סרטן השד

כמוניסרטן השדמדריכיםרשלנות רפואית - סרטן השד

רשלנות רפואית - סרטן השד

אילו מקרים עשויים להוות רשלנות בטיפול רפואי טרום התפתחות סרטן שד? מתי אבחון מאוחר של גידול בשד עשוי להוות רשלנות? ומתי הטיפול בסרטן שד מהווה עילה לתביעה נזיקית? מדריך

מאת עו''ד דניאל סרור ועו''ד נאוה לאונר. כספי, סרור ושות'
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בנשים בארץ - אחת מכל שבע עד שמונה נשים תפתח את המחלה בשלב מסוים בחייה. כ-5,000 חולות סרטן שד חדשות מאובחנות מדי שנה בישראל. סרטן השד יכול להתפתח גם בגברים, אם כי הוא נדיר יותר – כ-50 מקרים חדשים בשנה.

 

האמצעי היעיל ביותר ב"מלחמה" בסרטן השד הינו מניעה וגילוי המוקדם. ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי לכ-90% ואף יותר. בשנים האחרונות נצפית בכל שנה ירידה של 2% בתמותה מהמחלה והישג זה מיוחס בעיקר לכך שיותר נשים מאובחנות בשלב מוקדם של המחלה. חלק מהמקרים של סרטן השד אף ניתנים היו למניעה.

 

למרות המודעות הגבוהה למחלה, למרות קיומם של אמצעים לזיהוי אוכלוסיות בסיכון מוגבר לפתח את המחלה ולמרות שקיימות בדיקות לגילוי מוקדם של גידולים, עדיין יש מקרים של סרטן שד שניתן היה למנוע או לכל הפחות לאבחן בשלבים מוקדמים יותר בהם סיכויי הריפוי גבוהים יותר. לא אחת אנו מגלים כי התוצאה העגומה הייתה נמנעת אלמלא רשלנות רפואית בטיפול.

 

רשלנות רפואית מתרחשת כאשר רופא או גורם רפואי אחר סטה מסטנדרט סביר של רמת זהירות ומיומנות הנדרשים במקצועו, וכאשר כתוצאה מכך ניזוק המטופל.

 

יחד עם זאת, לא בכל מקרה של טיפול רשלני, ניתן או ראוי להגיש תביעה. תביעה בגין רשלנות רפואית ניתן להגיש רק אם נגרם נזק וכאשר קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לבין הרשלנות. כך לדוגמה, בבדיקת ממוגרפיה שבוצעה כבדיקת סקר לא אובחן גוש שניתן וצריך היה לאבחנו. כעבור זמן קצר האישה חשה גוש ומבוצעת בדיקה נוספת במהלכה מאובחן הגידול. כיוון והזמן שחלף בין שתי הבדיקות קצר אזי האיחור באבחון לא גרע מסיכויי הריפוי. במקרה כזה הטיפול הרפואי אמנם רשלני, אבל מכיוון שלא נגרם נזק כתוצאה מהאיחור באבחון המחלה, לא ניתן להגיש תביעה ברשלנות רפואית.

 

רשלנות באי מניעת סרטן שד

 

בסרטן שד, רשלנות רפואית עלולה להתרחש בכל שלב – אפילו עוד לפני שהתפתחה המחלה. אנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד ושחלות נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן שד. מוטציות בגנים הקרויים BRCA1 ו-BRCA2 מהוות את הסיבה השכיחה ביותר למקרי סרטן שד על רקע תורשתי ומוערך כי בין 5 ל-10 אחוז מהחולות בסרטן השד הן נשאיות של המוטציות בגנים האלו.

 

הימצאות של מוטציות בגנים BRCA1/2 ורקע משפחתי של חולי בסרטן – גם ללא נוכחות של הגנים הנ"ל, דורשת מעקב שונה מזה שמומלץ לאוכלוסייה הכללית, באמצעות בדיקות שונות ובתדירות שונה. כך למשל נשים בקבוצות סיכון על רקע גנטי זכאיות אחת לשנה לבדיקת MRI של השד במסגרת סל הבריאות החל מגיל 30.

 

בחלק מהמקרים של נשים נשאיות של מוטציות בגנים BRCA1/2 מומלץ לשקול טיפול כריתת שד מניעתית, פעולה שמפחיתה דרמטית את הסיכון להתפתחות סרטן שד.

 

במקרים בהם דווח על היסטוריה משפחתית ולא הייתה התייחסות נאותה של הרופא לגורמי הסיכון - כמו הפניה לייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות, או הצגת האופציה לבצע כריתה מונעת, כאשר נמצא כי האישה נשאית הגנים הנ"ל  – מדובר ברשלנות.

 

גם כאשר מטופלת לא מדווחת מיוזמתה על ההיסטוריה המשפחתית, באחריות הרופא המטפל לשאול ולקבל ככל הניתן את המידע המלא אודות הרקע המשפחתי הרפואי. כשם שרופא אמור לתחקר מטופל על אורחות חייו, כגון עישון, הרגלי אכילה, פעילות גופנית, שינה וכדומה, באותה מידה מצופה ממנו לתחקר את הרקע המשפחתי של סרטן שד או מחלות ממאירות אחרות ובמידת הצורך להפנות ליעוץ/בדיקות גנטיות. במקרים בהם לא בוצע תחקור או שבוצע באופן לא מספק - עלול הרופא להימצא רשלן.

 

חשוב להדגיש כי גם במקרה של מטופלים שאינם עומדים בקריטריונים של זכאות לסבסוד הבדיקות הגנטיות במסגרת סל שירותי הבריאות, הרופא חייב ליידע מטופלים בסיכון מוגבר על האפשרות לבצע את הבדיקה באופן פרטי. הדבר נקבע לאחרונה באופן מפורש בדו"ח ועדת בדיקה של משרד הבריאות במקרה בו בעקבות פניית משרדנו למשרד בוצע "RECALL" לאלפי מטופלות שקיבלו יעוץ שגוי ולא הובאה בפניהן האופציה לבצע את הבדיקה הגנטית באופן פרטי.

 

כאשר אדם נמצא נשא של גנים המעמידים אותו בסיכון ללקות במחלה, על הרופא להסביר לו כי עליו ליידע את בני משפחתו על כך, על מנת שגם הם יפנו ליעוץ ובדיקות בהתאם. מקום בו לא נעשה כך – מדובר ברשלנות.

 

איחור באבחון סרטן שד

 

כאמור, אבחון מוקדם של סרטן השד מעלה באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה עד כדי 90%, ואף למעלה מכך. ככל שמזהים את המחלה מוקדם - סיכויי הריפוי טובים יותר.

 

סרטן השד עלול להופיע גם ללא תסמינים, במיוחד בשלבים המוקדמים של המחלה. לכן חשוב לעבור בדיקות סקר שגרתיות לסרטן השד ולהקפיד על בדיקות תקופתיות אצל כירורג.

 

ככלל, בדיקת הסקר ההדמייתית לנשים שאינן בסיכון מוגבר ללקות בסרטן השד היא בדיקת ממוגרפיה שגרתית אחת לשנתיים בגילי 74-50. לנשים בגילים מוקדמים יותר יהיה כיסוי בסל הבריאות עבור בדיקות סקר במידה ותחפוצנה בכך אחרי דיון משותף עם הרופא. במקום שבו הרופא או קופת החולים אינם מפנים לבדיקות סקר לפי ההמלצות הם עשויים להימצא רשלנים.

 

היום אנחנו בעידן דיגיטלי, וקופות החולים יכולות לאתר ללא קושי את מבוטחות הקופה שהגיעו לגיל 50 ולעדכן אותן בהמלצות לביצוע בדיקות סקר. ניתן לצפות מהקופות לבצע מעקבים, לאתר נשים שלא מגיעות באופן סדיר לבדיקות סקר ולתזכר אותן. מדובר באחריות קופות החולים ולא רק המטופלת.

 

רשלנות עשויה להיות גם במקרים בהם אישה מדווחת על גוש בשד שלא זוכה לתגובה הולמת – הפניה לבדיקת דימות או לכל הפחות בדיקה קלינית, או במקרים שרופא ביצע בדיקה ידנית, זיהה גוש ולא הפנה לדימות מתבקשת או לא זימן למעקב.

 

כשרופא מפנה לבדיקת הדמיה על סמך ממצא קליני או תלונה – חשוב שיציין את הממצא הקליני ואת מיקומו המדויק בהפניה, על מנת שהבודק לא יתייחס לבדיקה כבדיקת סקר, ייתן דעתו ויתעכב על הממצא החשוד המצוין בהפניה.

 

מטופלים רבים מניחים – בטעות, כי אם לא מתקשרים אליהם לאחר ביצוע בדיקה כלשהי אז "הכל בסדר" ולא כך הוא. לכן אנו ממליצים לכל מטופלת להיות במעקב לאחר ביצוע הבדיקה, לברר בעצמה מה התשובה לבדיקה שעברה ולקבל את הפענוח לידיה.

 

יחד עם זאת, יצוין כי אם כאשר מטופלת מופנית לבדיקת דימות בשל ממצא קליני או תלונה, הרופא חייב לעקוב בעצמו אחר ממצאי הבדיקה וליידע את המטופלת. בכל מקרה, בין אם מדובר בבדיקת סקר ובין אם בבדיקה בשל ממצא מחשיד, על המכון הרופא/טכנאי/מכון בו מבוצעת הבדיקה להודיע למטופלת ולהפנות את תשומת לב הרופא שהפנה את המטופלת כי נמצא ממצא פתולוגי/חשוד.

 

במקרה בו ארעה תקלה, כגון שהתשובות לבדיקות הפתולוגיות "נשארו במגרה", ללא התייחסות נאותה מצד הרופא המטפל או הבודק/המכון בו בוצעה הבדיקה, ובשל מחדל זה נגרם נזק, אזי מדובר ברשלנות העשויה להקים עילת תביעה.

 

עילות תביעה נוספות ברשלנות רפואית בשלב האבחון – להמחשה, הן טעות בלתי סבירה בפענוח בדיקת הדימות – בדרך כלל ממוגרפיה או אולטרה סאונד והחמצת ממצא שבודק סביר היה אמור לזהות, או כאשר הממצא פוענח שלא כראוי כיוון שלא נעשתה השוואה לבדיקות קודמות.

 

רשלנות בטיפול בסרטן שד

 

כאשר מזוהה גוש חשוד בשד והנבדקת מופנית לטיפול, תבוצע בדרך כלל דגימה או כריתה של הגוש ובדיקה פתולוגית. חשוב להבין כי לא תמיד פיענוח בדיקה פתולוגית הינה בגדר "שחור – לבן", אלא יותר זיהוי/איתור של ממצאים מחשידים לתהליך ממאיר. ישנן תביעות רשלנות רפואית רבות בגין טעות בלתי סבירה בפענוח של בדיקות פתולוגיות שבוצעו.

 

גם מקרים בהם בוצעה כריתת גוש ללא שוליים נקיים (נשארו שאריות של הגידול), ובשל כך חזרה המחלה -  עשויה לקום עילת תביעה ברשלנות רפואית.

 

כיצד מתנהלת תביעת רשלנות רפואית?

 

עורך הדין, כמו רופא, חייב לתחקר את הלקוחות (ולעתים גם את בני משפחתם) אודות ההיסטוריה המשפחתית והשתלשלות העניינים על מנת לקבל מהם מידע מדויק ככל הניתן ולקבל מהלקוח את כל החומר הרפואי שבידיו. לאחר מכן עורך הדין יפנה לכל המוסדות הרפואיים אשר טיפלו בלקוח ויאסוף את כל החומר הרפואי שקיים, כולל בדיקות דימות ופענוחיהן.

 

בהמשך, עורך הדין ייוועץ במומחים מהתחום הרפואי הרלבנטי כדי להבין אם קיימת עילת תביעה מבוססת. כלומר – אם אכן הייתה התרשלות בטיפול, האם קיים קשר בינה לבין הנזק, ומהו היקף הנזק שנגרם כתוצאה מאותה התרשלות. לעיתים תביעת רשלנות דורשת היוועצויות עם מספר מומחים. במקרים של רשלנות הקשורה לסרטן שד המומחים הרלבנטיים הינם: אונקולוג, כירורג, רדיולוג, פתולוג וגנטיקאי – על פי נסיבות כל מקרה ומקרה.

 

השלב הבא, לאחר קבלת חוות הדעת הרפואיות הנדרשות, הוא הגשת תביעה לבית המשפט, כשזו מגובה בחוות דעת רפואיות התומכות בכל טענות התביעה בנושאים הרפואיים. בשלב הבא יקבל עוה"ד את כתב ההגנה של הנתבעים וחוות הדעת הרפואיות מטעמם.

 

ברוב המקרים לאחר קבלת חוות הדעת הנגדיות מתקיים הליך של בדיקת האפשרות לסיום התביעה בהסדר - בין אם במשא ומתן בין עורכי הדין, בין אם בהצעת פשרה של בית המשפט ולאחרונה בפרט בהליך של גישור. במידה והצדדים אינם מגיעים לעמק השווה, מתקיים הליך של הבאת ראיות ומתן פסק דין.

 

מהם רכיבי הפיצויים?

 

ראשי הנזק העיקריים בגינם ניתן פיצוי במקרה של אי מניעת סרטן השד או כשל באבחנתו הינם נזקים ממוניים ובלתי ממוניים.

 

  • נזקים ממוניים: הפסדי שכר, פנסיה וזכויות סוציאליות, עלויות טיפולים רפואיים ופרא רפואיים, עלויות עזרה בבית וכדומה. כאשר מדובר בתביעת תלויים בנפגע רשלנות רפואית שנפטר עקב כשל בטיפול כאמור, ראשי הנזק הממוניים הינם הפסדי תמיכה כלכלית, אובדן שרותי בן זוג והורה, החזר הוצאות רפואיות וכדומה.  

 

  • נזק לא ממוני (נזק שאינו כלכלי ואינו ניתן לחישוב כספי): כאב וסבל ולעיתים, לצערנו, גם פיצוי בגין קיצור בתוחלת החיים - שנות החיים שנגדעו עקב הרשלנות.    

 

 

* דניאל סרור ונאוה לאונר הינם עורכי דין ממשרד עורכי הדין לרשלנות רפואית כספי סרור ושות', מומחים בייצוג וליווי נפגעי רשלנות רפואית

 

** מדריך זה אינו מהווה יעוץ רפואי ואינו תחליף ליעוץ רפואי.

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: