לפני כמה זמן כתבתי כאן על ההחלטה שלי שעד הניתוח אני לא אכנס יותר לאתרים שעוסקים בנושא המיומות ברחם או גניקולוגיה בכלל כי כבר הבנתי שקריאה של חומר מהסוג הזה רק גורמת לי ליותר חרדות.

 

בינתיים הפרתי את ההחלטה וכן נכנסתי לפורומים או אתרים בנושא, רק שלא כתבתי שם הודעות חדשות אלא רק חיפשתי הודעות של נשים אחרות שעברו תהליך דומה לזה שאני עומדת לעבור. לא מצאתי הרבה כאלה, כלומר של נשים שעברו ניתוח להסרת שרירנים בבטן פתוחה.

 

בכל אופן עכשיו שוב הפרתי החלטה: חיפשתי חומר על הניתוח עצמו רק כדי לדעת בתכל'ס מה אני עומדת לעבור, רציתי לדעת פשוט על התהליך עצמו ואיך זה קורה (למרות שאני יודעת פחות או יותר). לא כל כך מצאתי מאמרים על התהליך עצמו אבל במקום זה מצאתי הרבה מאמרים מלחיצים על הסיכונים שבניתוח מהסוג הזה, כאשר הוא מתבצע בבטן פתוחה ולא בלפרוסקופיה.

 

שוב נכנסתי ללחץ ושוב הפחד הזה שיהיו לי הידבקויות באגן וכתוצאה מכך כאבי בטן.. האמת היא שבאחד מהפורומים שבהם בזמנו כן העזתי לשאול על כך, בפורום גניקולוגיה של שיבא, הרופא שם ענה לי שגם אם יווצרו הידבקויות זה נדיר שתהיה להן איזושהי משמעות עבורי.

 

אני מרגיעה את עצמי בכך שאני בעצם לא מתכוונת להיכנס להריון ולפי מה שהבנתי הידבקויות מהסוג הזה עלולות להיות בעייתיות בעיקר אצל נשים שמתכוונות להיכנס להריון. הן יכולות לגרום לקושי להיכנס להריון או סיבוכים בהריון עצמו וצורך ללדת בניתוח קיסרי. אני לא יודעת עד כמה זה באמת מסוכן עבורי כשאני לא מתכננת הריון. הפחד הוא מכך שאם יהיו הידבקויות הן יגרמו לכאבי בטן ואיכות חיים פחותה.

 

שוב אני חושבת שאולי בכל זאת כדאי להוציא את הרחם ותוהה האם זה עדיין לא מאוחר לשנות את דעתי. דבר אחד בטוח: אני רוצה לעשות את הניתוח במועד שנקבע ולא לדחות אותו. ושוב נשאלת השאלה האם אני יכולה שוב לשנות את דעתי ועדיין לעשות את הניתוח במועד שנקבע.

ביום שלישי הבא, עוד פחות משבועיים אני צפויה להגיע לבית חולים תל השומר כדי להפגש עם הרופא המרדים, שבוע לפני הניתוח. אני תוהה אם באותו זמן אוכל לשנות את דעתי ולחתום על ניתוח לכריתת רחם ולא כריתת שרירנים.

והאמת שזה מה שהייתי עושה מלכתחילה אם לא הייתי קוראת כתבה מלחיצה אחרת על כריתת רחם. ממש מעצבן שאני משנה דעות רק לפי קריאת כתבות באינטרנט.