טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית כרונית. אצל אנשים עם טרשת נפוצה תאי מערכת החיסון תוקפים את המיאלין - החומר המבודד ומגן על סיבי העצב במערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה). משמעות האיבוד של החומר המבודד היא פגיעה ביכולת העצבים להעביר מידע. פגיעה זו מובילה לתסמינים שונים - כמו פגיעה בראייה, נימולים או חוסר תחושה - בהתאם למיקום בו נגרם הנזק למיאלין (המקום בו נוצרים הנגעים). קיימים מספר מהלכים שונים של המחלה, כאשר הנפוץ ביותר הוא מהלך התקפי-הפוגתי, המתבטא בתקופות בהן ישנה התפרצות של הסימפטומים (תקופת ההתקף) ובעקבותיהן תקופות של רגיעה והיעלמות חלקית או מוחלטת של הסימפטומים (תקופת ההפוגה).

אירוע קליני בודד (CIS - Clinically isolated syndrome) הוא האירוע הנוירולוגי הראשון של האדם אשר נמשך למעלה מ-24 שעות. באירוע הקליני מופיעים תסמינים הדומים לאלה המופיעים בהתקף טרשת נפוצה וניתן לראות פגיעה במיאלין (נגעים במוח) בבדיקת MRI.

בקרב חלק מהאנשים שחוו אירוע קליני בודד (CIS), יתברר בעתיד שזה היה הסימן הראשון למחלת הטרשת הנפוצה. עם זאת, לא כל מי שחווה CIS יפתח בעתיד טרשת נפוצה – אצל חלקם מדובר בהתקף בודד והם לא יחוו בעתיד התקפות של מערכת החיסון על המיאלין.

במחקר הנוכחי, שממצאיו פורסמו בכתב העת המדעי Multiple Sclerosis, חוקרים ממספר גדול של מוסדות באירופה ביקשו לנסות לזהות גורמים שיכולים לנבא מי מהאנשים שעברו אירוע קליני בודד יפתח בעתיד טרשת נפוצה.

לשם כך הם אספו נתונים של 1,047 אנשים שעברו CIS מ-33 מרפאות ב-17 מדינות. הנתונים כללו גיל, מגדר, התסמינים שהופיעו באירוע הנוירולוגי, מספר הנגעים במוח שנראו בסריקת ה-MRI, רמות ויטמין D, בחינת נוזל חוט השדרה שנלקח בבדיקת דיקור מותני והימצאות של נוגדנים לשני וירוסים שנקשרו במחקרים קודמים לטרשת נפוצה - וירוס אפשטיין-באר (EBV) והווירוס ציטומגלווירוס (CMV).

כל הנבדקים היו במעקב במשך שנתיים לפחות לאחר האירוע הנוירולוגי (משך המעקב החציוני היה 4.31 שנים). הגיל הממוצע של הנבדקים היה 32 שנים ושני שליש מתוכם היו נשים. בקרב 75% מהנבדקים נמצאו בבדיקת הדיקור המותני פסים אוליגוקלונליים בנוזל חוט השדרה, המצביעים על כך שמתרחשת תגובה חיסונית שאינה נורמלית במערכת העצבים המרכזית.

במהלך תקופת המעקב 623 (60%) מהאנשים שאובחנו עם CIS פיתחו טרשת נפוצה. ניתוח הנתונים חשף כי אנשים עם CIS נמצאים בסיכון גבוה לפתח טרשת נפוצה במידה ויש להם פסים אוליגוקלונליים בנוזל חוט השדרה (סיכון גבוה פי 2.18) וגם במידה ויש להם לפחות שני נגעים בהדמיית ה-MRI של המוח (סיכון גבוה כמעט פי שניים). עוד נמצא כי הסיכון היה גבוה יותר ככל שהם היו צעירים יותר בעת האבחנה של CIS.

גם רמות נמוכות של ויטמין D נקשרו לסיכון גבוה יותר לפתח טרשת נפוצה באנשים שאובחנו עם CIS. רמות נמוכות של ויטמין D כבר נקשרו במספר מחקרים לסיכון מוגבר לפתח טרשת נפוצה. עם זאת, החוקרים מציינים שבמחקר נערכה מדידה של רמות הוויטמין D רק פעם אחת בתחילת המחקר ולא נבחנו הרגלי החשיפה לשמש והתזונה של הנבדקים. לכן יש לבצע מחקרי המשך שיבחנו לעומק את הקשר בין ויטמין D להתפתחות טרשת נפוצה. המחקר לא מצא קשר בין הווירוסים EBV ו-CMV להתפתחות טרשת נפוצה בעתיד באנשים שאובחנו עם אירוע קליני בודד.

החוקרים טוענים כי הממצאים מוכיחים שנוכחות של פסים אוליגוקלונליים בנוזל חוט השדרה ונגעים מרובים במוח מהווים גורמי סיכון להתפתחות טרשת נפוצה באנשים שעברו אירוע קליני בודד. מאחר ושני הממצאים הללו קשורים לפעילות המערכת החיסונית, הם מעלים את האפשרות שכאשר מטופל מאובחן עם CIS, כדי לדחות או למנוע התפתחות של טרשת נפוצה, יש להשפיע על המערכת החיסונית שלו באמצעות טיפול מוקדם בתרופות לטרשת נפוצה. כיום מתן טיפול תרופתי לטרשת נפוצה לאחר אירוע קליני בודד הוא נושא שנוי במחלוקת. 

זהו המחקר הגדול ביותר שעקב אחר גורמי סיכון רבים כל כך בקבוצה של אנשים עם CIS. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים שיבחנו את הנושא. חשוב שהמחקרים הבאים יבחנו גם גורמים שלא נבדקו במחקר הנוכחי כמו גנטיקה ועישון - העשויים להוות גורמי סיכון משמעותיים להתפתחות טרשת נפוצה לפי מחקרים קודמים.

Multiple Sclerosis. 2015 Feb 13