סרטן השחלות

כמוניסרטן השחלותמדריכיםניתוחים לסרטן השחלות – כל מה שצריך לדעת

ניתוחים לסרטן השחלות – כל מה שצריך לדעת

אילו סוגי ניתוחים משמשים לטיפול בסרטן השחלות? ומהם הסיכונים וההשלכות של הניתוחים?

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

ניתוח הוא הטיפול המרכזי, וברוב המקרים הראשון בסרטן השחלות. "לניתוח זה שתי מטרות", מסביר פרופ' עופר לביא, מנהל היחידה לגינקולוגיה כירורגית ואונקולוגית במרכז הרפואי כרמל בחיפה, "האחת לתת אבחנה היסטולוגית סופית של הממאירות השחלתית ושל סוגה, וזאת היות שכל הרקמות שמוסרות נשלחות לבדיקה פתולוגית. במצבים מסוימים המנתח בוחן את הרקמה שהוצאה בביופסיה עוד במהלך הניתוח, לפני שעובר לשלב הוצאת הגידול, כדי לנסות ולבחון את סוג הגידול ושלב הגידול כבר בעת הניתוח. המטרה השנייה היא לבצע הסרה אופטימאלית של כל רקמה גידולית או של כל איבר אשר מעורב בגידול".

 

לרוב לאחר אבחון המחלה נשקלת תחילה האפשרות לביצוע ניתוח להסרת השחלות, בשאיפה להוציא מהגוף כמות גדולה ככל האפשר מהגידול הסרטני – מטרה הקרויה בעגה הרפואית 'debulking', כשהשאיפה העיקרית היא לא להותיר לאחר הניתוח חתיכת גידול שגודלה מעל ל-1 ס"מ.

 

במהלך הניתוח מוסרים לרוב שני חלקי השחלות וכן שתי החצוצרות, הרחם וכן בלוטות לימפה סמוכות, וכן רקמה שומנית העוטפת את דפנות חלל הבטן שאליה לרוב מתפשט גידול סרטני של השחלות – רקמה בשם צפק, ובלעז אומנטום (omentum).

 

לעתים כשמצטבר נוזל בחלל האגן או בחלל הבטן, במהלך הניתוח מתבצעת שטיפת בטן במי מלח, ונוזל זה מנוקז ונשלח אף הוא לבדיקת מעבדה, לקביעת סוג הגידול ושלב הגידול.

 

כיום מקובל כי במצבים בהם נקבע רפואית על פי הבדיקות הקיימות כי קיים סיכוי גבוה להוצאת כל רקמת הגידול – מבוצע ניתוח מידי. במקרים בהם נקבע על פי הבדיקות כי לא ניתן יהיה לבצע הסרה מלאה של הגידול מבלי להשאיר שארית גידול מיקרוסקופית - מותאם טיפול תרופתי קודם לניתוח.

 

סוגי הניתוחים לסרטן השחלות

 

קיימים סוגים שונים של ניתוחים להסרת שחלות לחולות המאובחנות עם סרטן השחלות, כשהבחירה בסוג הניתוח תלויה בסוג הגידול ובשלב הגידול בעת האבחנה.

 

היסטרקטומיה

 

הניתוח העיקרי המבוצע בחולות בסרטן השחלות הוא ניתוח מסוג היסטרקטומיה (Hysterectomy), במהלכו מוסרות השחלות עם הרחם, ולעתים גם עם צוואר הרחם.

 

כשהרחם מוסר ללא צוואר הרחם – הניתוח קרוי 'היסטרקטומיה חלקית', וכשהוא מוסר עם צוואר הרחם – הרי שזוהי 'היסטרקטומיה מלאה'. בחלק מניתוחים אלו איברי המין הנשיים מוצאים דרך הוואגינה, ובמקרים אלה קרוי הניתוח 'היסטרקטומיה וגינאלית' (Vaginal Hysterectomy), ולעתים הם מוצאים דרך חתך בבטן, אז מכונה הניתוח 'היסטרקטומיה ביטנית' (Abdomibal Hysterectomy). לעתים מוצאים האיברים דרך חתכים זעירים בבטן באמצעות צינור גמיש מסוג לפרוסקופ, אז מדובר ב'היסטרקטומיה לפרוסוקופית'. ב'היסטרקטומיה רדיקאלית' מוסרים בניתוח אחד הרחם, צוואר הרחם, השחלות, החצוצרות ורקמות סמוכות.

 

כריתת שחלות דו צדדית

 

במצבים מסוימים ניתן להימנע מכריתת הרחם, וניתן לבצע ניתוח לכריתה של השחלות והחצוצרות בלבד. ניתוח זה קרוי 'אופורקטומיה דו צדדית' ובלעז Bilateral Salpingo-Oophorectomy, והוא מיועד לחולות שמאובחנות בשלבים מוקדמים של המחלה, לרוב עם סרטן השחלות של תאי הסטרומה סרטן השחלות של תאי הנבט או סרטן שחלות אפיתליאלי גבולי.

 

כריתת שחלות חד צדדית

 

במצבים בהם סרטן השחלות מאובחן בשלב 1 כשהוא עדיין ממוקד בשחלה אחת, לרוב ניתן לבצע ניתוח חלקי להוצאה של צד אחד בלבד מהשחלות וחצוצרה אחת בלבד המחוברת לצד זה, תוך הותרת הצד השני של השחלות והחצוצרה השנייה בגוף, באופן שמאפשר שימור יכולות פריון והיכולת להביא ילדים לעולם. ניתוח זה הקרוי 'אופורקטומיה חד צדדית' ובלעז Unilateral Salpingo-Oophorectomy, והוא מיועד בעיקר לחולות המאובחנות עם סרטן שחלות של תאי הסטרומה או סרטן שחלות של תאי הנבט ולמאובחנות עם סרטן שחלות אפיתליאלי גבולי.

 

אומנטקטומיה

 

לחלק מהחולות בסרטן השחלות נדרש ביצוע ניתוח נפרד להוצאת רקמת הצפק הקרויה בלעז אומנטום (omentum) – רקמה המצפה את פנים חלל הבטן, הכוללת כלי דם, עצבים, בלוטות לימפה וצינוריות לימפה, אשר לכיוונה לרוב מתפתחים גידולים סרטניים של השחלות. ניתוח זה קרוי בלעז 'אומנטקטומיה' (Omentectomy).

 

הסרת הגידול

 

מטרת הניתוח לסרטן השחלות כאמור היא הסרה של כמות גידול מרבית ככל האפשר, כדי לצמצם את השארית הגידולית לאחר הניתוח. מצבים בהם נקבע על ידי המנתח כי השארית הגידולית לאחר הניתוח קטנה מ-1 סנטימטר מוגדרים רפואית כ'כריתה אופטימאלית' (Optimal Debulking). 

 

למרות שאיפתם של המנתחים לכריתה אופטימאלית, קיימים מצבים בהם הגידול מסועף מדי או שהסרתו כרוכה בסיכון מוגבר לדימומים, בין השאר על רקע נתוני המטופלת, לרבות גיל מבוגר, וכן מיומנות המנתח, ובמקרים אלה מבוצעת הסרה של הגידול, כשבסוף הניתוח יכול המנתח לקבוע כי נותרה שארית נראית לעין מהניתוח שגודלה מעל ל-1 סנטימטר. הקביעה אם הגידול הוצא במלואו בניתוח או שנותרה שארית מבוצעת אומנם על ידי הרופא המנתח, אך ניתן גם לבקש חוות דעת נוספת.

 

מחקרים שונים בספרות הרפואית אומדים את שיעורי ההצלחה של כריתה אופטימאלית של גידולי סרטן השחלות ב-25% עד מעל ל-90%, בהתאם למרכזים רפואיים שונים ולשלב הגידול. במחקר אמריקאי שפורסם בינואר 1997 בכתב העת Gynecologic Oncology זוהה שיעור של 43% מהמטופלות שעברו כריתה אופטימאלית בניתוח להסרת השחלות, ללא שארית גידולית משמעותית. במחקר מקנדה שפורסם ביוני 2012 זוהה שיעור של 64.8% מטופלות שעברו כריתה אופטימאלית, ואילו במחקר מצרפת משנת 2003 שפורסם בכתב העת Annals of Oncology זוהה שיעור של 94% מהמטופלות שעברו כריתה אופטימאלית.

 

כריתה אופטימאלית של הגידול הסרטני בשחלות מאפשרת לחזות את הצלחת הטיפול התרופתי הכימותרפי לאחר הניתוח ומשפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופלות, לצד גורמים נוספים ובהם שלב המחלה, גיל ומחלות רקע. במחקר מטה אנליזה שבוצע באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ופורסם בשנת 2003 בכתב העת Journal of Clinical Oncology נמצא על סמך 81 מחקרים בתחום, כי בעבודות שבהן שיעור גבוה מ-75% מהמטופלות עברו כריתה אופטימאלית הייתה עלייה של 50% במשך ההישרדות של החולות (הישרדות חיצונית של 33.9 חודשים לאחר האבחנה), לעומת עבודות שבהן פחות מ-25% מהמטופלות עברו כריתה אופטימאלית (הישרדות חציונית של 22.7 חודשים לאחר האבחנה). שארית גידולית גדולה מ-1 סנטימטר לאחר הניתוח גם מעלה את הסיכון לחזרה של המחלה.

 

בשנים האחרונות נמצא כי טיפול ביולוגי בסרטן השחלות הניתן לנשים עם שארית גידולית לאחר הניתוח משפר את סיכויי ההישרדות. 

 

הכנה לניתוח

 

כמו כל ניתוח, גם ניתוחים אלה דורשים הכנה מקדימה שכוללת בדיקת רופא במטרה לשלול מצבי סיכון רפואיים בניתוח וכן צום מקדים של 6 שעות לפחות לצורך תהליך ההרדמה.

 

סיבוכים אפשריים של הניתוחים

 

הניתוח לכריתת שחלות וחצוצרות קל יחסית וקצר. כשמבוצעת בניתוח גם כריתה של הרחם, הניתוח נחשב למורכב יותר ועשוי לארוך 6-4 שעות ואף מעבר לכך.

 

הסיכונים לניתוח כוללים סיבוכים אפשריים של ההרדמה – החל מקשיי התעוררות ועד לתמט ריאתי (פגיעה בנפח הריאה - מצב הקרוי בלעז 'אטלקטזיס') כתוצאה מהנשמה לא ראויה, וכן סיבוכים ניתוחיים קלאסיים, לרבות דימום, פגיעה באיברים סמוכים - לרוב שלפוחית השתן או איברים של מערכת העיכול, וכן זיהומים.

 

השלכות הניתוחים

 

הניתוחים להסרת שחלות, במקרים מסוימים יחד עם הסרה של הרחם, עלולים להשפיע באופן משמעותי על איכות חיי האישה. התופעה המרכזית שמופיעה לעתים במהירות בקרב נשים שעברו ניתוחים שכאלה היא הקדמה של תופעות גיל המעבר והופעתם של סימנים אופייניים, לרבות הזעות לילה, גלי חום ויובש בפה ובנרתיק, וכן עלייה בסיכון לתסמינים רפואיים הקשורים לגיל המעבר, לרבות שינויים בפרופיל השומנים, ירידה בצפיפות העצם ועלייה בסיכון לאוסטיאופורוזיס.

 

לא ניתן כיום לנבא מראש כיצד תגיב המטופלת לאחר הניתוח באשר לתסמיני גיל המעבר, כשישנן מטופלות שאינן מגיבות כלל וישנן מטופלות שנזקקות להתמודדות אינטנסיבית עם תסמיני גיל המעבר. מאחר שהופעת התסמינים עשויה להיות מהירה ולא הדרגתית כפי שקורה בקרב מרבית הנשים נדרש במקרים רבים טיפול תרופתי לאיזון התופעות ושימוש בתכשירי לחות מקומיים לנרתיק.

 

מאחר שהניתוח דורש החלמה באזור איברי המין הנשיים שהוצאו, ההמלצה היא להמתין לפחות שישה שבועות לפני קיום יחסי מין. בקרב חלק מהחולות מתקצר הנרתיק כתוצאה מהניתוח ועלולים להתפתח תחושות של כאב ואי נוחות בעת קיום מגע מיני גם לאחר פרק זמן זה.

 

הטיפול לאחר הניתוח

 

לאחר הניתוח לרוב מותאם למאובחנות עם סרטן השחלות טיפול כימותרפי ולעיתים טיפול ביולוגי, שמטרתו להאיץ השמדה של מספר גדול ככל האפשר של תאים מהגידול הסרטני שנותרו בגוף.

 

בקרב חולות עם סרטן שחלות אפיתליאלי מתקדם, במידה שנקבע רפואית כי בתום הניתוח נותרה שארית מהגידול, המטופלת תהיה בהמשך זכאית לטיפול ביולוגי בסרטן השד במימון ציבורי, במסגרת סל הבריאות הממלכתי. 

 

 לכל המידע על סרטן השחלות

 

עדכון אחרון: פברואר 2016

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: