מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

פגועה (בת15)

28/07/13 14:04
2 תגובות

קמתי היום בבוקר ורציתי להדליק את הטלוויזיה אבל לא מצאתי את השלט. חיפשתי אותו במגירה של אמא שלי איפה שהיא בדרך כלל מחביאה את השלט כדי שלא אראה טלוויזיה כל היום, ומצאתי שקית שלמה מלאה בדפים שאני כתבתי וניירות מצולמים, ושני יומנים שלי, אחד מגיל 6 והשני מגיל 9 עד 12.
אני בשוק. לא יודעת מה לעשות עם עצמי עכשיו. אמא שלי בכזאת חוצפה חיטטה בחדר שלי, במגירות שלי, בחיים שלי. היא שמרה את ה-כ-ל! דברים שתהיתי לאן הם נעלמו ומסתבר שהיא לקחה אותם. מה לעזאזל היא ציפתה למצוא ביומן של ילדה בת 6??
היא צילמה שם את הכל, יש שני עותקים לכל דבר.
השנה הייתה שנה קשה בשבילי ובגלל שלא היה לי עם מי לדבר הוצאתי הכל על נייר, כתבתי כל מה שהרגשתי בלי לחשוב שמישהו אי פעם יקרא את זה. זה היה מוחבא כל כך טוב, חלק מהניירות אפילו זרקתי לפח אחרי זה וגם שם היא חיטטה.
אני כל כך פגועה כרגע. כל מחשבה שאי פעם חשבתי, כל רגש שהרגשתי היא קראה והיא יודעת.
אני מנסה להבין עם עצמי מה לעשות עכשיו אבל האמת היא שאיו לי מושג, אני פשוט מזועזעת ממנה.


תגובות

פגועה יקרה. אני ממש ממש מבינה את ההלם שלך. חווית חשיפה פתאומית וכאילו הפשיטו ממך משהו כנגד רצונך. זאת אכן חוויה קשה. מאידך, אני חייבת לאמר לך, שהרבה מאוד אמהות שומרות למזכרת יומנים או דפים או ציורים מגיל צעיר של הילד....וגיל שש הוא עדיין רך וילדותי. אני מסכימה איתך, שיומן של ילדה בת 12 הוא סיפור אחר. זה כבר גיל של בגרות. יכול להיות, שאמא שלך עדיין חוותה או חווה אותך כילדה קטנה ולא"צעדה עם הגיל". האם היא בדרך כלל פוגעת לך בפרטיות?, האם זו הפעם הראשונה שאת נתקלת בזה?. אם מדובר בחוויה מתמשכת של פגיעה בפרטיות שלך יש כאן בעיה רצינית ונחשוב עליה ביחד. אם מדובר רק בסיפור הזה יכול להיות, שאמא שלך לא הבינה מה היא עושה. עני לי ואעזור לך למצוא דרך להתמודד איתה עתה... אורית

shayush
28/07/13 21:24

ערב טוב ושבוע טוב לך! אני זוכר כמובן בגיל צעיר וההתבגרות אמא שלי חיטטה לי בדברים ובחיים, בגיל שלך הייתי בפנימייה ואמרתי לה שאני רוצה לצאת והיו לה כל כך הרבה דברים על הראש, שהיא חשבה שטוב לי שם וקורה מה שאמור לקרות בפנימייה חברים, פעילויות אבל לא כך היה הדבר, הרבה נורא פגעו בי שם. ומה הכי גרוע שעד גיל 20 מאוד קינאתי בכל מי שהכרתי, וחחשבתי שלאחרים יש מזל ותמיד טוב להם, ולעולם אינם רבים במשפחה, כשהבנתי וראיתי שלא כך הדבר הוקל לי.