טרשת נפוצה

כמוניטרשת נפוצהחדשותאותרה החתיכה החסרה: הקשר בין המוח למערכת החיסון

אותרה החתיכה החסרה: הקשר בין המוח למערכת החיסון

חוקרים מדווחים כי גילו לראשונה מערכת כלי דם המחברת באופן ישיר בין המוח למערכת החיסון

מאת ערן ברקוביץ'
07/06/15
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

תגלית חדשה ומרגשת על גוף האדם: בניגוד למה שהיה ידוע עד עתה, חוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה מצאו שהמוח והמערכת החיסונית מחוברים על ידי מערכת של כלי דם שלא היה ידוע על קיומה. התגלית פותחת תחומי מחקר חדשים רבים ועשויה להיות לה השפעה על מגוון הפרעות נוירולוגיות, כמו אוטיזם, אלצהיימר וטרשת נפוצה.

 

בגוף קיימת מערכת לימפטית, לה תפקיד מרכזי במערכת החיסון, שעיקרו סיוע בהגנה מפני זיהומים שונים. מערכת הלימפה כוללת רשת של בלוטות קטנות (קשרי לימפה) וצינורות בהם זורם נוזל הלימפה. עד עתה האמינו כי המערכת הלימפטית לא מחוברת למוח באופן ישיר, אך התגלית החדשה שהוגדרה על ידי החוקרים כ"משנת משחק" היא שקיימים כלי דם המחברים את המוח למערכת הלימפטית. אותם כלי דם - המכונים נימים לימפטיים - מסוגלים להעביר נוזלים ותאי מערכת החיסון לתוך הנוזל המוחי-שדרתי.

 

עד עתה חשבו שנימים לימפטיים לא מתחברים למוח, מאחר והנימים הלימפטיים המחברים בין המערכת הלימפטית לבין המוח לא התגלו כאשר נערך מיפוי מדוקדק של המערכת הלימפטית בגוף.

 

נראה כי התגלית, עליה פורסם בכתב העת המדעי Nature, עשויה לשנות את הדרך שבה אנו מסתכלים על הקשר שבין מערכת העצבים למערכת החיסונית, שעד כה לא נמצא ביניהן חיבור ישיר. בהודעה לעיתונות שפרסמו החוקרים הם מסבירים כי הם מאמינים שאותם כלי דם שהתגלו משחקים תפקיד חשוב בכל מחלה נוירולוגית בה קיים רכיב חיסוני.

 

איך לא ידענו את זה עד עכשיו?

 

התגלית התאפשרה בעקבות עבודתו של ד"ר אנטוני לוביו, שערך את הפוסט-דוקטורט שלו במעבדתו של פרופ' ג'ונתן קיפינס באוניברסיטת וירג'יניה. כלי הדם התגלו לאחר שד"ר לוביו פיתח שיטה באמצעותה עקב אחר הקרומים (ממברנות) העוטפים את המוח של עכברי מעבדה שאפשרה לו להציגם על שקף אחד כדי שניתן יהיה לבחון את המערכת כולה בשלמותה. "זה היה די קל למען האמת" אמר ד"ר לוביו. "היה טריק אחד: קיבענו את קרומי המוח למעין כיפה, כך שהרקמות היו מקובעות במצבן וצורתן הטבעית, ורק לאחר מכן הסרנו את זה. אם היינו עושים זאת בסדר הפוך, זה לא היה עובד".

 

לאחר שהבחין בדפוסים של כלי דם משולבים בתאי מערכת החיסון בשקף, ד"ר לוביו חיפש אחר נימים לימפטיים ומצא אותם. אפילו פרופ' קיפיניס מודה שהיה סקפטי בהתחלה: "באמת שלא האמנתי שקיימים מבנים בגוף האדם שעדיין לא מוכרים לנו. הייתי בטוח שכל גוף האדם כבר ממופה במלואו" והוסיף: "הייתי בטוח שתגליות מעין אלו נגמרו באמצע המאה הקודמת, אבל כנראה שהן לא".

 

מיפוי המערכת הלימפטית: המיפוי המסורתי (משמאל) והמיפוי בעקבות התגלית החדשה (באדיבות אוניברסיטת וירג'יניה)

 

כיצד נימים לימפטיים במוח הצליחו לברוח מעיניהם של כל החוקרים עד עתה? פרופ' קיפיניס אמר כי הם "מוחבאים היטב" והוסיף שהם מוסתרים על ידי כלי דם מרכזי המתחבר אל הסינוסים.

 

 

נקודת מבט חדשה על המוח

 

הנוכחות הבלתי צפויה של נימים לימפטיים מעלה שאלות רבות לגבי פעילות המוח ולגבי המחלות הפוגעות בו, כמו מחלת האלצהיימר. "במחלת האלצהיימר ישנה הצטברות גדולה של חלבונים הפוגעת במוח" מסביר פרופ' קיפיניס, "אנו מאמינים שהחלבונים כנראה מצטברים במוח מכיוון שהם אינם מוסרים כראוי על-ידי אותם נימים לימפטיים". יש עוד טווח עצום של מחלות נוירולוגיות, החל מאוטיזם ועד טרשת נפוצה, שחייבים לבחון אותן מחדש לאור התגלית. לדוגמה, ייתכן שכעת ניתן יהיה לבחון בצורה מכאנית מנגנונים העומדים מאחורי מחלות ולענות על שאלות כמו - מדוע מתרחשים התקפים של טרשת נפוצה בהם מערכת החיסון של הגוף תוקפת את המוח וחוט השדרה?

 

נראה שהתגלית החדשה תצית גל גדול של מחקרים חדשים ותשנה מסלול של מחקרים רבים שכבר מתנהלים כיום, וגם תדרוש שינויים בספרי הלימוד בתחום הביולוגיה והרפואה.

 

 

Nature (2015), doi:10.1038/nature14432

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: