טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
שיתוף פעולה של חוקרים באירופה מצליח להסביר מדוע לחלק מן החולים בטרשת נפוצה ישנו מהלך שפיר.
קבוצה של מומחים לאמצעי הדמיה בטרשת נפוצה פרסמו מידע חדש על ההדמיה וממצאים קליניים היכולים להסביר מדוע חלק מן החולים בטרשת נפוצה חווים מהלך קל יחסית של המחלה, מהלך זה נקרא לעתים טרשת נפוצה שפירה – benign MS. החוקרים ממליצים להתייחס למצבו הקוגניטיבי של החולה ולא רק למצבו הפיסי לפני שמגדירים אותו כבעל טרשת נפוצה שפירה.
מהלך מחלת הטרשת הנפוצה הוא בלתי צפוי. חלק מן אנשים חווים מהלך קל של המחלה, הנקרא טרשת נפוצה שפירה. מהלך זה מיוחס לאנשים החולים בטרשת נפוצה למשך 15-20 שנה, אך הנכות הפיסית שלהם ממשיכה להיות קלה מאוד. כיום אין דרך לנבא האם אדם מסוים יפתח טרשת נפוצה שפירה, ואנשים שמהלך המחלה ההתחלתי שלהם הוא קל, אין דרך להבטיח שכך יישאר.
אם תמצא הדרך לנבא ברמת מהימנות גבוהה למי יהיה מהלך מחלה קל, יתאפשר לרופא לתת ייעוץ טוב יותר למטופליו, וייתכן שאף ימנע מחלק מהאנשים מההוצאות וחוסר הנוחות שבנטילת טיפול תרופתי בשלב מוקדם יחסית של המחלה. מחקרים הבוחנים את הטרשת הנפוצה השפירה מכוונים גם בכדי לזהות את הגורמים האחראים לשימור יכולות החולים הללו, גורמים אלו ייתכן וישמשו כטיפול לאלו החולים במהלך חמור יותר של טרשת נפוצה.
החוקרים השוו את ממצאי ה- MRI של אלו עם טרשת נפוצה שפירה לאלו של החולים בטרשת נפוצה התקפית הפוגתית – relapsing remitting MS, ולאלו החולים בטרשת נפוצה פרוגרסיבית משנית – secondary progressive MS. מן השוואות ה- MRI עלו ממצאים שהיו ייחודים ועקביים לאלו החולים בטרשת נפוצה שפירה, או שיכולים להעיד על מהלך קל יותר של מחלת הטרשת הנפוצה.
החוקרים מצאו אינדקציות לכך שאנשים עם טרשת נפוצה שפירה לרוב הם בעלי מספר נמוך יותר של נגעים בהשוואה לאנשים החולים בטרשת נפוצה מסוג התקפי-הפוגתי באזורים ספציפיים במוח האחראים לתנועה, כמו הצרבלום וחלקו העליון של הצוואר. יותר מכך, אנשים עם טרשת נפוצה שפירה הראו פעילות דלקתית קלה יותר ופחות אטרופיה (התנוונות של תאים) באזורים במוח הקשורים למגבלה קלינית, הכוללים את הצרבלום, עמוד השדרה והחומר האפור במוח בהשוואה לחולים בטרשת נפוצה פרוגרסיבית משנית. בנוסף, הפגיעה ברקמות ובחומר האפור במוח בעקבות הנגעים הייתה פחות חמורה בהשוואה לחולים בטרשת נפוצה פרוגרסיבית משנית.
כותבי המאמר מזהירים שקריטריונים אלו אינם יכולים לנבא ואסור שישמשו לקביעת אבחנה מוקדמת של טרשת נפוצה שפירה. עם זאת, ממצאים חריגים ב- MRI כפי שצוינו קודם, בחולה אשר נראה כי יש לו טרשת נפוצה שפירה, יכולים לשמש כתמרור אזהרה המצביעים על מהלך שונה של המחלה. החוקרים ממליצים על ביצוע מחקר עם משתתפים רבים המאובחנים כבעלי טרשת נפוצה שפירה על-מנת שיתקפו ממצאים אלו. החוקרים משערים שאחד או יותר מן הממצאים שהציגו, בנוסף ליכולתו של המוח לפצות על חלקים פגועים במוח באמצעות שימוש באזורים אחרים, יכולים להסביר את מהלך המחלה הקל יחסית אצל אנשים עם טרשת נפוצה שפירה.
לא פחות חשוב, החוקרים דנו גם בפגיעות הקוגניטיביות, אשר דווח שנמצאות בכ- 45% מן החולים בטרשת נפוצה , ומצאו שיותר ממצאים חריגים ב- MRI נצפו אצל חולים שתויגו כטרשת נפוצה שפירה אך חוו בעיות קוגניטיביות. קבוצת החוקרים גורסת כי "צריך הגדרה חדשה לטרשת נפוצה שפירה" הגדרה שתכלול גם את היעדרותם של הקשיים הקוגניטיביים כחלק מההערכה הנוירולוגית.