מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק

שיקום תאי עצב

תרופה ניסיונית לטיפול בפגיעות בעמוד השדרה ייתכן ותתאים גם לטיפול בטרשת נפוצה


מחקרים הראו כיצד תרופה ניסיונית יכולה לשקם את תפקוד העצבים הפגועים בעמוד השדרה, באמצעות מניעת קצרים חשמליים המתרחשים כאשר ישנה חשיפה של סיבי תעלות האשלגן. המרכיב הכימי יכול להתפתח גם כתרופה לטרשת נפוצה.

 

מכיוון שתאי העצב לרוב לא נקטעים בפגיעה בעמוד השדרה, הנקראות פגיעות "קומפרסיה" (מעיכה), התרופה מציעה תקווה כטיפול אפשרי. "הקומפרסיה אחראית לרוב פגיעות עמוד השדרה, כולל רבות המביאות לשיתוק", כך אמר פרופ' שי, מנהל המחקר, "מכיוון שתאי העצב אינם נקטעים, תרופה מסוג זה יכולה להיות פתרון הזהב לטיפול בפגיעות בעמוד השדרה".

 

התרופה הניסיונית הנקראת, 4-aminopyridine-3-methyl hydroxide, הראתה במחקרים כי היא יכולה לשקם את התפקוד של אקסונים פגועים, סיבים דקים הנמשכים מתא העצב ומעבירים את המסרים החשמליים בעמוד השדרה.

 

פרופ' שי אמר כי הממצאים יצאו לפועל בזכות שיתוף פעולה בין מקצועות מחקר רבים. החוקרים לקחו רקמות מעמוד השדרה ולחצו אותן באופן דומה למתרחש בפגיעת קומפרסיה, אשר מותחת את תאי העצב. לאחר מכן הם טיפלו בפגיעה באמצעות ה- 4-aminopyridine-3-methyl hydroxide.

 

המרכיב של התרופה הוא נגזרת של החומר 4-aminopyridine, המשמש בעיקר ככלי מחקר וגם בכדי להקל על הסימפטומים של טרשת נפוצה.


האקסונים של תאי העצב מכוסים בשכבה שומנית דקה, הנקראת מיאלין, המאפשרת את מעבר המידע החשמלי ללא קצרים, ללא הפרעות, די דומה למעטפת המגנה על חוטי החשמל אותם אנו מכירים. פגיעות בעמוד השדרה פוגעות במעטפת המיאלין, חושפות את תעלות האשלגן ה"משובצות" בתוך האקסון, אשר להן תפקיד מכריע בהעברת המסרים החשמליים לאורך האקסון.

 

החוקרים ביססו הוכחות שהיו בעבר רק נסיבתיות, אשר הציעו שהפגיעות גורמות להיחלשות המיאלין, חושפות את תעלות היונים ומפריעות למעבר הסיגנלים החשמליים. ניסויי מעבדה בשילוב טכניקות הדמייה הצליחו לחשוף את תעלות היונים החשופות באקסון הפגוע.

 

החוקרים עוד גילו כי החומר 4-aminopyridine-3-methyl hydroxide, הוא "חוסם תעלות אשלגן", באמצעות טכניקת מעבדה חדשנית הנקראת "patch clamp", המשמשת למדידת הולכת הסיגנל החשמלי. הממצאים ביססו את ההנחה כי החומר מונע מן הזרם החשמלי לדלוף מבעד לתעלות החשופות ומגביר את הולכת הסיגנל החשמלי במקטעים הפגועים בעמוד השדרה.

 

"החומר יכול לאפשר עקיפה של הקטעים הפגועים בעמוד השדרה ע"י הענקת היכולת לאקסון להעביר את הסיגנלים החשמליים כאילו הוא עדיין מכוסה במיאלין", טוען פרופ' שי.

 

תאי העצב מעבירים סיגנלים חשמלים דרך סידרה של פולסים חשמליים בתדירות גבוהה, או "פוטנציאל הפעולה". לשם תפקוד תקין של תאי העצב, זמן המנוחה בין הפולסים החשמליים חייב להיות קצר ביותר. אך ה- 4-aminopyridine הראה שהוא מאריך את המנוחה בין הפולסים, או בשמה "refractory period". החוקרים מצאו שהחומר 4-aminopyridine-3-methyl hydroxide מחזיר את התפקוד התקין מבלי להשפיע על זמן המנוחה בין הפולסים. כתוצאה מכך, תאי העצב הפגועים מתפקדים כמעט כמו תאי עצב בריאים, יותר מכפי שנראה לאחר שימוש בתרופות אחרות.


נקודת יתרון נוספת קיימת בתרכובת החדשה שהיא 10 פעמים יותר יעילה מ- 4-aminopyridine, כלומר שניתן להשתמש במינונים נמוכים יותר, מה שיקטין את הסבירות לתופעות לוואי משמעותיות.

 

מכיוון שהמיאלין נפגע גם במחלת הטרשת הנפוצה, אותה תרכובת יכולה לשמש את אותם אנשים בכדי לשקם את תפקוד תאי העצב. פרופ' שי אמר, שמכיוון והתרכובת/ התרופה החדשה יכולה להינתן במינונים נמוכים יותר, ייתכן ותהיה יותר יעילה מהשימוש ב- 4-aminopyridine לטיפול בטרשת נפוצה.

 

 

מתוך ה- Medical News TODAY

 

 

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.