מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותתגלית חדשה עשויה לקדם טיפול במחלות לב בעזרת תאי גזע

תגלית חדשה עשויה לקדם טיפול במחלות לב בעזרת תאי גזע

התקדמות נוספת בדרך לטיפול בתחלואה לבבית באמצעות תאי גזע: מדענים מסינגפור וארה"ב גילו מנגנון חדש המבוסס שמאפשר הבשלה של תאי שריר הלב


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות מתקדם מדע במסע לפיתוח טיפולים מבוססי תאי גזע לריפוי מחלות לב. קיימים סוגים שונים של תאי גזע, בהם כאלה שמופקים מעוברים ומרקמת מח העצם, ואלו שנאספים ממערכת הדם, ומרקמות שומן ורקמות נוספות, אשר המשותף להם הוא ביכולת להתמיין לכל סוג של תאים – בהם גם תאי לב.

 

בין השאר, כבר לפני למעלה מעשור, בחורף 2011 דיווחו חוקרים ישראלים מהטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם כי הצליחו ליצור יש מאין כלי דם באמצעות תאי גזע עובריים. כעבור שנה במארס 2012 דיווחו חוקרים אמריקאים כי ריפאו צלקות בלב לאחר התקף לב בעזרת תאי גזע שנאספו מליבם של של המטופלים.

 

לפריצות הדרך בתחום מצטרף לאחרונה מחקר שהדגים מנגנון חדש להבשלת תאי שריר הלב שמקורם בתאי גזע, וממצאיו עשויים לסלול את הדרך לקראת טיפול עתידי במחלות לב באמצעות תאי גזע.

 

חלבון ייחודי

 

לאחר הלידה, תאי שריר הלב עוברים שינויים משמעותיים כדי להפוך לתאים בוגרים לחלוטין, ומשנים את צורתם, תפקודם והפיזיולוגיה שלהם. עם זאת, התהליכים שהתאים אלה עוברים כדי להגיע לבגרות תאית לא הובנו כהלכה עד כה. על מנת לפתח טיפולים בתאי גזע בעתיד במחלות לב, חוסר הבנה זה היווה מגבלה משמעותית, מכיוון שמאמצים לגדל תאי שריר לב שמקורם בתאי גזע לא הניבו עד כה תאי שריר לב בוגרים שמסוגלים לשחזר או לשפר את תפקוד הלב.

 

החוקרים, מדענים מבית הספר לרפואה Duke-NUS בסינגפור ומאוניברסיטת קליפורניה בארה"ב (UCLA), הצליחו לזהות בין היתר את תפקידו של חלבון מסוים שמסייע בתהליך תאי המכונה "שחבור RNA" – חלבון בשםRBFox1  שמיוצר זמן קצר לאחר הלידה בתאי שריר הלב. נמצא כי התהליך שמכוון באמצעות חלבון תורם באופן משמעותי להבשלת תאי שריר הלב. כך, החלבון יכול לתרום לתהליכי הבשלה של תאי גזע לכדי תאי שריר לב, ולמעשה ליצירת תאים חדשים בלב אצל אנשים עם מחלות לב, כאמצעי ריפוי עתידי.

 

המחקר נתמך בין השאר על ידי מענקים מטעם איגוד הלב האמריקאי (AHA) והמכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), וממצאיו מדווחים בגיליון אוקטובר 2023 של כתב העת Circulation.

 

בראיון לתקשורת עם פרסום המחקר אמר החוקר הבכיר פרופ' וואנג יבין (Yibin), מנהל התוכנית למחלות לב וכלי דם ותסמונות מטבוליות באוניברסיטת Duke-NUS, כי "בעוד שהחלבון לבדו עשוי שלא להספיק לצורך הבשלה של תאי שריר לב עובריים כדי להפוך אותם לתאים בוגרים ובשלים לחלוטין, הממצאים שלנו חושפים רשת פנימית חדשה שיכולה להניע באופן משמעותי את תהליך ההתבגרות הזה". לדבריו, "הממצאים חושפים גישה מולקולרית מבטיחה כדי לשפר את תהליך ההבשלה של תאי לב שעשויה להתגבר על מגבלות משמעותיות בדרך לטיפול בתאי גזע במחלות לב".

 

בעוד שיש עוד להוסיף ולהעמיק את המחקר על החלבון RBFox1 ופעילותו, החוקרים מציינים כי העבודה מספקת "הוכחת היתכנות" ליכולת להשתמש בחלבון זה לצורך פעולות שמשפיעות על הבשלה של תאי שריר לב חדשים.

 

הממצאים החדשים עשויים לתרום בעתיד לפיתוח טיפולים חדשים בתאי גזע לריפוי מחלות לב. גילוי זה מצטרף לטכנולוגיה חדשנית נוספת שנעשה בה לאחרונה שימוש בניסיון לפתח טיפולים עתידיים לתחלואה לבבית באמצעות הדפסה של תאי לב חדשים. באפריל 2019 דיווחו חוקרים מהמחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה בפקולטה למדעי החיים שבאוניברסיטת תל אביב בכתב העת Advanced Science כי הצליחו לראשונה בעולם להדפיס לב מרקמות חיות במדפסת תלת ממד בתנאי מעבדה.

 

Circulation, doi: 10.1161/CIRCULATIONAHA.122.061602

זה נכון אבל מייד אחרי התקף הלב