זה נשמע באמת כמו קושי גדול. האם יש אפשרות להתחיל לבקש עזרה מעובדת סוציאלית, במחלקה בה מטופלת בתך. ככל שאני יודעת, וקצת מנוסה, זו יכולה להיות כתובת טובה, לפחות להתחלה.  שולחת חיבוק וכוחות.

טלי,

את מתמודדת עם שני דברים קשים מאוד, מהקשים שיש. 
קודם כל, רגשות של עצב ושבר ויאוש הם טבעיים מאוד כשמתמודדים מול קשיים כאלה.

חשוב למצוא מקום שיוכל להוות עבורך תמיכה ומקור סיוע.

אני מצטרפת להמלצה של נוני-יה. כדאי להתחיל עם העובדת הסוציאלית במחלקה ולראות איך אפשר להיעזר בה. 
בנוסף, יש מקומות נוספים שאפשר לפנות אליהם, לעתים ישנה אפשרות לקבל טיפול פסיכולוגי בתוך בית החולים (אני יודעת שבאיכילוב למשל ישנה אפשרות כזאת). כמו כן, אני מניחה שיש קבוצות תמיכה של הורים ובני משפחה שגם יכולת להיות כתובת טובה.

את מוזמנת גם לכתוב ולשתף פה אם את מרגישה בנוח לעשות זאת.

שולחת לך כוחות לעבור את התקופה הקשה.