טרשת נפוצה

כמוניטרשת נפוצהמדריכיםרפואה משלימה לטרשת נפוצה: הטוב, הרע והמיותר

רפואה משלימה לטרשת נפוצה: הטוב, הרע והמיותר

מתוספי תזונה וצמחי מרפא, דרך עקיצות דבורים והוצאת סתימות בשיניים ועד יוגה ודיקור: אילו טיפולים משלימים עשויים לסייע לאנשים עם טרשת נפוצה? ואילו עלולים לסכן את המטופלים?

מאת ערן ברקוביץ'
תגובות 4

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

קיים היצע גדול ומגוון של טיפולים משלימים ואלטרנטיביים לטרשת נפוצה, אך מאחר שהטיפולים הללו נחקרים פחות, קיים קושי לקבוע את מידת יעילותם. חלק מהטיפולים נחשבים "מחוץ לזרם המרכזי" או שאינם מתקבלים על-ידי הרפואה המסורתית, ואילו אחרים - כגון ויטמין D ודיקור סיני - מקבלים חיבוק מהקהילה הרפואית המדעית, וזאת בזכות מחקרים קליניים שהוכיחו את יעילותם. 

 

לעיתים ישנה הנחה שגויה כי כל מה שטבעי אינו יכול להזיק, אך חשוב לדעת כי גם אם משהו טבעי, זה לא אומר שהוא בטוח. חלק מהטיפולים עלולים להחמיר את המצב של אנשים עם טרשת נפוצה – אם בשל הופעה של תופעות לוואי חמורות, עוררות יתר של המערכת החיסונית שעלולה להגביר את פעילות המחלה או אינטראקציה שלילית עם התרופות האחרות שהמטופל מקבל. בניגוד לתרופות הרפואיות המקובלות שעוברות מסכת של בדיקות ובקרות, רוב הטיפולים המשלימים עברו בדיקות שטחיות בלבד, אם בכלל ורבים מהמוצרים שטוענים כי הם בטוחים ויעילים אינם כאלו.

 

אז אילו טיפולי רפואה משלימה עשויים לסייע למטופלים עם טרשת נפוצה? אילו טיפולים הם ככל הנראה מיותרים? ואילו טיפולים עלולים להיות מסוכנים? הכל במדריך הבא. אך לפני שנתחיל לפרט, קבלו שלושה כללים חשובים לגבי השימוש בטיפולים משלימים.

 

טיפולים משלימים: 3 כללים חשובים

 

1. הרופא המטפל חייב להכיר את כל הטיפולים. מטופל שלא משתף את הנוירולוג שלו במידע, כמו מוביל את הרופא לטפל בו כשעיניו מכוסות. כאשר הרופא מעודכן לגבי כל הטיפולים שאתה מקבל הוא יכול להזהיר אותך מפני תופעות לוואי חמורות, אינטראקציות עם טיפולים אחרים ולהיות שותף במעקב אחר כדאיותם ויעילותם של הטיפולים הנוספים. נוסף על כך, לעיתים הטיפול המשלים עלול להוביל לשינויים שהנוירולוג צריך לדעת למה לייחס אותם.

 

2. אל תעזוב את הטיפול הקונבנציונאלי. הטיפול שהרופא המליץ ורשם, הוא הטיפול המומלץ ביותר שנבחן במחקרים מבוקרים, מקובל על-ידי קהילת המטפלים המדעית, הוא בטוח ויעילותו מוכחת. ראה בטיפולים הנוספים כמשלימים ולא אלטרנטיביים (תחליפיים) לטיפול הרפואי הבדוק.

 

3. נטר את השימוש וההשפעה. כדי לבחון את התאמת הטיפול המשלים מומלץ לערוך מעקב אחר התוספים או הטיפולים ולתעד כל שינוי שאתה מרגיש. התיעוד יעזור לבחון באופן אובייקטיבי את השפעתו האמתית של הטיפול עלייך. כדי לשפר את התוקף המדעי, מומלץ להתחיל את המעקב כמה ימים טרום השימוש, כדי שתהיה אפשרות לבצע השוואה של עוצמת התסמינים וההרגשה לפני ואחרי השימוש.

 

תוספי מזון וצמחי מרפא

 

ויטמין D – נוירולוגים ממליצים

 

ויטמין D נחקר באופן מעמיק באשר להקשרו והשפעתו על מחלת הטרשת הנפוצה. מאחר שהוא מתוקף מדעית ומומלץ כיום על-ידי רוב הנוירולוגים, קשה לקרוא לו טיפול משלים.

 

ויטמין D הוא הורמון המיוצר על-ידי הגוף מכולסטרול כאשר העור נחשף לקרני השמש. למרות שהגוף מסוגל לייצר את ההורמון בעצמו, לרבים מתגלה חוסר שיש להשלימו באמצעות תוספים.

 

מחקרים הראו שרמות גבוהות של ויטמין D בגוף קשורות לסיכון מופחת לפתח טרשת נפוצה מלכתחילה. מעבר לכך, מחקרים הראו כי הוויטמין ממשיך להוות פקטור משמעותי גם לאחר האבחנה. רמות הוויטמין D בגוף נמצאו כמשפיעות על מהלך המחלה, כאשר נמצא כי רמות גבוהות מווסתות את המערכת החיסונית במחלת הטרשת הנפוצה ורמות נמוכות של ויטמין D קשורות לתדירות גבוהה של התקפים והתפתחותם של נגעים חדשים במוח, כפי שנראים בסריקת ה-MRI. בהתאמה, רמות נמוכות של ויטמין D נקשרו גם לפגיעה נוירולוגית חמורה יותר.

 

בעוד שברור שקיים קשר בין רמות ויטמין D בגוף לבין מהלך המחלה, עדיין חוקרים (נכון לספטמבר 2016) האם תוסף ויטמין D אכן יכול לשפר את מהלך המחלה או להקל על תסמיניה. בינתיים הוכח כי ויטמין D בטוח לשימוש באנשים עם טרשת נפוצה ועבודות שונות הראו כי הוא משפר את תחושת העייפות, יכולות קוגניטיביות ואת השפעתן של התרופות לטרשת נפוצה. מחקר שפורסם בדצמבר 2015 בכתב העת המדעי Neurology חשף שינויים חיוביים בפעילות מערכת החיסון בקרב נבדקים שקיבלו מינון גבוה של ויטמין D, בהם ירידה בכמות תאי T של מערכת החיסון - כאלה שיש להם תפקיד חשוב ומרכזי בתקיפת המיאלין במערכת העצבים המרכזית, המהווה את הבסיס למחלה. ככל שרמות הוויטמין בדם היו גבוהות יותר, כך הדיכוי של תאי מערכת החיסון המעורבים במחלה היה גדול יותר. מספר מחקרים גדולים שנערכים בעולם אמורים להכריע בשנים הקרובות לגבי יעילות מתן של תוסף ויטמין D על מהלך המחלה ותסמיניה.

 

כיום ההמלצה היא שכל אדם עם טרשת נפוצה יעבור בדיקת דם בכדי לגלות האם הוא סובל מחוסר בוויטמין D ותבחן התאמתו לקבלת תוסף. המינון המקובל למבוגרים הוא 600-800 יחידות, כאשר העדיפות היא לקבלת ויטמין מסוג D3. יש הטוענים כי לאנשים עם טרשת נפוצה יש לתת מינון גבוה מהמקובל ולכן כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. מינון הגבוה מ-4,000 יחידות ליום עלול להוביל לתופעות לוואי ולכן לרוב לא מומלץ להגיע לרף זה. עם זאת, יש מחקרים הבוחנים את השפעתן של 5,000 יחידות ויש להמתין ולראות מה יעלו המחקרים באשר ליעילות המינון הגבוה, כמו גם הפרופיל הבטיחותי שלו.

 

ויטמין B12 – מומלץ אם קיים חוסר

 

ויטמין B12 נחוץ לגוף לטובת ייצור כדוריות הדם האדומות ולתפקוד תקין של מערכת העצבים. מחסור חמור בוויטמין B12 יכול ליצור תסמינים נוירולוגים הדומים לתסמינים של טרשת נפוצה. ויטמין B12 נמצא במזונות כגון ביצים, בשר/עוף, דגים ומוצרי חלב, כך שטבעוניים הנמנעים ממוצרים אלו נמצאים בסיכון לחוסר.

 

מחקרים הראו כי לאנשים עם טרשת נפוצה רמות נמוכות יותר של ויטמין B12 בדם בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. בנוסף נמצא כי לוויטמין תפקיד במטבוליזם של חומצות שומן החיוניות לבניית מעטפת המיאלין בגוף.

 

אין זה נכון לקחת באופן אוטומטי תוספות של ויטמין B12. באנשים עם טרשת נפוצה להם רמות תקינות של B12, תוספות של הוויטמין לא ישפרו את התסמינים הנוירולוגים ולא ישפיעו על מהלך המחלה.

 

מחסור בוויטמין B12 מאובחן באמצעות בדיקת דם ורק מי שנמצאו בדמו רמות נמוכות צריך לקחת תוספים, בהתאם להמלצות הרופא.

 

גינקו בילובה – עשוי לסייע נגד עייפות

 

גינקו בילובה (Ginkgo Biloba) הוא טיפול צמחי המיוצר מעץ הגינקו, שהרפואה הסינית המסורתית מייחסת לו תכונות מעכבות זקנה ובהן גם שיפור היכולות הקוגניטיביות. תמציות הגינקו בילובה נלקחות לרוב כגלולות. לפי בדיקה מעמיקה של פאנל חוקרים מטעם האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה, שממצאיה פורסמו בשנת 2014, ישנן עדויות חלשות לכך שהגינקו בילובה עשוי להקל על העייפות, המהווה תסמין מרכזי ומשמעותי של טרשת נפוצה. עם זאת, ישנן עדויות מוצקות המראות שגינקו בילובה לא משפר יכולות קוגניטיביות - יכולות כגון זיכרון וחשיבה. 

 

 

באשר לתופעות לוואי, כאשר גינקו בילובה נבחן בקרב אנשים עם טרשת נפוצה, לא נמצאו תופעות לוואי משמעותיות. אבל, כאשר נבחן במצבים רפואיים אחרים נמצא כי תמצית הגינקו בילובה מגבירה את הסיכון לדימומים. על כן יש לשוחח עם הרופא המטפל על הסיכון לדימומים לפני שנוטלים את התמצית.

 

אומגה 3 – בטוח לשימוש, אך כנראה מיותר

 

השימוש באומגה 3 נמצא בטיחותי גם במינונים גבוהים, אך התוסף נמצא במחלוקת באשר ליעילותו לאנשים עם טרשת נפוצה. ישנם מחקרים שהראו כי צריכה גבוהה של אומגה 3, אם באמצעות תוספים או באמצעות תזונה מתאימה, קשורה לירידה בפעילות המחלה ותדירות ההתקפים. אך במחקר הגדול והמבוקר ביותר שבחן את האומגה 3 בהשוואה לפלצבו לא נמצאה השפעה מיטיבה: אומגה 3 לא הביאה לשיפור בתדירות ההתקפים, מהלך המחלה, עייפות או איכות החיים, לא כשנלקחה בשילוב תרופות לטרשת נפוצה ולא כתחליף לתרופות. גם האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה מצאה בסקירת העדויות המדעיות כי התוסף ככל הנראה אינו יעיל.

 

נוגדי חמצון – להסתמך על תזונה

 

ישנן ראיות מדעיות לכך שבמחלת הטרשת הנפוצה ישנו נזק למעטפת המיאלין ולאקסונים בשל רדיקלים חופשיים הנוצרים בתהליך החמצון. נוגדי חמצון (אנטי-אוקסידנטים) הם רכיבים שמנטרלים את הפעילות ההרסנית של רדיקלים חופשיים. קיימים נוגדי חמצון שהם ויטמינים (C,A ו-E) ונוגדי חמצון שאינם ויטמינים (כמו קו-אנזים 10Q, סלניום וחומצה אלפא ליפואית). טענת התומכים בשימוש בנוגדי החמצון כי הם יבלמו את תהליך החמצון וכך יצמצמו את כמות הרדיקלים החופשיים שמחמירים את פעילות מחלת הטרשת הנפוצה. נוגדי החמצון הוכחו כיעילים במודלים של חיות עם טרשת נפוצה, אך אין מספיק ניסויים והוכחות מדעיות כדי להבין את השפעתם על בני-אדם עם טרשת נפוצה. על אף שהטיפול בנוגדי החמצון נחשב לבטוח, כמעט וללא תופעות לוואי, יש בשימוש סיכון תיאורטי כי נוגדי החמצון מעוררים את המערכת החיסונית, זו שפוגעת במערכת העצבים המרכזית במחלת הטרשת הנפוצה. בכל אופן, המזון הוא ללא ספק המקור האידאלי לנוגדי חמצון וההמלצה הטובה ביותר היא לצרוך מזונות עשירים בוויטמינים וחומרים נוגדי חמצון.

 

היפריקום – עשוי לסייע לטיפול בדיכאון

 

ההיפריקום (St. John's Wort) שנקרא גם צמח הפרע המחורר (Hypericum Perforatum), הוא פרח צהוב שעוד ברפואה העתיקה שימש לטיפול במצב רוח ירוד ובעת המודרנית רוב המחקרים שנערכו הראו כי לצמח השפעה אנטי-דיכאונית מוכחת. הצמח נמכר בדרכים שונות, החל מתמציות ועד תרופות מרשם (רמוטיב ולאייף 600).

 

 

להיפריקום מעט תופעות לוואי, אך ישנה סכנה לתגובות בין תרופתיות משמעותיות עם מגוון של תרופות הכוללות גלולות למניעת היריון, תרופות לטיפול במחלות לב, התקפים אפילפטיים, חלק מהתרופות לסרטן ותרופות לדיכאון. בין התרופות הנמצאות בשימוש שכיח בקרב אנשים עם טרשת נפוצה ויש להן אינטראקציה שעלולה להיות מסוכנת עם צמח ההיפריקום: קסנקס (alprazolam/ Xanax), טגרטול (carbamazepine/ Tegretol), טופרניל/פרימוניל (imipramine/ Tofanil), פנוברביטל (phenobarbital), פניטואין (phenytoin/ Dilantin), פרימידון (primidone/ Mysoline). בנוסף, סוגים שונים של נוגדי דיכאון כמו תרופות טריציקליות (כמו נורטילין/ pamelot, אמיטריפטילין/ אלטרול/ אלטרולט/ Elavil), תרופות ממשפחת ה-SSRI (כמו פרוזאק, ציפרלקס, פקסיל, זולופט/לוסטרל) ותרופות ממשפחת מעכבי MAO (הדור הישן של תרופות נוגדות דיכאון).

 

ישנה שכיחות גבוהה של דיכאון בקרב אנשים עם טרשת נפוצה (50%). חשוב לזכור שאין לבצע אבחון עצמי או טיפול עצמי בדיכאון. במידה ועולה חשד לדיכאון יש לגשת לאבחון וייעוץ אצל הרופא המטפל או פסיכיאטר ולשקול עמו את הטיפול המתאים, כאשר צמח ההיפריקום הוא אחת מן האפשרויות.

 

ולריאן – עשוי לסייע לשינה

 

הצמח ולריאן (Valerian) נקרא גם ולריאנה רפואית והוא משמש להשריית שינה. אנשים עם טרשת נפוצה עשויים לסבול מקשיי הירדמות והפרעות בשינה, אשר בתורן מחמירות את תחושת העייפות כחלק מהמחלה.

 

לא נעשו מחקרים שבחנו את צמח הוולריאן בקרב אנשים עם טרשת נפוצה. במחקרים שנערכו על אוכלוסיות אחרות עלה כי הוולריאן מקצר את משך הזמן הנדרש להירדמות. הוולריאן נחשב לתכשיר בעל פרופיל בטיחותי גבוה, אך השפעתו על המערכת החיסונית לא נבדקה ואינה ידועה.

 

אנשים הסובלים מעייפות צריכים להיזהר כי לעיתים טיפול בעל השפעה מרדימה יכול להחמיר את תחושת העייפות. בנוסף, הוולריאן יכול להגביר את האפקט הסדטיבי (מרדים) של תרופות מרשם כגון ואליום, באקלופן וטיזאנידין.

 

צמחי מרפא העלולים להזיק לאנשים עם טרשת נפוצה

 

ישנם טיפולים צמחיים אשר מעוררים את המערכת החיסונית. מכיוון שמחלת הטרשת הנפוצה היא מחלה אוטואימונית, עוררות או חיזוק של המערכת החיסונית עלולה להוביל להתגברות הפגיעה במערכת העצבים המרכזית. הנה הטיפולים הצמחיים המרכזיים מהם יש להישמר:

 

אכינצאה (Echinacea)

 

מחקרים הראו כי האכינצאה מעוררת ומגבירה את פעילותם של תאי מערכת החיסון מסוג מאקרופאגים ותאי T. האכינצאה משמשת לרוב לשפעת וצינון. השפעתה של האכינצאה על אנשים עם טרשת נפוצה לא נבחנה, אך מתוך הבנת השפעת הצמח והמכניזם העומד מאחורי מחלת הטרשת הנפוצה, יש באכינצאה סכנה תיאורטית ועל כן מומלץ לאנשים עם טרשת נפוצה לא להשתמש בה.

 

מלבד העוררות של המערכת החיסונית בעת השימוש באכניצאה, ישנה סכנה לפגיעה כבדית משנית לתרופות. האינטראקציה של האכינצאה עם מספר תרופות שכיחות לטיפול בטרשת נפוצה יכולה להוביל לפגיעה בכבד, כאשר בין התרופות שיכולות להיות מסוכנות בשילוב אכינצאה: גילניה, תרופות ממשפחת האינטרפרון (אבונקס, רביף ובטאסרון), טיסברי ואובג'יו.

 

ג'ינסנג אסייתי (Asian Ginseng)

 

הג'ינסנג האסייתי משמש ברפואה הסינית להגברת התפקוד הפיסי ולהקטנת השפעות הזקנה. טיפול צמחי שיכול להגביר את האנרגיות והכוח יכול להועיל מאוד לאנשים עם טרשת נפוצה אשר יכולים להיפגע בתחומים אלו. אין עדויות מחקריות משמעותיות התומכות ביעילות הטיפול הצמחי בקרב אנשים עם טרשת נפוצה. ישנו מחקר קטן שנערך בקרב אנשים עם טרשת נפוצה בו דווח על שיפור בתחושת העייפות. יש צורך במחקרים גדולים ומקיפים יותר כדי לאושש את יעילותו בנוסף, מחקרים שנערכו באוכלוסייה הכללית לא הצליחו להראות יתרונות קבועים לטיפול הצמחי. מעבר לכך, מחקרים הראו כי הצמח מעורר את המערכת החיסונית ועל כן יש בו סכנה תיאורטית לאנשים עם טרשת נפוצה.

 

רזברטרול (resveratrol)

 

הרזברטרול הוא חומר טבעי הנמצא בקליפות ענבים אדומים, יין אדום ובוטנים. החומר מפורסם כנוגד חמצון וכבעל תכונות אנטי-דלקתיות. ישנן עדויות מחקריות סותרות בנוגע לרזברטרול - בעוד שמספר מחקרים תמכו בתכונות שצוינו, אחרים לא מצאו כל השפעה מיטיבה של התוסף. בשנת 2013 פורסם מחקר שהעלה כי רזברטרול עלול להוביל להחמרה במצבם של אנשים עם טרשת נפוצה. המחקר שנערך בעכברים עם מחלה הדומה לטרשת נפוצה, וממצאיו פורסמו בכתב העת המדעי The American Journal of Pathology, מצא כי השימוש ברזברטרול מחמיר את התסמינים הנוירולוגים ואת הפעילות הדלקתית במחלת הטרשת הנפוצה. בנוסף, לא נראו עדויות לכך שהרזברטרול מצליח לדכא את התגובה האוטואימונית ולא נראו עדויות לכך שלחומר יש תכונות אנטי-דלקתיות. לא נמצאה כל עדות להגנה ושיקום תאי העצב בעקבות השימוש בתוסף, כפי שהובטח בכמה מהפרסומים לגביו.

 

צמחי מרפא נוספים

 

ישנם עוד טיפולים צמחיים, פחות מוכרים, אשר מעוררים את המערכת החיסונית ועל כן תיאורטית עלולים להגביר את פעילות המחלה: אסטרגלוס (astragalus), ג'ינסנג סיבירי (Siberian ginseng), אלפלפא (Alfalfa/ Medicago sativa), שורש אשווגנדה/ ויתניה משכרת (Ashwagandha/ Withania somnifera), ציפורני החתול (cat`s claw), פטריית מאיטקה (Maitake Mushroom), פטריית שיטאקי (Shitake Mushroom), דבקון (Mistletoe), סרפד דו ביתי (Stinging Nettle).

 

טיפולים אחרים

 

דיקור סיני (אקופונקטורה) – עשוי לסייע לטיפול בתסמינים

 

הדיקור הסיני הוא מרכיב בתוך הרפואה הסינית העתיקה. כמעט ואין מחקר לגבי השפעת הרפואה הסינית על מחלת הטרשת הנפוצה, אך כן נעשו מחקרים לגבי השפעתו של הדיקור הסיני. הדיקור הסיני משתמש במחטים דקות ועדינות המוחדרות לגוף בנקודות מיוחדות שמטרתן לאפשר זרימה חופשית של אנרגיה מהגוף. המחקרים שבחנו את השפעת הדיקור הסיני על מחלת הטרשת הנפוצה היו קטנים ויש צורך במחקרים רחבי היקף כדי לאושש את ממצאיהם. התוצאות הראו כי הדיקור הסיני אינו משפיע על מהלך המחלה או על כמות ההתקפים, אך כן יעיל להפחתת תסמינים הנובעים מן המחלה: כאב, ספסטיות, תסמינים תחושתיים (כמו נימולים או חוסר תחושה), בעיות בשלפוחית השתן, סחרחורות, דיכאון וחרדה.

 

 

בנוסף, כאשר נבחן הדיקור הסיני באוכלוסייה הבריאה ובמצבים רפואיים אחרים אושש כי הטיפול יעיל לכאבי ראש, כאבי פנים, כאב גב תחתון וכאב בצוואר. דיקור סיני עשוי להשפיע על המערכת החיסונית ויש לקחת זאת בחשבון.

 

רפלקסולוגיה – עשויה לסייע לטיפול בתסמינים מסוימים

 

הטיפול ברפלקסולוגיה מתמקד בגוף. במהלך הטיפול מתבצעות לחיצות בנקודות מסוימות ברגליים, הידיים והאוזניים. ההנחה היא שנקודות לחיצה אלו מחוברות למערכות הגוף והאיברים הנוספים בו. לפי בדיקת העדויות הקיימות שביצעה האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה, ישנן עדויות חלשות לכך שהרפלקסולוגיה עוזרת לטפל בפרסטזיה (תחושות בגוף הנובעות מהפגיעה הנוירולוגית כגון עקצוצים, נמלולים וכדומה). אין מספיק עדויות כדי לתמוך ביכולת הרפלקסולוגיה לטפל בתסמינים נוספים.

 

יוגה – מומלצת לשיפור העייפות

 

יוגה היא אימון גופני המשלב תנוחות, תנועה ונשימות, אשר פותחו בהודו העתיקה. מחקרים בקרב אנשים עם טרשת נפוצה הראו כי אימוני היוגה משפרים את תחושת העייפות. תרגול יוגה נקשר גם להטבות נוספות, אך העדויות לגביהן אינן חד משמעיות. מי שמתאמן צריך ליידע את המדריך באשר למחלות בהן מאובחן ומגבלותיו הגופניות, כדי שינחה אותו כיצד לשנות או לוותר על תרגילים מסוימים.

 

כירופרקטיקה – תסייע כנראה רק לכאבי גב

 

כירופרקטיקה היא שיטת טיפול בה המטפל מבצע מניפולציות ידניות על עמוד השדרה, כדי להסיר לחץ על החוליות, להשיב את טווח התנועה המלא ולהפחית מן המתח והכאב. מחקרים הראו כי הכירופרקטיקה יעילה לטיפול בכאבים בגב התחתון. על אף שישנם תיאורי מקרים שאינם מדעיים, על אנשים עם טרשת נפוצה שמהלך מחלתם השתפר בעקבות טיפול כירופרקטי, אין לכך עדויות מדעיות. ההמלצה היא שאנשים עם טרשת נפוצה יפנו לטיפול זה במידה וחשים כאב בגב התחתון - עם או ללא קשר למחלת הטרשת הנפוצה - ושלא יהיו ציפיות לשיפור במהלך המחלה.

 

טאי צ'י – עשוי להפחית דחק ועייפות ולשפר את היציבות

 

הטאי צ'י (Tai chi) הוא חלק מהרפואה הסינית העתיקה. מתרגל הטאי צ'י מתרכז בביצוע תנועות עדינות המובילות להרמוניה בין הגוף לנפש. הטאי צ'י יכול להיות מתורגל על-ידי אנשים בכל הגילים וכמעט בכל מצב גופני. טאי צ'י יעיל להפחתת תחושת הדחק (סטרס), למתן את תחושת העייפות ולשפר את היציבות. הטאי צ'י כמעט ולא נבחן בקרב אנשים עם טרשת נפוצה, ישנו רק מחקר אחד שבחן 36 נשים עם טרשת נפוצה שהראה כי התרגול שיפר את יכולת שיווי המשקל ומנע נפילות. זהו טיפול בטוח שניתן לבצעו גם בישיבה ועלותו נמוכה יחסית.

 

היפותרפיה (רכיבה טיפולית) – לא מתאים לכל אחד

 

היפותרפיה הינה שימוש ברכיבה על סוסים למטרות טיפוליות. לרוב הטיפול בהיפותרפיה נעשה במקביל לטיפולים גופניים קונבנציונליים כגון פיזיותרפיה והידרותרפיה. במהלך הטיפול רוכב המטופל על הסוס כאשר המטפל מוביל אותו (לעיתים עם התקדמות הטיפול, המטופל גם מקבל את השליטה על הסוס). תנועות הרכיבה מחייבות את המטופל לייצב את עצמו וכך הוא מפעיל שרירים התורמים לשיפור ההליכה והיציבות. מחקרים מראים שמעבר להפעלה הפיסית, נהנים המטופלים מהיציאה לחווה, שינוי האווירה והאינטראקציה עם החיות ולגורמים אלו השפעה גם על מצבם הנפשי. מעט מאוד מחקרים בחנו את השפעת ההיפותרפיה על אנשים עם טרשת נפוצה ולכן קשה לקבוע שיש לטיפול זה תמיכה מדעית. הטיפול אינו מתאים לכל אחד ויש להתייעץ עם רופא או פיזיותרפיסט טרם הפנייה להיפותרפיה. ברכיבה על סוס יש סכנה לנפילה שיכולה להיות מאוד מסוכנת ועל כן יש צורך ביכולת יציבות בסיסית לפני העלייה על הסוס. בנוסף, אנשים עם קושי לשבת, עם בעיות יציבות או שליטה בתנועות הראש או ספסטיות חמורה מידי ימצאו שהרכיבה אינה מתאימה להם. אנשים עם טרשת נפוצה לרוב רגישים לחום ויש לשים לב שזוהי פעילות שמתבצעת תחת השמש.

 

ביופידבק – עשוי לסייע לתסמינים מסוימים

 

בטיפול ביופידבק המטופל מנוטר באמצעות חיישנים המראים על מסך את תפקודי הגוף שלו, כגון קצב הלב, חום הגוף, מוליכות העור וכדומה. באמצעות הניטור והתצוגה שמאפשר כלי הביופידבק לומד המטופל להגביר את שליטתו במדדי "מתח הגוף", אשר טרום הטיפול היו לא מודעים, בלתי ניתנים לוויסות ולעיתים אף מאיימים.

 

השימוש בכלי הביופידבק נמצא יעיל לתסמינים רבים מהם סובלים גם אנשים עם טרשת נפוצה, אך לא נבדק מחקרית בקרב אנשים עם טרשת נפוצה באופן ספציפי והמחקרים המעטים שכן נערכו אינם תקפים ומהימנים דיים. בהתבסס על מחקרים באוכלוסיות אחרות הביופידבק יכול לעזור לטיפול בהפרעות שינה, כאב, חרדה, נוקשות שרירים ובעיות שליטה בסוגרים. הטיפול נחשב לבטוח עם מעט תופעות לוואי שאינן מסוכנות.

 

הביופידבק אינו שיטת טיפול, אלא כלי בלבד היכול לחזק את העבודה הטיפולית. על כן חשוב שהטיפול והשימוש בכלי יהיו בידי איש בריאות הנפש הבקיא בעבודה הטיפולית כמו פסיכולוג או פסיכיאטר.

 

היפנוזה – עשויה לסייע לתסמינים מסוימים

 

היפנוזה היא שיטת טיפול בה בעזרת המטפל מגיע המטופל לרמה גבוהה של רגיעה וריכוז. במצב המודעות אליו מובילה ההיפנוזה קל יותר למטופל לקבל הצעות של המטפל הנוגעות לשינויים בדרך החשיבה, מיקוד הקשב וההתנהגות, אשר בסופו של דבר יתרמו לבריאותו הנפשית והגופנית. מחקרים שבחנו את השפעת ההיפנוזה על אנשים עם טרשת נפוצה היו קטנים ולא מבוקרים דיים. עם זאת מחקרים שבחנו את ההיפנוזה במצבים רפואיים אחרים הראו כי היא יעילה בשיפור תסמינים המשותפים גם לאלו עם טרשת נפוצה. ההיפנוזה עשויה לעזור במקרים של הפרעות שינה, עייפות, כאב, ספסטיות, חרדה ודיכאון.

 

למרות שהטיפול נחשב לבטוח, כנראה בשל דימויים ודוגמאות שנלקחו מסרטים, ישנו חשש וחוסר הבנה לגבי הטיפול בהיפנוזה. ההנחות כי בהיפנוזה מאבדים שליטה או שעושים ללא מודעות כל מה שהמטפל אומר, הן שגויות. בישראל קיים חוק ההיפנוזה ורק מקצועות המורשים לכך (פסיכולוגים, רופאים ורופאי שיניים) עם הסמכה מתאימה יכולים לטפל באמצעות היפנוזה.

 

מיינדפולנס – שיפור באיכות החיים

 

מיינדפולנס היא שיטת מדיטציה בה ממקדים את הקשב בהווה ומפתחים עמדה שאינה שיפוטית כלפי המחשבות. נערכו מעט מחקרים מתוקפים שבחנו את המיינדפולנס בקרב אנשים עם טרשת נפוצה. הממצאים הראו כי ישנו שיפור במדדי איכות החיים, בריאות נפשית (כמו דיכאון וחרדה) וכמה מדדים פיסיים (כמו שיווי משקל ויציבות) בקרב המתרגלים. לא נמצאו תופעות לוואי מזיקות לתרגול המיינדפולנס.

 

 

דמיון מודרך – יעיל להפחתת חרדה

 

בדמיון מודרך המטופל יוצר תמונות במוחו שמובילות לרגיעה ויכולות להשפיע על הקשר שבין הגוף לנפש. כאשר הדמיון המודרך נבחן בקרב אנשים עם טרשת נפוצה נמצא שהוא מפחית חרדה בלבד, אך בקרב אנשים עם מצבים רפואיים נוספים נמצא שהוא יכול לטפל גם בדיכאון, להפחית כאב ולעזור להתמודד עם קשיי שינה. לעיתים כדי לחזק את האפקט הטיפולי משולב הדמיון המודרך בהרפיית שרירים פרוגרסיבית, המרגיעה ומשחררת את הגוף. כדאי שהדמיון המודרך ייעשה על-ידי איש בריאות הנפש המיומן בכך. לאחר תרגול והנחייה יכול המטופל לתרגל גם לבדו.

 

טיפול במגנטים – עשוי להועיל לעייפות, לא לדיכאון

 

הטיפול במגנטים (Magnetic Therapy) שייך לתחום הרפואה האנרגטית. בטיפול זה מניחים מגנטים על או בסמוך לעור המטופל. המגנטים יוצרים כוח מגנטי, אשר מייחסים לו תכונות המשפרות את תפקוד הגוף. לפי הנחיות האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה שפורסמו בשנת 2014 בעקבות סקירת העדויות הקיימות, ישנן עדויות כי הטיפול במגנטים מפחית מתסמין העייפות. עם זאת ישנן עדויות שהטיפול במגנטים לא מטפל בדיכאון באנשים עם טרשת נפוצה. לגבי שאר התסמינים של טרשת נפוצה אין מספיק מחקרים ועדויות כדי להעריך את הטיפול. לטיפול במגנטים יש תופעות לוואי והוא יכול לגרום לכאבי ראש, ספסטיות ותחושת שריפה על העור. המגנט יכול להפריע לפעילותם של מכשירים רפואיים חשמליים בגוף כגון קוצב לב ועל כן חשובה זהירות מיוחדת במקרים אלו.

 

טיפול בעקיצות דבורים – לא יעיל ומסוכן

 

במסגרת הטיפול בעקיצות דבורים, בכל טיפול מספר עקיצות של דבורים מובילות את ארס הדבורים לגוף. אין הגדרה מדויקת למספר ותדירות העקיצות, אך באחד המחקרים בחנו את השפעתן של 20 עקיצות מדבורים חיות, 3 פעמים בשבוע למשך 24 שבועות. הנחת הטיפול היא שהארס נלחם בפעילות הדלקתית של הגוף. האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה הבהירה בשנת 2014 כי העדויות המדעיות מראות שעקיצות דבורים לא עוזרות לטפל בתסמינים של מחלת הטרשת הנפוצה ולא מאטות את התקדמות המחלה. לעקיצות הדבורים יש תופעות לוואי מסוכנות, הן עלולות להוביל לתגובה אלרגית, זיהומים חמורים ומוות. הטיפול בעקיצות הדבורים עולה בכלי התקשורת לפרקים בעקבות מקרה בודד או מפתיע שתומך ביעילות, אך יש לזכור שאין לכך כל תמיכה מדעית והטיפול אף יכול להיות מסוכן.

 

שיטת קארי לודר – לא מומלץ

 

שיטת קארי לודר (Cari Loder regimen) טוענת שלשילוב של Lofepramine (תרופה טריציקלית נוגדת דיכאון) עם פנילאלין (חומצת אמינו) וויטמין B12 (בזריקות לשריר) מעכבות את מהלך המחלה ומביאות לשיפור בתסמינים. מחקרים בקרב אנשים עם טרשת נפוצה הראו ששיטת קארי לודר אינה מובילה לשיפור במצב הנוירולוגי של המטופלים, וגם לא לשיפור בתחושת העייפות ולא לשיפור בדיכאון. שיטה זו אינה מומלצת לאנשים עם טרשת נפוצה.

 

טיפול בחמצן היפרבארי (HBO) – לא מומלץ

 

טיפול ה-HBO (קיצור של Hyperbaric Oxygen) הוא טיפול רפואי מקובל למספר מצבים ספציפיים כגון: כוויות, זיהומים חמורים, הרעלת פחמן חד חמצני ורקמות שנפגעו מקרינה. בטיפול זה נכנס המטופל לתא בו משוחרר חמצן בלחץ גבוה מהמקובל באטמוספירה. לאחר מחקר קטן שנערך בשנות ה-80 והראה כי הטיפול עשוי להועיל למטופלים עם טרשת נפוצה, נעשו מחקרים נוספים וסקירות של מחקרים, עד שב-2004 יצאה סקירה שקבעה כי הטיפול אינו יעיל, שאסור להמליץ עליו לאנשים עם טרשת נפוצה וכי אין טעם להמשיך ולבחון אותו.

 

הסרת סתימות בשיניים – אין עדויות ליעילות

 

היו מקרים שהתפרסמו באופן לא מדעי בהם תואר שהוצאת אמלגמה מהשיניים יכולה לטפל בטרשת נפוצה. אמלגמה היא סגסוגת מתכתית המשמשת את רפואת השיניים בעיקר לסתימות. יש עדויות שהאמלגמה מפרישה כספית לחלל הפה ולכן ישנן התנגדויות לשימוש בה ובמדינות מסוימות השימוש בה הוגבל או נאסר. הנחת הפרסומים הלא-מדעיים, הקוראים להוצאת הסתימות ממטופלים עם טרשת נפוצה, שהכספית יוצרת זרמים חשמליים המחמירים את מחלת הטרשת הנפוצה, שאנשים עם טרשת נפוצה מפתחים תגובה אלרגית לכספית שמחמירה את המחלה, או שמחלת הטרשת הנפוצה היא תופעת לוואי לשחרור איטי של אדי כספית בחלל הפה. אין שום עדות מדעית מבוססת כי טיפול זה יעיל או תורם לאנשים עם טרשת נפוצה.

 

טיפול קלאציה – להימנע

 

במסגרת טיפול קלאציה (Chlation therapy) מוחדר לכלי הדם עירוי נוזלים של EDTA למשך מספר שעות. העירוי "נקשר" למתכות כבדות בזרם הדם, אשר מסולקות מן הגוף באמצעות הכליות. הטיפול מקובל ויעיל במקרים של הרעלת מתכות כבדות או מצבים רפואיים נדירים בהם ישנה הצטברות של מתכות בגוף. מלבד מטרות אלו, כל הגופיים הרפואיים המקובלים קבעו כי אין הטיפול יעיל. אין שום עדות לכך שמחלת הטרשת הנפוצה קשורה להצטברות של מתכות כבדות בזרם הדם. טיפול הקלאציה עלול להיות מסוכן לכליות ובמידה ואין בקרה רפואית מוסמכת סיבוכי הטיפול אף עשויים להיות קטלניים. מחזור טיפולי שנמשך מספר חודשים יכול לעלות (שלא לצורך) אלפי דולרים.

 

5 מיתוסים ו-6 סימני אזהרה

 

1. טיפולים משלימים הם טבעיים ואין בהם כל סכנה. לא כל הטיפולים המשלימים נקיים מחומרים סינטטיים. וגם אם אכן מדובר במשהו טבעי לגמרי, לא כל מה שטבעי בטוח (חשבו על ארס נחשים). לטיפולים משלימים עשויות להיות תופעות לוואי שיכולות להיות כואבות, מזיקות ובמקרי קיצון אף לגרום למוות.

 

2. אם מטופל לוקח טיפול ומצבו משתפר סימן שהוא יעיל. תמיד טוב לשמוע שמטופל משתפר. עם זאת, שיפור יכול להיות כחלק מהמהלך הטבעי של המחלה ולא הטיפול המשלים. בנוסף, ייתכן ונראית השפעה של אפקט הפלצבו, בו אמונה ביעילות החומר מובילה לתוצאה הרצויה. כדי לדעת שטיפול מסוים (אלטרנטיבי או לא) יעיל יש לבחון אותו בצורה מדעית ורצוי דרך ניסוי קליני. ניסוי הכולל קבוצת ביקורת אליה ניתן להשוות את הממצאים, הקצאה רנדומלית של נבדקים לקבוצות ושאף גורם המעורב בניסוי אינו יודע אם המטופל הספציפי מקבל טיפול אמיתי או תרופת דמה (פלצבו) אליה ישוו הממצאים.

 

3. לרפואה הקונבנציונאלית יש את כל התשובות. ודאי שלא. הרפואה הקונבנציונאלית והרופאים לא תמיד יודעים כיצד או למה טיפולים מסוימים עובדים ואחרים לא, אבל הם בכל זאת משתמשים בהם. עם זאת, רופאים משתמשים בתרופות תחת תכניות לניהול סיכונים, הם מחויבים לשתף את המידע שנצבר ועושים זאת באמצעות כתבי עת מקצועיים, כנסים והתכתבויות, כך שישנה למידה והפקת לקחים מכל מקרה.

 

4. הרופאים לא אוהבים לשמוע על טיפולים שאינם קונבנציונליים. לא בהכרח. כיום הטיפולים המשלימים נבחנים גם בדרכים מדעיות, כך שקל יותר לקהילה הרפואית והמדעית לקבל ולהבין אותם. רוב הרופאים אינם מתנגדים לטיפול המשלים, אך לא כזה המחליף, את הטיפול הקונבנציונאלי. רופאים קונבנציונליים רבים ממליצים על טיפולים משלימים אלו וחלקם אף חוקר אותם.

 

5. הרפואה האלטרנטיבית היא זולה ואין מאחוריה אינטרסים כלכליים. כמו כל תחום, גם בתחום הרפואה האלטרנטיבית ישנם תאגידים להם אינטרס כלכלי והם רוצים לשווק את מוצריהם. ניתן לבזבז כסף רב על תכשירים או טיפולים שיעילותם מוטלת בספק והם אולי אף מזיקים. לכן על המטופלים להיות ספקניים לגבי מידע שיווקי ולהתייעץ עם הרופא המטפל גם לגבי הטיפולים המשלימים.

 

סימני אזהרה - כך תזהו טיפולים שכדאי להתרחק מהם

 

• אם משווקים את הטיפול האלטרנטיבי כ"תרופה" לטרשת נפוצה, כטיפול שיוביל להחלמה מלאה מהמחלה.

 

• אם צריך לשלם על טיפול ארוך טווח מראש. לדוגמה לקנות כמויות לחודשים.

 

• אם הטיפול מסופק רק על-ידי מוכר אחד ומרכיבי הטיפול/ הנוסחה הם סודיים.

 

• אם המשווק של הטיפול האלטרנטיבי מייעץ לך לא לדבר על כך עם הרופא המטפל, אינו מוכן לדבר עם הנוירולוג שלך או לענות על שאלות שהנוירולוג הפנה אליו.

 

• אם משווק הטיפול טוען שהרפואה והקהילה המדעית התאחדו כנגדו - שיש נגדו קונספירציה.

 

• טיפולים המשווקים בשיטת "הפרמידה".

 

 

עדכון אחרון: ספטמבר 2016 

 

 

Anonymouse
Anonymouse
19/11/17 16:08
מחפש 2-10 איש שצריכים רפואה למחלות חשוכות מרפא , בכדי לעשות עבורם פעולה ברוחניות שנלמדת מספרי מהרח"ו .עד 40 יום . ויהיה צורך לשלם רק אם יתרפאו לחלוטין ! rony777@outlook.co.il תודה אהרן .
יאיר.6
26/06/17 15:28
לא כול מה שכתוב בכתבה נכון.
רונן-חן
08/09/16 18:48
אשמח אם תוכל לפרט. פתח שרשור חדש. אנחנו תמיד שמחים ללמוד דברים חדשים...
אריק-שין
07/09/16 23:08
בכתבה זו שכחתם רק דבר אחד , להביא את שיטת הטיפול אחת היעילות ביותר לטיפול במחלה זו.  אני יודע שאני כותב מילים אלה לחלל ריק וחבל. פשוט אפשר לחולל נפלאות בשיטה זו , רק שהכל חסום ונחסם כדי להדגים ...
בכתבה זו שכחתם רק דבר אחד , להביא את שיטת הטיפול אחת היעילות ביותר לטיפול במחלה זו. 

אני יודע שאני כותב מילים אלה לחלל ריק וחבל.

פשוט אפשר לחולל נפלאות בשיטה זו , רק שהכל חסום ונחסם כדי להדגים ולהראות את נפלאות השיטה .

שם השיטה "סו-גוק"
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: