מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותהאם יש דבר כזה יותר מדי כולסטרול טוב?

האם יש דבר כזה יותר מדי כולסטרול טוב?

חוקרים מדנמרק מצאו במפתיע כי יותר מדי כולסטרול טוב מסוג HDL עלול להזיק לבריאות – ומעלה את הסיכון לתמותה


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

לצד הכולסטרול הרע בדם – ה-LDL – שבשנים האחרונות גוברות הראיות הקושרות בין הפחתתו באמצעות התרופות הפופולאריות ממשפחת הסטטינים לבין מניעה ראשונית ושניונית של הסיכון לאירועי לב ושבץ מוחי, הולכות ומתבררות סגולותיו של הכולסטרול הטוב – ה-HDL.

 

במסלול שעובר הכולסטרול בתאי הגוף, הכולסטרול הטוב הוא זה שמפנה את הכולסטרול הישן מהתאים בחזרה לכבד ולמעשה מפנה כולסטרול מהגוף. כעת מתברר כי כמו בדברים טובים נוספים בחיים – גם לגבי כולסטרול, טוב מדי יכול להפוך לבעייתי, ולמרות שרמות גבוהות של כולסטרול טוב נתפסות כבריאות בתרומתן סילוק עודפי שומנים מתאי הגוף, הרי שרמות גבוהות מדי עלולות להיות מסוכנות – גם לגברים וגם לנשים.

 

תמותה ממחלות לב וסרטן

 

כיום בבדיקות מעבדה לרמות כולסטרול טוב מסוג HDL מומלצת רמה גבוהה מ-37 יחידות בקרב גברים, ובקרב נשים יש לשאוף לרמה גבוהה מ-47 יחידות, שכן רמות הכולסטרול מסוג HDL שלהן גבוהות יותר משל גברים. בחלק מהמעבדות ערכים תקינים של כולסטרול מסוג HDL מוגדרים בטווח שבין 62-29 יחידות לגברים ו-82-34 יחידות לנשים.

 

במחקר נרחב מאוניברסיטת קופנהאגן בדנמרק, שביצע מעקב אחר 116,508 נבדקים בוגרים בגיל 57 בממוצע על סמך נתונים שנאספו בשני מחקרי אוכלוסייה נרחבים (מחקר הלב של העיר קופנהאגן CCHS ומחקר הבריאות הכללי של אוכלוסיית קופנהאגן CGPS), נמצא כי לאורך שש שנים 10,678 נבדקים נפטרו מסיבות שונות. לאחר נטרול גורמים מתערבים, רמות ממוצעות של כולסטרול טוב HDL – בין 54 ל-77 יחידות (מ"ג לדציליטר דם) אצל גברים ו-97-69 יחידות בקרב נשים נקשרו לסיכון הנמוך ביותר לתמותה.

 

עם זאת, נמצא כי רמות גבוהות של כולסטרול טוב של 97 עד 115 יחידות, שאותרו בקרב 1.9% מהגברים, העלו ב-36% את הסיכון לתמותה מכל הסיבות, ורמות מקבילות של 116 עד 134 יחידות שזוהוה בקרב 1.4% מהנשים העלו ב-10% את הסיכון לתמותה.

 

כמו כן, נבדקים עם רמות גבוהות במיוחד של כולסטרול טוב היו בסיכון גבוה עוד יותר לתמותה: בקרב גברים עם רמות מעל 116 יחידות, 0.4% מהנבדקים, זוהה סיכון גבוה פי 2.06 לתמותה מכל הסיבות ובקרב נשים עם רמות מעל 135 יחידות, 0.3% מהנבדקות, תועד סיכון גבוה ב-68% לתמותה.

 

בבחינת סיבות המוות, נמצא כי רמות גבוהות של כולסטרול טוב מעלות את הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם בקרב גברים ונשים וכן את הסיכון לתמותה מסרטן בקרב גברים בלבד. לנבדקים עם הרמות הגבוהות ביותר של כולסטרול טוב היה סיכון גבוה יותר לתמותה ממחלות לב וכלי דם, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי, פי 2.53 יותר לגברים ופי 2.89 יותר לנשים – בהשוואה לאלו עם הרמות הנמוכות של כולסטרול טוב.

 

הממצאים פורסמו בגיליון אוגוסט 2017 של כתב העת European Heart Journal.

 

במחקר נמצא עוד כי כצפוי, גם רמות נמוכות מדי של כולסטרול טוב נקשרו לסיכון מוגבר לתמותה, כפי שמעידים מחקרים רבים נוספים. הסיכון לתמותה עלה ככל שרמות הכולסטרול הטוב היו נמוכות יותר מ-39 יחידות.

 

שינויים גנטיים

 

בין הסיבות שעשויות להסביר את ממצאי המחקר, החוקרים מניחים כי עלולים להתפתח שינויים גנטיים שמובילים לרמות גבוהות של כולסטרול טוב ומשפיעים במקביל על סיכון מוגבר לתמותה, לרבות שינויים בגנים המסומנים באותיות CETP, ABCA1, LIPC ו-SCARB1, שנקשרו בעבודות שונות הן לסיכון מוגבר למחלת לב כלילית והן לרמות גבוהות של כולסטרול טוב. כמו כן, לטענת החוקרים, הממצאים עשויים להעיד על כך שאופן הפעולה של הכולסטרול הטוב בגוף מורכבת ממה שידוע למדע עד כה, וייתכן כי אצל אנשים עם רמות גבוהות מאוד של כולסטרול טוב, פעולתו בגוף משתבשת, ובמקום להיטיב עם סילוק עודפי השומנים מהדם לכבד, היא הופכת למזיקה. כמו כן, החוקרים מעלים את האפשרות שגורמי סיכון לתמותה שכיחים יותר באוכלוסייה עם רמות גבוהות של כולסטרול טוב, למרות שהעיבודים הסטטיסטים שבוצעו במחקר ניטרלו משתנים מתערבים, לרבות עישון, השמנה, פעילות גופנית, לחץ דם סיסטולי, סוכרת וטיפול תרופתי בסטטינים להורדת הכולסטרול הרע וטיפול הורמונאלי לנשים בגיל המעבר.

 

החוקרים מסכמים כי "גברים ונשים מהאוכלוסייה הכללית עם רמות גבוהות באופן קיצוני של כולסטרול טוב נמצאים באופן פרדוקסאלי בסיכון גבוה לתמותה מכל הסיבות. יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים".

 

ממצאי המחקר מתיישבים עם עבודות נוספות שהצביעו על סיכונים שונים בקרב אנשים עם רמות גבוהות מדי של כולסטרול טוב. ביוני האחרון דיווחו חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי שיבא וקופת חולים כללית כי רמות גבוהות של כולסטרול טוב בדם אצל אנשים עם לחץ דם גבוה קשורות לירידה מסוכנת ברמות הנתרן בדם - היפונתרמיה, בדקים עם לחץ דם גבוה שהיו בחמישון הגבוה ביותר בדירוג רמות הכולסטרול הטוב היה סיכון גבוה פי 2.8 לפתח התקפי היפונתרמיה מסוכנים, שעלולים לגרום לירידה בצפיפות העצם ועלייה בסיכון לשברים, בייחוד בקרב קשישים, ועלולים לפגוע בתפקוד התקין של מערכת השרירים ומערכת העצבים המרכזית במוח.

 

לעומת זאת, רוב העבודות עד כה התמקדו ביתרונותיו של הכולסטרול הטוב ובאפשרויות להעלות את צריכתו באמצעות התזונה. כך, במארס 2011 דיווחו חוקרים מהולנד כי כל עלייה של 16.6 יחידות ברמות הכולסטרול הטוב מלווה בירידה של 22% בסיכון לסרטן המעי הגס, וסקירת מחקרים משנת 2010 העלתה כי אנשים עם רמות נמוכות מדי של כולסטרול טוב נמצאים בסיכון גבוה לתמותה מסרטן.

 

בהיבט התזונתי, מחקרים מצאו כי מספר מזונות יעילים בהעלאת רמות הכולסטרול הטוב בגוף, ובהם דגנים מלאים, אגוזים ושקדים, שמן זית ומזונות עתירי חומצות שומן מסוג אומגה 3, לרבות דגים הגדלים במים קרים ועמוקים.

 

 

European Heart Journal, doi: 10.1093/eurheartj/ehx163

צפוני
06/09/17 17:28

עכשיו יחפשו לנו תרופה מתאימה

אוטודידקט
05/09/17 15:56

"רמות גבוהות מאוד" כמעט כמו כל דבר בחיים, אפילו מים - שתייה מרובה מדי יכולה לגרום למוות. תודה על המאמר המרתק.