אני מרגישה צורך לשתף ולהוציא, פשוט להתרוקן מכל כולי. אבל נגמרו לי המילים, נגמרו הדמעות, אפילו רגשות כבר אין.. אני פה ולא פה, רואה ושומעת, אבל לא ממש מעבדת.. הגוף כאן, ואני שם- הרחק הרחק במציאות אחרת. אני רוצה להוציא הכל! כל כולי מבפנים צורח...

נכנסת לחיי באופן דיי מודע, ובכל זאת הצלחת להפתיע.. חשבתי שתיהיי אורחת נחמדה.. הרי אני אוהבת אורחים.. הכנסתי אותך לתוכי, הושבתי במקום כבוד.. נתתי לך להרגיש בבית. לא הצבתי גבולות.. ואת מהר מאוד התרגלת, הרגשת בבית.. אהבתי את זה.. אני אוהבת שהאורחי...