וואאוו- נשמע סבל כמעט רצוף! מה מעורר אצלך תחושת אשמה כשיש רגע ללא כאב? גם אם יש סיבות מאד טובות לתחושות הדיכדוך והיאוש, זה יכול להיות תגובה דיכאונית למצב חיים חריף. האם מישהו או מישהיא התנסו או מתנסים במשהו דומה לסבל של niv1?

האשמה היא תוצר להפיכתי מאדם שפירנס את היתו ומשפחתו,דאג להם, בישל להם. בגאווה ובגבוד ולפתע אשתו נאלצת לצאת לעבודה, התפקיש שלו.  לאדם שהוא נטל. לאדם שלעתים מרגיש שהוא מטרד. מפריע לחיים הנורמאלים

ניב יקר. כשאני קוראת את מה שכתבת עוברת אלי בעיקר תחושה של בלבול. נראה שעברת טראומה קשה, שמצריכה אותך היום להסתגל לשינויים רבים: להתאים את הגוף והנפש שלך למצב שהשתנה ואפילו בתוך המצב הזה ישנם שינויים. נראה, כך נדמה לי, שקשה אפילו לך להגדיר איפה אתה נמצא וממה אתה סובל ומהן המשמעויות שנגזרות מכך גם לגבי הטיפול שמגיע לך לקבל. האם אני צודקת? אולי ננסה כאן ביחד להבהיר את הדברים. יתאים לך?

זה בדיוק התמונה

אני הפוך כל היום. אני מושפע מהתרופות

אני מתקשה לעזור אפיטלו בדברים הקטנים

ומאחר שביטוח לאומי כבר ןלא הביטוח שלנו והפרטי הכיר בי 100% הוא לא משלם אלא רוצה בוררות וכדומה

אני קם כאשר שאני יישן אני ללא מידע על איפה, איזה יום ומה השעה

מעבר לזה מדאן 2 באייקדו 15 שנות לימוד, ארבעה תארים. משכורת פי 7 מהממוצע. עבודה בעלים של 4 חברות קטנות אני כלום. אחרי 4 שנים נגמר כמעט כל הכסף אני הופך לנטל על משפחתי. ולי להבדיל מחולה סופני אין סוף. המערכת העצבית שלי פגועה ומשדרת כאב כל הזמן 24 שעות 365 יום בזה

אני לא ילד אלא בתחילת ארבעים אבל עדיין יש לי 20 שנה לחיות כך

ואני באמת לא בדיכאון , עורכת הדין שלי אומרת/טוענת שזה פוגע בי שאני כה רציונלי, כה לוגי, החישובים שלי הם אמפירים. אך תמיד הייתי כזה ומיגיל צעיר מאד 14 אני חי ומפרנס את עצמי ובשלב מסויים גם את משפחתי. וכעת.....

הכל הלך

ניב יקר. אין ספק שעברת והינך עובר טראומה מאוד קשה. הטראומה הזו, כך להרגשתי, כלל לא מעובדת. כמו שכתבת , אני מאמינה שאינך נמצא בדיכאון ומאידך אתה שרוי בכאוס ומישהו צריך לסייע לך לארגן אותו. מה דעתך ללכת לטיפול , שיעבוד על הדברים הללו.?אגב ישנן טכניקות טיפוליות שעובדות באופן ממוקד על הטראומה אם בהיפנוזה או תנועות עיניים. האם ניסית להתמודד עם הכאב בטכניקות אחרות מאשר הכדורים?, ספר היכן ממקודות הפגיעות שלך....האם ישנה פגיעה בעצמות ? אם כן, קרא את מה שכתבתי כאן על הסידן מהסרטן הכחול אולי זה יכול לסייע לך....אורית

היי ניב.אני יכול להבין אותך כי אני סובל מכאב נוירופטי עצבי.אני בעצמי מטופל במרפאת כאב על ידי פרקוסט וטרמדקס בעקבות פגיעה במערכת העצבית שגורמת לי לכאבים יום יומיים.בטוח לאומי במקרה שלי לא רוצה להתייחס לכאבים כאל פגיעה והחמרה .אני משתמש כל יום במשככי כאבים .אני גם הלקיתי את עצמי בהתחלה על זה שאני מרגיש כאבים והכאבים גורמים לי די דכאון וחרדה.אני נאבק יום יום בכאבים ובחרדות והולך לעבודה ונלחם יום יום כדי להישאר בה.צוחקים עליי בעבודה על הכאבים וכולי וכולי אפילו המשפחה מסתכלת עליי כמו מסכן.אתה צריך לשים פס גדול על כולם אתה לבדך עם הכאבים ואף אחד לא יכול להרגיש את כאביך.לכן אתה לא צריך לחשוב עד כמה טוב היה מצבך קודם לפגיעה.אתה צריך להתחזק נפשית כי אם לא תתחזק תיהפך לפגוע נפשית וזה לא טוב.אתה צריך לקחת את משככי הכאבים שטובים לך ולאט לאט למצוא אולי תעסוקה קלה יותר שתתאים לך ושתוכל מעט להתפרנס בכבוד.אתה צריך להגיד לכולם שיקפצו זה מצבי כעת ומי שלא בא לו להיות איתך שילך.אני לוקח גם כדורים נגד דכאון וחרדות בגלל שאני סובל מפחד תמידי שיקרה לי משהו יום אחד ולא אהיה מסוגל לעשות את מה שאהי עושה כעת.בהצלחה ותהייה חזק.

תודה רבה

אורית ניסיתי טיפול גם בהיפנוזה מאחר שבאישיותי אני דדוקטיבי ורציונלי כולל תואר גם בפסיכולוגיה ניסיתי טיפולי קוגנטיבי עד שהמטפלת שלי התייאשה והודיע לי שאני מכיר את עצמי טוב ממנה והיא לא יכולה לעזור לי. היפנוזה אני עושה לבד כולל מידטציה.

עם הכאב אני יכול לחיות עם הסבל הנפשי הנלווה איליו עם תחושת הנטל עם זה שבארבע שנים האחרונות אשתי מזה 20 שנה נאלצת לעבוד וקשה לה.

אני מרגיש כמו אבן בדרכה אל אושר

ומאחר וקיבלתי תשובה סופית מטובי הרופאים בעולם , אין פיתרון אגרסיבי או פחות לפגיעה

לגבי העצמות מעבר לשבר בחוליות הצוואר שברתי את כל הפלג העליון כולל עצם בריח ויד ברמה חמורה מאד עד כדי איבוד יכולת שימוש בה.

ניב, נראה לי שהרציונליות והדדוקטיביות מקשים לעשות מקום לחמלה. חמלה על עצמך, עליכם ומה שקרה לכם. גם ללא תחושות האחריות והאשמה, מה שקרה לך מספיק קשה. אני מסכים עם אורית ומעריך שיש מקום לתהליך טיפולי, אבל דווקא לא כזה שפועל דרך החוזקות שלך כמו CBT, אלא דווקא טיפול בכיוון הדינמי-רגשי שיפגוש את המורכבות הרגשית המאד גדולה עמה אתה מתמודד.

לצערי אני מסכים

ברור לי שיש צורך בתמיכה נפשית ומשהו שישבש את הראייה הרציונלית שלי או יצליח לעבוד עליה

אתה מכיר מישהו כזה. ? כי ניסיתי מספר מטפלים בתחום , להפתעתי גיליתי כי איש מהם לא מדבר מנסיון רק מהספרים וכאלו יש לי למעלה מאלפיים בבית

אתה נשמע לי מתוחכם יחסית, ונחוץ לך מפגש עם מטפל או מטפלת מנוסים. אבל בנוסף לכך עליך לעשות מאמץ מכיוונך ולהגיע לנסיון טיפולי בצניעות, כשאתה מזכיר לעצמך שבנוסף לכך שאתה בוחן את מי שאתה פוגש (וזה גם לגיטימי, וגם נחוץ), אתה גם זוכר כמה אתה זקוק לעזרה לעשות שינוי רגשי. אני מציע לך לעשות מעין 'שופינג', ולהכנס לאתרים שמפרסמים מטפלים ('בטיפולנט', 'על הספה' וכד'), ולהתרשם מהאופן בו המטפלים מתארים 'את מרכולתם'. בהצלחה!

ניב יקר. באופן יוצא דופן אני אחרוג מהכללים ואמליץ לך לקרוא את הפוסט שכתבתי בנוגע ל "סרטן הכחול שיכול הכל", מדובר בקלציום אמורפי שמסייע מאוד לעצמות ויש טענה שהוא אף בונה עצם. יכול מאוד להיות שהוא יכול לסייע לך. בעניין טיפול, אני מבינה שהחוויה שללך לא כל כך טובה ולמרות זאת אני חושבת שהדבר החשוב ביותר בטיפול הוא הכימייה בינך לבין המטפל. יכול להיות שלך יתאים יותר פסיכולוג שיקומי, שאמון על טראומות פיזיות. אל תוותר, אני בטוחה שיש אחד כזה שיכול לשפר את חייך ואף לסייע לך לגבש נקודת מבט שונה. מה דעתך?