מנהלי קהילה

פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/

אורית זאבי יוגב

מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

כמונידיכאון וחרדהמה אומר ומה אגיד , תן לפצע להגליד

מה אומר ומה אגיד , תן לפצע להגליד

אינטרוול

10/04/13 12:11

12 תגובות

הפצע מגליד לאט לאט כבר שמונה חודשים ועוד לא נסגר , קשה לכפר על הטעויות שעשיתי , אבל אני מאמין שזה אפשרי . המשקולת של ה 100 קילו על החזה שוקלת כבר רק 50 קילו , אני יודע שזה רק עינין של זמן וטיפול , מרכז יום , שיחות עם עו״ס , טיפול תרופתי וזמן וכמובן אלהים . הפסיכוזה בשל שימוש בקנביס ונגזרותיו פגעה לי בדימיון החופשי , היום אני מפחד לדמיין שמה זאת תהיה שוב פסיכוזה , אני אומר לעצמי הכל בסדר , אתה לא משתמש היום בכלום , אין שום דבר שיכול לקלקל לך את הדמיון , תרגע , תנוח , תפתח לעולם בחזרה , תרגיש רגשות , אבל המשקולת הזאת גם אם היא שוקלת רק 50 במקום 100 עדין מעיקה על החזה ומונעת מרגשות לצאת החוצה ולחדור פנימה , עדין פחד וחרדה בלתי מובנת עוטפות אותי כאילו להגן עלי מפני העולם החיצון , די כבר חרדה שבעתי ממך כבר מרורים , לכי לך וצאי ממני , אל תגני עלי יותר , אני לא צריך אותך . אני לא יכול לקחת כדורים המכילים בנזדאופינים כמו אסיוול או קלונקס לפי מצוות הפסיכיאטרית בתחלואה הכפולה , איזה בעסה , אני יודע איך זה היה מרגיע אותי עכשיו אבל מה לעשות - לחכות ...

תגובות

שירי בריש מובשוביץ

10/04/13 15:27

אני מאד מבינה את התסכול שלך ואת הפחד פן כל דמיון או חלימה בהקיץ הם סמן למחשבה פסיכוטית.

כמו שאתה אומר ככ יפה, הזמן ייתן לך חזרה את הבטחון בעצמך ואת החופש לפנטז. באמת חיינו מאבדים הרבה מהמשמעות שלהם אם אין לנו את המרחב לדמיין, ויכול להיות שזה אחד הגורמים לדיכאון שאתה חווה היום. אני חושבת שיש משהו פוסט טראומתי אצל אנשים שחוו התקף פסיכוטי במובן שכל דבר שמזכיר להם אותו נהיה הפסיכוזה עצמה. למשל, אתה יכול לדמיין הצלחה מקצועית גדולה וזה משהו שהרבה אנשים יכולים להזדהות איתו וזה גם דבר טוב שיכול להביא לאמביציה להצליח. אבל אם הפסיכוזה שלך כללה מחשבות גדלות בתחום המקצועי, אז דמיון כמו שתיארתי שהוא הכי נורמלי וטוב, נהיה במחינתך פסיכוטי. אני מאמינה שחוויות חוזרות ונישנות של פינטוז שנשאר פינטוז ולא יותר, הם אלה שירגיעו אותך. כאן באמת לזמן יש תפקיד...

שירי

אינטרוול

10/04/13 18:06

כמה שאת צודקת ...

רספוטין

10/04/13 23:05

אינטרוול יקר,

לשתף לשתף לשתף........גם את אלוהים :-)

אורית זאבי יוגב

10/04/13 23:31

אינטרוול יקר.

אתמול עברתי חוויה קשה, כשהמטופל שלי השתולל במאניה אגרסיבית במיוחד. המאניה פרצה בעקבות סמים. בשביל להרגיע את עצמו הוא לוקח שוב ושוב סמים ואין עם מי לדבר. הוא משוכנע שהוא בתקופה יצירתית ונפלאה בחייו. מהצד קשה לראות עד כמה הוא סובל מעצמות בלתי נשלטות של זעם ותלוי לחלוטין בסם בשביל לאזן אותו....בכאילו לאזן.....

אני כל כך אוהבת את הבחור הזה. הוא אדם מקסים, חכם, אינטיליגנט וטוב לב ובמו ידיו הורס כל נסיון לחיים אחרים ואין לי ספק שיכולים להיות לו כאלו: מלאי משמעות, אהבה ועניין.

כן, הוא הגיע לפסיכיאטר לא בשביל להתאזן ולטפל בעצמו אלא בשביל הקלונקס....

אינטרוול יקר. אני מצדיעה לך על התהליך הקשה והמדהים שאתה עובר. אנא אל תתיאש ולא הדמיון לא אבד לך , האמן לי אני יכולה לחוש בזאת אפילו דרך כתיבתך.

משקולת ה100 ק"ג הפכה ל50 - זה עצום!!!!!.

אל תוותר ואנחנו איתך.

אורית

רספוטין

10/04/13 23:43

למטופל שלך אין מה להפסיד אורית.

ולמה בכאילו לאזן?מה זה בשבילו לאזן?

לשכב מסטול מהקלונקס?

אורית זאבי יוגב

11/04/13 0:03

אוי רספוטין, רספוטין. אתה ממש מחפש איפה לתקוף את הפסיכיאטריה....

הפסיכיאטר סרב לתת לו קלונקס אבל הוא הגיע אליו בשביל זה....

למטופל היקר שלי יש המון מה להפסיד אבל אין לו כוח להתמודד עם התהליך כרגע כייף לו מדי להתמסטל ולשכב בביבים

בשביל קצת חומר.

רספוטין

11/04/13 0:45

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אורית

זה מה שהתכוונתי.........אם המטופל שלך מכנה לשכב מסטול כאיזון אז מכאן הציניות

אפילו לא התייחסתי לפסיכיאטר

:-)

אורית זאבי יוגב

11/04/13 0:52

סליחה, סליחה.

השעה והסניליות....

אורית

רספוטין

11/04/13 1:07

בואי נברר אם יש כאן עוד מישהו

אורית זאבי יוגב

11/04/13 8:10

עוד "משהוא", התכוונת? אורית

אינטרוול

11/04/13 8:20

אורית תודה רבה על העידוד , אני מקווה שהמטופל שלך יקבל כמה רגעים של שפיות ויבין שיש לו אלרגיה לסמים ושהם מחמירים את המצב שלו , אני עובד את 12 הצעדים במרכז לתלואה כפולה וגם הולך לפגישות אן אי , הצעד הראשון הוא להודות שאין לי שליטה על הסמים ושהם חזקים ממני ולכן אני חייב להפסיק לצרוך אותם כדי לקבל חזרה שליטה על החיים שלי , אנשים מקבלים את האשליה שהם שולטים על השימוש שלהם בסמים עד שהם עוברים איזשהוא קו אדום שאחריו כולם מאבדים שליטה והופכים להיות מכורים לסם וזקוקים לעזרה כדי לחזור חזרה