מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
כמונינשימהחדשותנשים שמחלימות מקורונה – בסיכון לסיבוכים מתמשכים

נשים שמחלימות מקורונה – בסיכון לסיבוכים מתמשכים

בחודשים האחרונים מתברר כי מחלימים מקורונה ממשיכים לסבול מסיבוכים רפואיים לתקופות ממושכות. עתה מצאו חוקרים בריטיים כי נשים בשנות ה-40 וה-50 לחייהן נמצאות בסיכון גבוה במיוחד

מאת דן אבן
29/03/21
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

למעלה משנה חלפה מאז שינה נגיף הקורונה את המציאות בעולם, ולצד הצטברות מספר גבוה של אנשים שנדבקו בנגיף הקורונה והחלימו – מתברר כי תסמיני המחלה עשויים לפקוד את המחלימים לתקופות ממושכות.

 

מידע שנאסף ממחלימים בספרות הרפואית מעלה כי הם ממשיכים לסבול מתסמיני מחלת ה-COVID-19 שמחולל נגיף הקורונה SARS-CoV-2, לעתים למשך שבועות ואף חודשים לאחר ההידבקות בזיהום, ובעיקר עייפות, קוצר נשימה, שיעול, כאבי מפרקים וכאבים בחזה, ולעתים גם כאבי שרירים, כאבי ראש, קצב לב מואץ, אובדן חושי טעם ו/או ריח, בעיות זיכרון, קשיי ריכוז, הפרעות שינה, פריחה עורית ונשירת שיער.

 

בספרות הרפואית מתפרסמות בשנה האחרונה גם עדויות על סיבוכים מורכבים של מחלת הקורונה, לרבות תסמינים של התקפי לב, עלייה ברמות הסוכר בדם (היפרגליקמיה), והחודש פורסם בכתב העת "לאנסט" גם על מטופלים שפיתחו לאחר קורונה לראשונה מחלת סטיל – מחלה דלקתית המתבטאת בחום גבוה וכאבי מפרקים ושרירים.

 

עתה מדווח בשני מחקרים מבריטניה שמתפרסמים במקביל, כי נשים בוגרות ובעיקר מתחת לגיל 50 מצויות בסיכון גבוה יותר לסבול למשך חודשים מתסמיני המחלה, ובעיקר מעייפות, קוצר נשימה וערפול מוחי.

 

תשישות והפסקת עבודה

 

במחקר הראשון שנערך במסגרת אוניברסיטת לסטר ומכונה PHOSP-COVID – מחקר בתמיכת המכון הלאומי למחקרי בריאות בבריטניה (NIHR), נבחנו 1,077 מטופלים ששוחררו מ-35 בתי חולים ברחבי בריטניה לאחר שאושפזו בעקבות הידבקות בנגיף הקורונה בין החודשים מארס לנובמבר 2020. הנבדקים היו כולם בוגרים, בגיל 58 בממוצע, כשליש מהם (36%) נשים.

 

מבין המטופלים שנכללו במחקר, רבים סבלו ממחלות רקע, לרבות מחלות לב וכלי דם (42.2%), מחלות בדרכי הנשימה (26.4%) וסוכרת סוג 2 (19.8%), וכמחצית מהנבדקים התמודדו עם השמנה. רוב המטופלים היו מאושפזים בממוצע תשעה ימים בבית חולים עם תסמיני זיהום חריף בנגיף הקורונה וסיבוכים נשימתיים שונים.

 

החוקרים מצאו כי חמישה חודשים בממוצע לאחר ששוחררו מבית חולים, רק כרבע מהנבדקים (28.8%) העידו כי "נרפאו לחלוטין" מהקורונה. כמחצית מהנבדקים (51.7%) דיווחו כי הם עדיין חולים וכחמישית (19.5%) מסרו כי אינם בטוחים האם החלימו.

 

רוב המטופלים הוסיפו לדווח על תסמינים מתמשכים גם בחלוף חמישה חודשים מהידבקות בנגיף הקורונה, ובעיקר דיווחו על עייפות (56.2%) – תופעה המכונה בקהילה הרפואית גם 'תשישות שאחרי מחלה ויראלית' (Post-Viral Fatigue), וכן קוצר נשימה (48.1%), הפרעות שינה (41.8%) וכאבים (38.7%), בעיקר כאבי שרירים ומפרקים. 35% עד 50% מהנבדקים אובחנו עם פגיעה בתפקוד הגופני במבדקים שונים, כשליש (34.9%) עם עלייה ברמות ההמוגלובין המסוכרר (HbA1C) שמעידה על טרום סוכרת וסוכרת, 17% תועדו עם פגיעה קוגניטיבית ו-13% עם כשל בתפקוד הכלייתי.

 

מעל לשליש מהנבדקים (38.7%) אובחנו חמישה חודשים לאחר ההידבקות בנגיף עם החמרת תסמינים של דיכאון או חרדה ו-12% אובחנו עם תסמינים של פוסט טראומה (PTSD). ממצאים אלו מתיישבים עם עבודות נוספות שזיהו בקרב נדבקים בנגיף הקורונה גם תסמינים פסיכיאטריים, ובכללם פסיכוזה ודמנציה.

 

בעוד שלפני הקורונה כשני שליש מהנבדקים (67.5%) עבדו, הרי שבחלוף חמישה חודשים מהידבקות בזיהום - 17.8% מהעובדים הפסיקו לעבוד ועוד 19.3% נאלצו לשנות את אופי עבודתם בעקבות המחלה.

 

ניתוח מעמיק העלה כי נבדקות במחקר בשנות ה-40 וה-50 לחייהן עם מחלות רקע קודמות – לרבות סוכרת, מחלות לב ומחלות כליה – נטו יותר לדווח על תסמינים ארוכי טווח של המחלה. בין גורמי הסיכון לתסמינים מתמשכים של קורונה נכללו נשים, אנשים ממוצא אנגלוסקסי, מטופלים עם שתיים או יותר מחלות רקע וכן אנשים שפיתחו קורונה בדרגה קשה יותר (דרגה 9-7 מתוך 10 דרגות לפי סיווג ארגון הבריאות העולמי ה-WHO).

 

ככלל, מחלימות דיווחו יותר ממחלימים על קוצר נשימה. כמו כן, בעוד שלא זוהה במחקר קשר סטטיסטי בין עוצמת העייפות לבין חומרת מחלת קורונה, הסיכון לעייפות היה אף הוא גבוה יותר בקרב מחלימות בהשוואה למחלימים.

 

ממצאי המחקר מדווחים בגיליון מארס 2021 של כתב העת medRxiv. בראיון לתקשורת אמר החוקר הראשי פרופ' כריס ברייטלינג מהמכון לרפואת ריאות באוניברסיטת לסטר על רקע הממצאים, כי "אלו שנוטים להציג את התסמינים הממושכים הקשים ביותר של הקורונה הם כפי הנראה נשים לבנות בגילי 40 עד 60 שמתמודדות במקביל עם לפחות שתי מחלות כרוניות".

 

המחקר ממשיך במעקב מתמשך אחר מחלימים מקורונה, ומתוכנן לכלול 10,000 מחלימים שאושפזו בבתי חולים בבריטניה לאחר שנדבקו בקורונה.

 

עייפות וקוצר נשימה 

 

במחקר נוסף, שממצאיו מתפרסמים אף הם החודש, אשר בוצע על ידי הקונסורציום הבינלאומי למחלות ריאה קשות וזיהומים מתפתחים (ISARIC, קיצור של International Severe Acute Respiratory and emerging Infections Consortium), נבדקו השלכות ההידבקות בנגיף הקורונה בקרב 327 מטופלים. מחקר זה מרוכז באוניברסיטת גלזגו, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטאות אוקספורד, ליברפול, אדינבורו והאימפריאל קולג' בלונדון.

 

הנבדקים כולם חולי קורונה שאושפזו ב-31 בתי חולים ברחבי בריטניה בין פברואר לאוקטובר 2020. המטופלים עברו מעקב שנמשך מעל ל-90 יום ובממוצע 7 וחצי חודשים (222 ימים).

 

גם בעבודה זו – רבים מהנבדקים, מעל למחציתם (54.7%), דיווחו כי לא החלימו לחלוטין מהמחלה. הרוב המכריע של הנבדקים (93.3%) דיווחו על התמשכות תסמינים מאז שנדבקו במחלה, ובעיקר עייפות (82.8%) וקוצר נשימה (53.5%).

 

ניתוח הממצאים העלה כי נשים בוגרות מתחת לגיל 50 שהחלימו מקורונה מצויות בסיכון הגבוה ביותר לפתח תסמינים ארוכי טווח של קורונה, יותר מאשר גברים ויותר ממבוגרים, וזאת גם אם המחלימות אינן סובלות ממחלה כרונית כלשהי.

 

התברר כי לנשים מתחת לגיל 50 היה סיכון גבוה פי 2.06 לפתח תסמיני עייפות, סיכון גבוה פי 7.15 לסבול מקוצר נשימה וסיכון גבוה גם להפרעות זיכרון, הפרעות תקשורת והפרעות בניידות, בהשוואה לגברים ולנשים מגיל 50 ומעלה. ככלל, הסיכון לסבול מנכות כלשהי היה גבוה יותר פי 4.2 בקרב נשים צעירות. לנשים מתחת לגיל 50 היו גם סיכויים נמוכים פי 5.1 להרגיש שהחלימו לחלוטין מקורונה בתום תקופת המעקב.

 

ממצאי המחקר מדווחים אף הם בגיליון מארס 2021 של כתב העת medRxiv. החוקר הראשי במחקר זה, ד"ר תום דרייק מאוניברסיטת אדינבורו, אמר בראיון בעקבות הדיווח כי "נעשה לאחרונה ברור יותר ויותר כי ל-COVID-19 יש השלכות משמעותיות לאלו ששורדים את המחלה. מצאנו שנשים צעירות הן בסיכון הגבוה ביותר לפתח סיבוכים ארוכי טווח".

 

הסיבות לפערים בין המינים בהתמשכות תסמיני הקורונה לאורך זמן אינן ברורות לחוקרים בשתי העבודות. לפי הערכה שעולה במחקר ה-PHOSP, ייתכן כי שינויים בתגובה החיסונית בין גברים לנשים עשויים להסביר מדוע נשים סובלות יותר מתסמיני המחלה לאורך זמן. שינוי מסוג זה מהווה הסבר אפשרי לכך שנשים סובלות יותר ממחלות אוטואימוניות – שבהן המערכת החיסונית תוקפת מסיבה כלשהי תאים ורקמות בריאות בגוף באופן שמוביל למחלות כגון טרשת נפוצה ששכיחה בקרב נשים פי 2 יותר מאשר אצל גברים. כמו כן, ייתכן שגברים נוטים פחות לדווח על תסמינים ממושכים של קורונה בהשוואה לנשים. החוקרים מציינים כי נדרשות עבודות נוספות לבחינת התופעה.

 

 

PHOSP-COVID Study, medRxiv, doi: 10.1101/2021.03.22.21254057

ISARIC Study, medRxiv, doi: 10.1101/2021.03.18.21253888

הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: