רבים מהישראלים יבלו את חול המועד בבית מלון, אצל חברים או אצל בני משפחה. אבל מי שמתכנן לנצל את הנופש כדי להשלים שעות שינה עשוי לקבל בדיוק את ההפך, לפחות בלילה הראשון. חלקנו כבר שמנו לב שהלילה הראשון במיטה זרה לרוב אינו מלווה בשינה טובה או שביום אחרי שינה במקום חדש מרגישים קצת מטושטשים או ישנוניים. זו תופעה מוכרת שבחקר השינה מכונה "אפקט הלילה הראשון".

התופעה מהווה כאב ראש לא רק לאנשי עסקים שנוסעים הרבה או אנשים המבקשים לנפוש, אלא גם לחוקרי שינה שהנבדקים שלהם מתקשים לישון כראוי בלילה הראשון במעבדת המחקר. בשל כך חוקרים בדרך כלל צריכים לקחת בחשבון במחקרים שלהם "לילה הסתגלות" אותו הם לא כוללים בניתוח הנתונים.

מדענים מאוניברסיטת בראון בארה"ב ביקשו לבחון את הסיבה לתופעה, ומצאו שכאשר אנחנו ישנים במקום חדש, בלילה הראשון צד אחד של המוח נותר על המשמר כדי שנוכל לפעול מהר להגן על עצמנו אם נדרש לכך.

במאמר שפורסם בכתב העת המדעי Current Biology הם מתארים שלושה ניסויים שערכו, בהם השתמשו בשיטות מתקדמות על מנת למדוד באופן מדויק את הפעילות המוחית בקרב 35 מתנדבים, במשך שני לילות בהם ישנו מחוץ לבית.

מתקשים להירדם, מתעוררים יותר 

הם מצאו באופן עקבי שבלילה הראשון בו הנבדקים ישנו במעבדה, רשת מסוימת בהמיספרה השמאלית של המוח נותרה פעילה יותר מאשר ההמיספרה הימנית, באופן ספציפי במהלך שלב של שינה עמוקה המכונה שנת גלים איטיים (Slow-wave sleep). ככל שהאסימטריה שנצפתה בדפוסים המוחיים במהלך השינה הייתה גדולה יותר, כך הקושי להירדם שחווה הנבדק נטה להיות גדול יותר.

בנוסף, ההמיספרה הפעילה יותר הראתה גם רגישות גדולה יותר לרעשים במהלך השינה - כאשר החוקרים גירו את ההמיספרה השמאלית של המוח באמצעות השמעת צפצופים לא סדירים שהושמעו ליד האוזן הימנית, זה העלה באופן משמעותי את הסבירות שהנבדק יתעורר ושיהיה פעיל מהר יותר עם ההתעוררות, מאשר בעקבות השמעת אותם צלילים ליד האוזן השמאלית במטרה לגרות את ההמיספרה הימנית.

לעומת זאת, בלילה הבא לא היה הבדל משמעותי בין ההמיספרות הימנית והשמאלית בפעילות המוחית של הנבדקים ובתגובה לצפצופים שהושמעו להם במהלך השינה.

החוקרים מסבירים כי ידוע שאצל בעלי חיים מסוימים, בהם חלק מהציפורים ובעלי חיים ימיים כמו לווייתנים ודולפינים, בזמן שצד אחד של המוח ישן הצד השני של המוח נותר ער, בחלק מהמקרים אפילו עין אחת נותרת פקוחה. נראה כי גם בבני האדם יש מנגנון דומה, אם כי המוח האנושי לא מגיע לאותה רמה של אסימטריה בשינה. 

ממצאי המחקר אומנם יכולים להסביר את "אפקט הלילה הראשון", אך הם לא עונים על כל השאלות לגביו. לדוגמה, החוקרים מדדו רק את שלב שנת הגלים האיטיים הראשון. בשל כך הם לא יודעים אם ההמיספרה השמאלית "עומדת על המשמר" כל הלילה, או שהיא פועלת במשמרות עם ההמיספרה הימנית בהמשך הלילה. לדברי החוקרים ייתכן שההמיספרות מתחלפות ביניהן בהשגחה.

החוקרים מציינים שבזכות כך שהמוח האנושי מאוד גמיש, ייתכן שאנשים שנאלצים לישון במקומות חדשים לעיתים קרובות לומדים לכבות את המשמר הלילי הזה וישנים טוב במיטות זרות. 

ומה יכול לעשות מי שאינו מורגל ורוצה לישון טוב במקום חדש? המחקר אומנם לא בדק זאת, אך החוקרים מסבירים כי חלק מהאנשים יכולים אולי להפחית את אפקט הלילה הראשון באמצעות כך שיביאו עמם את הכרית שלהם מהבית. הריח והמגע המוכרים עשויים לרמות את הגוף לחשוב שהוא בבית.

Current Biology, online April 21, 2016