אסון ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" מטלטלים מזה יותר מחצי שנה את החברה הישראלית. האסון ביישובי עוטף עזה והמלחמה בחמאס שפרצה בעקבותיו, לצד המלחמה בצפון מול חיזבאללה ובחזיתות נוספות – צפויים לגבות מחיר נפשי כבד מהציבור הישראלי.

מספר עבודות ראשוניות כבר הצביעו על לחץ מתמשך כתוצאה ממלחמת 2023. בסקר מאוניברסיטת אריאל שנערך בסוף אוקטובר 2023 בקרב 844 בוגרים, דיווחו מעל לרבע (29%) על רמות גבוהות של תסמיני דיכאון, ולצידם כרבע (24%) על רמות בינוניות של דיכאון. כמחצית (54%) דיווחו גם על רמות גבוהות של לחץ. בסקר נוסף של המכון הישראלי לדמוקרטיה שבוצע בקרב 606 נבדקים בנובמבר, כחודש לאחר מתקפת חמאס, דיווחו קרוב למחצית (46%) על ירידה בפריון בעבודה כתוצאה מדכדוך.

עם הזמן, ככל שנמשכת המלחמה וחולף הזמן – מתבהרת תמונת התחלואה בפוסט טראומה כתוצאה מהאסון והמלחמה. התסמינים של פוסט טראומה לרוב מתפתחים בשלושת החודשים לאחר החשיפה לאירוע הטראומטי, ולעתים גם בחלוף זמן רב יותר. בהגדרתה הרפואית הנוכחית, פוסט טראומה (PTSD) מאובחנת כשהתסמינים נמשכים מעל לחודש, וכשהם חמורים דיים כדי לפגוע באורח החיים התקין. תסמינים אלה עשויים לכלול חוויה חוזרת של האירוע הטראומטי, הימנעות ממצבים שנתפסים כמאיימים כתוצאה מהחשיפה לטראומה, ועוררות מוגברת, שעשויה לכלול הפרעות שינה, התפרצויות זעם, קשיי ריכוז וגילויי חרדה ובעתה.

לפי הערכות, כחמישית מהאנשים שחווים אירועים טראומטיים או עדים להם מפתחים פוסט טראומה. בשנים האחרונות גוברת המודעות לשיטות חדשות שפותחו במטרה למנוע מאנשים שנחשפו לטראומה התפתחות והתקבעות של 'תסמונת פוסט טראומטית'.

עתה מצאו חוקרים ישראלים כי לפי ממצאים ראשוניים ממחקר שבוחן את היקף הנזק הנפשי באוכלוסיה הישראלית הבוגרת כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל" – לחץ אקוטי ופוסט טראומה נצפו אצל בוגרים צעירים יותר מאשר מבוגרים – ממצא שמצביע למעשה על כך שנזקיה הנפשיים של מלחמה זו עוד ילוו את החברה הישראלית שנים קדימה.

לצעירים קשה יותר

החוקרים מהמחלקה למדעי החברה והבריאות באוניברסיטת בר אילן והמחלקה לגרונטולוגיה באוניברסיטת בר אילן ביקשו לבחון את היקף הישראלים שפיתחו תסמיני פוסט טראומה לאורך זמן בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". המחקר התבסס על סקר אינטרנטי שהופץ בקרב 425 נבדקים בגילי 20 עד 87 (בגיל 48.4 בממוצע), שכלל שאלון בנוגע לתסמינים נפשיים שהופיעו בשבוע הראשון למלחמה, שבוע ה-7 באוקטובר, וכן בחלוף הזמן. הסקר הופץ בין 14 בנובמבר ל-23 לדצמבר, כלומר 39 עד 78 ימים לאחר ה-7 באוקטובר. רוב הנבדקים במחקר היו נשים (81%) ועם תארים אקדמיים (76.2%). הרוב היו נשואים או שחיו בזוגיות (70%). הנבדקים סווגו לשניים: 316 בוגרים צעירים בגילי 20 עד 59, ו-109 מבוגרים בגילי 60 עד 87.

הממצאים מצביעים על רמות גבוהות של לחץ אקוטי בסמוך לפרוץ המלחמה בקרב רבע (24.8%) מהבוגרים הצעירים שהשתתפו במחקר, בהשוואה ל-3.7% מהנבדקים המבוגרים. בנוסף, בחלוף הזמן דיווחו על תסמיני פוסט טראומה קרוב למחצית (42.8%) מהבוגרים הצעירים, בהשוואה ל-13.7% מהמבוגרים.

החוקרים זיהו כי החשיפה הישירה והעקיפה לטראומה במהלך המלחמה הייתה מעט גבוהה יותר בקרב הבוגרים הצעירים בהשוואה למבוגרים, וכן החשיפה לטראומה דרך צפיה בסרטונים הקשים במדיה שהייתה גבוהה יותר בקרב בוגרים צעירים שהשתתפו במחקר (ציון 3.43 בסקלה עד 5) בהשוואה למבוגרים (ציון 2.67).

הנטייה הגבוהה יותר לפוסט טראומה בקרב צעירים בהשוואה למבוגרים נותרה בעינה גם לאחר נטרול משתנים מתערבים אפשריים כמו מין, סוג החשיפה הטראומטית ומצוקה נפשית טרום המלחמה.

חישוב סטטיסטי העלה כי הסיכון להתפתחות פוסט טראומה כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל" היה גבוה יותר ב-20% בקרב נשים לעומת גברים, נמוך יותר ב-21% בקרב אנשים עם רמת השכלה גבוהה יותר (לעומת נמוכה), וכן גבוה יותר בקרב אנשים שחוו טראומות ישירות ועקיפות במלחמה ואף גבוה יותר ב-33% בקרב אלו שנחשפו לדיווחים במדיה במלחמה ברמות גבוהות.

במחקר השתתפו פרופ' עמית שרירא ופרופ' יובל פלגי, וממצאיו מדווחים בגיליון מאי 2024 של כתב העת Journal of Psychiatric Research.

היפותזת החוסן

החוקרים מציינים כי ממצאי המחקר מדגימים למעשה את ה"חוסן המרשים" של המבוגרים בישראל בעתות מלחמה, ותומכים ב"היפותזת החוסן" (Inoculation Hypothesis), שלפיה למרות התמעטות משאבים פיזיים, קוגניטיביים וחברתיים – למבוגרים יש משאבים מסוימים שמסייעים להם להתמודדות טובה יותר עם אירועים טראומטיים, ובכללם ניסיון חיים, חוכמה, יכולת ויסות רגשי ושימוש באסטרטגיות שמפצות על אובדן יכולות.

החוקרים מציינים כי יתכן ומבוגרים גם מצוידים במכניזמים מסוימים שיכולים להסביר את יכולתם הגבוהה יותר להתמודד עם טראומות המלחמה ולהיות חסינים יותר מפני התפתחות נזקים נפשיים קצרי טווח, כמו לחץ אקוטי, וכן מפני נזקים נפשיים ארוכי טווח כמו פוסט טראומה. החוקרים מציינים כי יתכן גם שמבוגרים היו חסינים יותר מפני התפתחות פוסט טראומה במלחמה הנוכחית על רקע חשיפה לאירוע הטראומטי הקודם שליווה את החברה הישראלית לפני חמישים שנה: מלחמת יום כיפור.

ממצאי המחקר הנוכחי מלווים בעבודות נוספות שמתחילות לחשוף את המחיר הנפשי שגובה המלחמה הנוכחית מהחברה הישראלית – בתמונה שככל הנראה תוסיף ותתבהר לאורך השנים. לאחרונה דיווחו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב כי מצאו על רקע מלחמת "חרבות ברזל" כי מעל למחצית מהישראלים "התמכרו" לשידורי החדשות, ומעל לשליש העידו כי הדיווחים החדשותיים 'מלחיצים' במידה רבה עד רבה מאוד.

מחקרים רבים מצביעים על עלייה בתחלואה כרונית לאחר תקופות מלחמה, וממצאים דומים צפויים גם במלחמה הנוכחית בשנים הבאות. כך, מחקר ישראלי שנסמך על הרישום הלאומי לסוכרת סוג 1 של משרד הבריאות, שממצאיו פורסמו ביוני 2012 בכתב העת Pediatric Diabetes, זיהה לאחר מלחמת לבנון השנייה עלייה של 21% במספר המאובחנים בסוכרת סוג 1 בקרב תושבי צפון הארץ שחוו את עיקר הלחימה, ללא עלייה דומה באזורי ארץ אחרים. סקירה של חוקרים בריטיים שפורסמה בספטמבר 2019 בכתב העת Heart מציגה ראיות כי חיים באזור מלחמה מגדילים את הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם, ובכלל זה התקפי לב ושבץ מוחי. במחקר שפורסם בפברואר 2022 בכתב העת BMJ Open נמצא כי למבוגרים יוצאי צבא בסקוטלנד שהתמודדו עם פוסט טראומה יש סיכון גבוה ב-29% לפתח סוכרת סוג 2. ומחקר שפורסם בספטמבר 2022 בכתב העת JAMA Network Open זיהה בקרב חיילי צבא ארה"ב שנחשפו לאזורי לחימה לתקופות ממושכות שינויים מוחיים בהדמיות MRI שמיוחסים בין השאר לירידה בתפקוד קוגניטיבי.

איך לשמור על הבריאות בימי המלחמה?

כל הדרכים למנוע פוסט טראומה

Journal of Psychiatric Research, doi: 10.1016/j.jpsychires.2024.03.003