מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותרעש הכביש עלול לגרום לשבץ

רעש הכביש עלול לגרום לשבץ

בגלל הרעש החזק: מגורים ליד כביש סואן עלולים לגרום לשבץ, בעיקר בקרב קשישים


בקרב בני הגיל השלישי הסיכון לשבץ עלה ב- 27% לכל 10 דציבלים נוספים (צילום: panthermedia)
בקרב בני הגיל השלישי הסיכון לשבץ עלה ב- 27% לכל 10 דציבלים נוספים (צילום: panthermedia)

 

עדות נוספת לכך שרעש מהווה גורם סיכון למחלות לב וכלי דם. מחקר דני חדש מצא כי חשיפה ממושכת לרעש חזק של מכוניות בכבישים עמוסים, קשורה לסיכון מוגבר לשבץ, בעיקר בקרב בני 65 ומעלה.

 

המחקר כלל יותר מ- 57,000 אנשים בני 50 עד 64 שגרו באזור קופנהגן. החוקרים עקבו אחריהם במשך תקופה של כ- 10 שנים.

 

החוקרים ניתחו את היסטורית המגורים וההיסטוריה הרפואית של המשתתפים, 1,881 מהם סבלו משבץ במהלך התקופה. לאחר מכן, החוקרים מדדו את החשיפה של כלל הנבדקים לרעש ממכונית במשך הזמן, בעזרת תוכנה לחישוב רעש, שממפה את רמות הרעש במגוון מקומות במדינה במשך שנים ומתחשבת בגורמים כמו מרחק הדירה מהכביש, הקומה בה היא נמצאת וכדומה. החוקרים העריכו כי רמת הרעש הנמוכה ביותר אליה נחשפו המשתתפים הייתה 40 דציבלים והמרבית- 82 דציבלים. 

 

כשמתייחסים לכלל האוכלוסייה, החוקרים גילו שעל כל 10 דציבלים נוספים של רעש מהכביש, הסיכון של אדם לשבץ עלה ב- 14%. כשפרטו את הסיכון לפי קבוצות גיל, נמצא כי בקרב אנשים שגילם פחות מ- 65 הסיכון לא היה משמעותי, אבל החוקרים מצאו כי בקרב בני 64.5 ומעלה הסיכון לשבץ עלה ב- 27% לכל 10 דציבלים נוספים ברמת הרעש.

 

עוד מצאו החוקרים, כי בקרב בני 65 ומעלה, היה גבול נוסף סביב ה- 60 דציבלים, שאם רמות הרעש עברו אותו, הסיכון לשבץ עלה אפילו יותר.

 

החוקרים לקחו בחשבון בעת ניתוח הנתונים את השפעתם האפשרית של מגוון גורמי סיכון אחרים לשבץ כמו זיהום אוויר, עישון ותזונה. יחד עם זאת, יש כמה גורמים שייתכן והשפיעו על תוצאות המחקר, למשל ייתכן ואנשים רבים שגרים ליד כבישים סואנים הם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך- גורם סיכון לשבץ. 

 

המחקר שפורסם בכתב העת European Heart Journal לא מסביר כיצד הרעש משפיע על הבריאות, אבל החוקרים סבורים כי הסיבה קשורה כנראה ללחץ. לדבריהם, חשיפה לרעש הכביש עלולה לגרום לתגובת לחץ ולהפריע לשינה, מה שעלול להגביר את הסיכון לשבץ, דרך מנגנונים כמו עליה בהורמונים הקשורים ללחץ, עליה בקצב הלב ולחץ הדם ופגיעה במערכת החיסונית. החוקרים מוסיפים כי ייתכן ובני הגיל השלישי מושפעים יותר מהרעש, בגלל שהשינה שלהם רגישה יותר ולכן הרעש פוגע בהם יותר. יחד עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים כדי לאושש את ממצאי מחקר זה.

 

מחקרים שפורסמו לאחרונה מצאו כי עבודה בסביבה רועשת, יותר ממכפילה את הסיכון לבעיות הקשורות ללב וכי מגורים סמוך לשדות תעופה ומסלולי טיסה מגדילים את הסיכון לתמותה מאירועי לב בגלל הרעש החזק.

 


European Heart Journal. doi:10.1093/eurheartj/ehq466

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה