ילי..

בעצמי אין לי כוחות אז מתנצל אם התגובה קצת עייפה. אני מגייס כוחות לזה רק כי המצב שלך מוכר לי ונראה לי חשוב שיהיה לך משוב כאן.

אני לא ככ מרוכז אז סליחה אם פספסתי הרבה דברים ממה שכתבת. היו דברים שמשכו את העין שלי ואליהם אתיייחס.

אני מאובחן עם ביפולר [מאניה דיפרסיה] כבר 13 שנה, מגיל 14. לכל המשפחה שלי יש את זה. אני לא רוצה שתרגישי שאני סתם מנסה להרגיע אותך בהבטחות שווא של יהיה בסדר, אבל באמת מנסיוני, עם הרבה מכרים וחברים מאובחנים...עם טיפול נכון וברגע שיכירו אותך [וכן, סיכוי טוב שזה לוקח יותר מחודש אחד אחרי שהגעת לפסיכיאטר לראשונה] שיתאימו לך טיפול נכון שיווסת את מצברי הרוח ובתקווה שלא ישפיע יותר מדי על ההרגשה מבחינת תופעות לוואי. 

אני יודע על עצמי שהביפולר לא מפריע לי היום. יש לי המון עניינים ותסביכים רגשיים שלא קשורים למצב הכימי ולחוסר איזון והם שמשאירים אותי בבור מייאש שמאוד קשה לקרוא לו חיים, אבל מבחינה תרופתית אני לא חש לא בהיי ולא בדאון. כן, אני מאוד מדוכא מהחיים שלי אבל זה לא דיכאון כימי..

בכל מקרה, אני מקווה שתמצאי סבלנות לעבור את התקופה הזו. מקווה שיש לך רופא שרואה אותך ואכפת לו. העניין עם בלוטת התריס קצת מעלה שאלות בנוגע למקור העניין כי זכור לי משהו על כך שזה גורם נוסף שמשפיע על מצבי הרוח [אבל אני לא זוכר ככ] אז אולי יש משהו מעבר לביפולר שחשוב לטפל בו. 

תחזיקי מעמד. אני יודע שכשהייתי בן 20 ובשפל ואמרו לי אתה עוד ככ צעיר זה הרגיש לי כמו שטויות והרגשתי שצעיר זה בן 13 ולא בן 20, אבל את באמת ממש צעירה ושום דבר לא גמור גם אם את סובלת המון זמן. 

הכי חשוב, אל תפחדי לבקש עזרה. להתלונן לבכות לרופא, שידעו מה עובר עלייך. 

yali8 יקרה, 

קשה לקרוא את מה שאת כותבת, נשמע שקשה לך מאוד ודי מאסת בהכל. התחושה הזו מובנת כשאת בשפל, אכן הכל נראה חסר טעם ולכן גם כל פעולה נראית... טרחנית מידי. קשה לי לסייע לך דרך המחשב, לנסוך בך תקווה, הלוואי ויכולתי אך נראה לי שרק את היחידה שיכולה לעשות זאת, ואם לא לבד, אז בסיוע של איש מקצוע. מישהו שילווה אותך, מישהו שיוכל להחזיר לך את האמונה ביכולות שלך, לחיות חיים שיש בהם טעם. מישהו שיעזור לך להבין שרגעי או תקופות שפל, הם חלק מהחיים ולא כל החיים.  כרגע, זה בוודאי נשמע לא הגיוני, אך יקירה, זה בהחלט ניתן. גם אם לא נותרה בך אמונה, חשוב שתגייסי את מעט הכוחות שיש לך, כדי לבקש עזרה. הפעולות שתעשי, אט אט עשויות להחזיר לך גם את האמונה. את עוד צעירה, אני מקווה שתבחרי בחיים. 

מה דעתך ? אשמח לשמוע ממך