, קנדה, אוקראינה, רוסיה, גאורגיה, נפאל ומקסיקו.

משרד החוץ ממליץ לזוגות לבצע הליכי פונדקאות בחו"ל רק במדינות בהם הליכים אלה מוסדרים בחוק ובמדינות בהן יש לישראל נציגות דיפלומטית. במדינה ותהליך מבוצע במדינות ללא הסדרה חוקית בנושא, "יתכן מצב בו ההורים לא יוכלו להוציא את הילדים מהמדינה בה ביצעו את ההליך על מנת להביאם לישראל על פי חוקי אותה מדינה ולא יהיה בידי מדינת ישראל כדי לסייע להם", נכתב באזהרת המשרד.

משרד המשפטים בישראל מפרסם אזהרות תקופתיות על מדינות שבהן יש חשד לפונדקאות המבוצעת תוך סחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה. כך, ביוני 2023 הופצה התראה מטעם היחידה לתיאום ומאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים מפני ביצוע פונדקאות בצפון קפריסין, אלבניה וקניה, על רקע מידע שהתקבל בחשד לסחר בבני אדם במדינות אלה. בין השאר העלתה הבדיקה כי לעתים במדינות אלה נחתם הסכם פונדקאות לאחר שהחלו כבר הליכים רפואיים לפונדקאית ולעתים גם לאחר מועד ההפריה – מה שמעלה חשד כי ההחתימה לא נעשתה מרצונה החופשי של האישה, וכן נמצא כי במדינות אלה שוהות נשים פונדקאיות שהן אזרחיות של מדינות אחרות.

גם במדינות בהן הליך הפונדקאות מוסדר, לרוב נדרשת שהייה ממושכת של הורים לעתיד במדינה בה מבקשים לבצע את ההליך לאחר הלידה – שהייה שאף עשויה להתארך במקרים בהם מתעוררים קשיים מול הרשויות.

במשרד הבריאות פועל מוקד טלפוני של טיפת חלב המאפשר לזוגות הומואים שעוברים תהליכי פונדקאות בחו"ל לקבל מידע לקראת החזרה לישראל, לרבות בתחומים הקשורים להתפתחות היילוד, חיסונים והזנה באמצעות תמ"ל, בטלפון: *5400

פרופ' אבי בן הרוש הוא רופא מומחה למיילדות וגינקולוגיה ומנהל השירות לשימור פוריות ביחידה לפוריות והפריה חוץ גופית בבית החולים בילינסון

עדכון אחרון: יוני 2025