מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותשמן קוקוס – מזיק ללב כמו חמאה ושמן דקלים

שמן קוקוס – מזיק ללב כמו חמאה ושמן דקלים

איגוד הלב האמריקאי מפרסם המלצות חדשות באשר לצריכת שומנים בתזונה ומחלות לב וכלי דם, בהתבסס על העדויות המדעיות שהצטברו עד כה. איזה שמן בריא ללב? וממה מומלץ להימנע?


pic by shutterstock
pic by shutterstock

שמן קוקוס מכיל 82% שומנים רוויים ומחקרים מראים כי הוא מעלה את רמות ה-LDL (כולסטרול רע) באותה מידה כמו חמאה, שומן בקר ושמן דקלים. כך מבהיר איגוד הלב האמריקאי ((AHA בהמלצות חדשות שהוא מפרסם בנוגע לצריכת שומנים.

 

מזה שנים מתנהל דיון על שומנים בריאים ושומנים שאינם בריאים, כאשר מדי פעם מתפרסם מחקר שממצאיו מטילים בספק את ההמלצות הרשמיות וזוכה לסיקור תקשורתי נרחב בשל העניין שהוא מייצר או שצץ טרנד תזונתי חדש שסוחף רבים למרות שאינו מבוסס מדעית. המטרה של ההמלצות החדשות היא להבהיר, בהסתמך על העדויות המדעיות הקיימות, אלו שומנים מומלץ לצרוך וממה מומלץ להימנע.

 

אחד הגורמים המרכזיים שהובילו לכתיבת הדו"ח החדש, הוא מחקר משנת 2014 בו הסיקו החוקרים כי כמויות השומן והשומן הרווי בתזונה לא משפיעות על הסיכון למחלות לב. בניגוד למחקרים רבים שמצאו את ההפך אך לא קיבלו תשומת לב ציבורית, הממצאים המפתיעים זכו לסיקור נרחב באמצעי התקשורת, ורבים קיבלו את הרושם כי שומנים רוויים לא מסוכנים ללב כפי שחשבנו בעבר. עם זאת, כפי שקורה במקרים רבים, למחקר הייתה לפחות מגבלה משמעותית אחת - החוקרים לא לקחו בחשבון מה אנשים אכלו במקום שומנים רוויים. לפי מומחי איגוד הלב האמריקאי שבחנו את המחקר, האנשים שאכלו כמויות מעטות של שומנים רוויים אכלו הרבה פחמימות שמקורן במזון מהיר (ג'אנק פוד) - ואלה כמובן מזיקות לבריאות.

 

יעילות של סטטינים

 

ההנחיות החדשות - שפורסמו בסוף השבוע האחרון בכתב העת המדעי Circulation - גובשו על ידי צוות מומחים בכירים מתחומים שונים מטעם האיגוד, לאחר שבדקו מאות מחקרים שפורסמו בנושא צריכת שומנים ובריאות הלב וכלי הדם מאז שנות החמישים.

 

עבודת המומחים מחזקת את הראיות המדעיות לכך ששומנים רוויים מעלים את רמות ה-LDL כולסטרול – גורם מוביל לטרשת עורקים שעלולה להוביל להתקפי לב, שבץ ומחלות קרדיווסקולריות אחרות. החוקרים הסיקו כי הפחתת צריכה של שומנים רוויים והחלפתם בשומנים בלתי רוויים, במיוחד שומנים רב בלתי רוויים, תפחית את הסיכון לטרשת עורקים ולמחלות לב וכלי דם.

 

לפי הדו"ח, החלפת שומנים רוויים בתזונה בשומנים צמחיים שמכילים שומנים רב בלתי רוויים תפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם באותה מידה כמו תרופות להפחתת כולסטרול ממשפחת הסטטינים – בערך ב-30%.

 

עוד מצאו החוקרים כי העדויות המדעיות תומכות בהמלצה הקיימת של האיגוד לפיה באנשים בריאים שומנים רוויים צריכים להוות פחות מ-10% מהצריכה הקלורית היומית הכוללת.

 

להחליף את שמן הקוקוס בשמן קנולה או שמן זית

 

בעבודתם החוקרים בחנו היטב גם את שמן הקוקוס שזוכה בשנים האחרונות לשבחים רבים בשל הטבות בריאותיות לכאורה שמייחסים לו ומהווה לדברי המומחים דוגמה מעולה לטרנדים תזונתיים שאינם מבוססים מדעית.

 

"אני פשוט לא יודע מי מקדם את זה, אבל אלה לא מדענים" אומר החוקרים הראשי פרופ' פרנק סאקס מומחה למניעת מחלות לב וכלי דם במחלקת התזונה של בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בהודעה לעיתונות מטעם איגוד הלב. "ייתכן שמי שמניע את זה הם יצרנים שמחפשים רווח או מדינות שהכלכלה שלהן תלויה בשמן קוקוס".

 

המומחים מבהירים שבכל שמן יש חומצות שומן רוויות, חד בלתי רוויות ורב בלתי רוויות ברמות שונות. בניגוד לשמן קוקוס שמכיל 82% שומנים רוויים, שמן קנולה מכיל רק 7% שומנים רוויים. הם ממליצים להפחית את צריכת השומנים הרוויים בתזונה באמצעות החלפת שמנים כמו חמאה, שומן בעלי חיים, שמן דקלים ושמן קוקוס בשמנים שמכילים שומנים בלתי רוויים, במיוחד שומנים רב בלתי רוויים המצויים בשמנים צמחיים כגון שמן קנולה, שמן סויה, שמן בוטנים, שמן תירס וחריע. שומנים חד בלתי רוויים עדיפים גם הם על שומנים רוויים.

 

המלצות המומחים מתיישבות היטב גם עם מחקר ענק שערכה לאחרונה קבוצה של 12 קרדיולוגים ומומחים מתחומים אחרים במסגרתו נבחנו העדויות המדעיות על מה שמפחית ומה שלא מפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. לפי ממצאי המחקר והמלצות החוקרים שדווחו בפברואר האחרון בכתב העת של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה, אין לעודד את הצריכה של שמן קוקוס ושמן דקלים. באשר לשמנים הבריאים ללב, החוקרים ציינו כי בסיס העדויות לשמן זית הוא המקיף ביותר, עם עדויות ברורות בהפחתת הסיכון למחלות לב, הפחתת כולסטרול LDL והעלאת כולסטרול HDL.

 

 

Circulation. Published online June 15, 2017

 

אוטודידקט
03/07/17 11:16

שתפו את הקישור והסרטון של ד"ר גיל שחר, כדי שגם הקרובים אליכם ידעו האם כדאי לצרוך שמן קוקוס או שמא להימנע ממנו. להלן סיכום הטיעונים שהועלו בסרטון לגבי שמן קוקוס. טיעונים שאיגוד הלב האמריקאי "שכח" לציין כאשר פרסם את גילוי הדעת שלו על שמן קוקוס: המחקרים שנעשו על צריכת שמן קוקוס, לא מצאו שצריכתו מעלה סיכון למחלות לב. ראוי לציין שיש גם מחקרים שמצאו שצריכת שמן קוקוס, מורידה רמות כולסטרול רע (LDL). מרבית המחקרים שמצאו ששמן קוקוס מעלה רמות כולסטרול "רע" (LDL) , מצאו שהוא גם מעלה רמות כולסטרול טוב (HDL) שמגן מפני מחלות לב! על פי מרבית המחקריים, צריכת שמן קוקוס משפרת את היחס בין הכולסטרול הכללי לבין ה- HDL . פרמטר זה הינו מנבא מדוייק יותר לסיכון למחלות לב, מאשר רק רמת ה LDL עצמו. חלק מהמחקרים על שמן קוקוס נעשו על שמן קוקוס שעבר הידרוגנציה. שמן זה וודאי מסוכן ולא בריא ואי אפשר להסיק ממחקרים אלו על שמן קוקוס שהופק בכבישה קרה. ישנן תרבויות בעולם (כגון תושבי פוקה פוקה ועוד) שחלק משמעותי מצריכת הקלוריות שלהן (34% ובמקומות מסויימים אף מעל 60% מסך הקלוריות) מגיע משמן קוקוס. במקומות אלו, שכיחות מחלות הלב אפסית. גם אם שמן קוקוס מעלה LDL, לא זו הבעיה המרכזית במחלות לב. הסיבה למחלות לב אינה רמות LDL גבוהות, אלא שקיעתו בעורקים. כולסטרול שוקע כאשר הוא מתחמצן. כל עוד הוא לא מחומצן, הוא לא מהווה סיכון. הגורם המרכזי שמאיץ חימצון כולסטרול הינו רמת סוכר גבוהה. הסוכר הוא האשם האמיתי במחלות לב ( ויש עוד כמה אשמים). יש שני סוגים של כולסטרול "רע" - סוג A וסוג B . סוג B הוא הקטן יותר והמסוכן יותר (מכיוון שהוא חודר אל דופן כלי הדם, מעבה אות הדופן וכך מצר את העורקים). מעולם לא נבדק האם שמן קוקוס מעלה LDL מסוג A או מסוג B . איגוד הלב האמריקאי המליץ להחליף את שמן הקוקוס בשמנים צמחיים בלתי רווים, כגון שמן חריע, שמן חמניות, שמן תירס ושמן קנולה. שמנים אלו מופקים לרוב בזיקוק ולא בכבישה קרה. כמו כן, הם מכילים כמות רבה של אומגה 6. צריכה רבה של אומגה 6, נמצאה כמגדילה סיכון למחלות לב. איגוד הלב האמריקאי שכח לציין שיש מחקרים רבים שהראו שהחלפה של שמנים צמחיים בלתי רווים בשמן קוקוס, הביאה לשריפת קלוריות רבה יותר ולירידה במשקל. ירידה במשקל מקטינה סיכון למחלות לב. ל LDL גבוה יש גם יתרונות, כגון סיכון מופחת לפרקינסון ואלצהיימר, כפי שנמצא במספר מחקרים. צריכת שומן הבנוי משרשראות ארוכות (כגון שמן תירס, שמן חמניות ושמן קנולה) הביאה לעליה ברמת הטריגליצרידים בעוד צריכת שומן באורך בינוני לא הביאה לעליה כזו. רמת טריגליצרידים גבוהה מעלה סיכון למחלות לב וכלי דם. להלן חלק מהיתרונות של שמן הקוקוס כפי שנמצאו במספר רב של מחקרים: החלפה של שמנים צמחיים בלתי רווים (כגון שמן סויה, תירס, חמניות וקנולה) בשמן קוקוס, הביאה לירידה במשקל ולירידה בכמות השומן הבטני. החלפה של שמנים צמחיים אחרים, בשמן קוקוס, הביא לתחושת שובע מהירה יותר וכך לאכילה מופחתת. הכמיהה לנשנושים הייתה מופחתת כאשר החליפו שמן זית בשמן קוקוס. לחומצות השומן הנמצאות בשמן הקוקוס יש תכונות כנגד חיידקים פתוגנים (חיידקים מזיקים), כנגד הפטריה קנדידה וכנגד פרזיטים מחקרים על בעלי חיים הראו ששמן קוקוס הפחית איבוד עצם במצבי אוסטיאופורוזיס, לעומת שמנים אחרים. יש מחקרים שהראו שצריכת חומצות שומן רוויות באורך בינוני (כמו שיש בשמן קוקוס), שיפרו יכולות קוגניטיביות בחולים עם דמנציה. שמן הקוקוס הוא השמן שמכיל את המספר הנמוך ביותר של קשרים כפולים (מושג מעולם הכימיה האורגנית) ולכן הוא אחד השמנים העמידים ביותר כנגד חימצון. (קשרים כפולים רגישים הרבה יותר לחימצון). הנחיות לצריכה נבונה של שמן קוקוס: הקפידו לקנות שמן קוקוס שהופק בכבישה קרה. שמן קוקוס שהופק בכבישה קרה, הופך לנוזל בטמפ' של מעל 24 מעלות צלזיוס. אם שמן הקוקוס שלכם לא הופך לנוזל ביום קיץ חם, הוא כנראה שמן קוקוס שעבר הידרוגנציה. הימנעו ממנו (גם אם כתוב שהוא הופק בכבישה קרה). מומלץ לקנות שמן קוקוס אורגני. לא כל כך בגלל הריסוס, אלא בגלל שתו התקן האורגני הינו עוד גוף פיקוח שמוודא שהשמן מופק בכבישה קרה כפי שרשום על התווית ולא עבר הידרוגנציה. אל תוסיפו שמן קוקוס לתזונה שלכם. החליפו שמנים אחרים בשמן קוקוס. תזכרו שלמרות יתרונותיו, הוא בכל זאת מכיל קלוריות. שמן קוקוס הוא אמנם אחד השמנים היציבים, אבל אין שמן שיציב ב 100%. לכן אם אפשר להימנע מחימום של שמן קוקוס - העדיפו זאת. כלומר, בשלו אורז וכדומה ללא שמן, נסו לאדות ירקות עם מעט מים ולא עם שמן, הכינו פשטידה ללא שמן, אפו לחמים ללא שמן וכו'. כאשר אתם בכל זאת משתמשים בשמן קוקוס לאפיה, בישול ואידוי - השתמשו בכמות המינימלית ביותר ההכרחית. ברוב המתכונים לעוגות, עוגיות וכדומה, מספיק לשים חצי מכמות השמן הכתובה במתכון. הימנעו מסוכר ככל האפשר. הוא האויב הגדול ביותר של הכולסטרול והגורם מספר אחד לחימצונו. הימנעות מסוכר כוללת הימנעות גם ממקורות טבעיים כגון אגבה, מולסה, סירופ מייפל, סוכר חום, סוכר קנים, סוכר קוקוס, סילאן וכו'. הקפידו לאכול כמות רבה של ירקות, עלים ירוקים ונבטים ירוקים (כגון נבטי חמניה, נבטי ברוקולי, נבטי קייל, נבטי אפונה ועוד). צריכה רבה שלהם תקטין משמעותית את חימצון הכולסטרול. שלכם, גיל יוסף שחר MD :bulb::bulb::bulb::tmbsup: לצפיה במקורות המדעיים כולל קישור למחקרים עליהם הסתמך ד"ר גיל יוסף שחר בסרטון - לחצו כאן. http://cdn.exiteme.com/exitetogo/www.rambam-medicine.org.il/userfiles/files/%D7%A9%D7%9E%D7%9F%20%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A1%20-%20%D7%93%D7%A3%20%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%9F.pdf

אסתר.מנחם
24/06/17 16:59

אני ועוד כמה נטורופתים בכירים טוענים כנגד הטרנד של אכילת שמן קוקוס. לא מצאתי ולו גם מחקר אחד שהוכיח ששמן הקוקוס לא פועל כיתר השומנים הרוויים המזיקים

לני-ס
23/06/17 14:50

נבהלתי מהכתבה שלכם ומיהרתי לפנות לברי סמכא ששלחו לי את הלינק הבא: http://www.kadmoni.com/2017/06/blog-post.html כדאי שכולם יקראו! אילנה.

אוטודידקט
29/06/17 10:31

תודה רבה על הנ"ל :tmbsup:

צביקה-קורן
21/06/17 21:21

קישור ל 20 מחקרים על התועלת של שמן קוקוס והיעדר נזק ללב ולכלי הדם: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=coconut+oil+health+benefits חלקם חדשים יחסית. אל תאמינו למחקרים "חדשים" ו"פורצי דרך", כשיש כל כך הרבה מידע וידע.

אסתר.מנחם
24/06/17 17:01

החדשים - אמנם זה כחמש עשרה שנה - הם אלה הטוענים שקוקוס מיטיב ללב נכון שיש בו חומצה קפרילית שקוטל פטריות קנדידה וכן חומצות שומן שנצרכות כאנרגיה אך - זה לא מונע את הנזק לעורקים

צביקה-קורן
21/06/17 21:14

מחקר תמוה ומסקנות תמוהות. התקשורת אוהבת "מנפצי מיתוסים"... חבל שהחוקרים לא התייחסו לעובדה שבאגוז הקוקוס יש חומצות שומן רוויות, אך הן בינוניות שרשרת (MCT- medium chain triglycerides), שהגוף משתמש בהן במהירות כמקור אנרגיה ולא נוטה לאגור אותן ברקומות השומן. הגוף משתמש בחומצות השומן של שמן הקוקוס כבפחמימות, אך ללא הפרשת אינסולין מהלבלב. חומצות שומן בינוניות שרשרת נספגות במעי, מובלות ישירות לכבד והופכות מיידית לאנרגיה. הן נספגות בצורה שונה מחומצות ארוכות שרשרת (שומן רווי מבעלי חיים), בצורה יעילה יותר והן בעלות ערך קלורי נמוך יותר (8.3 ק"ק לעומת 9 ק"ק לגרם שומן). בנוסף, לשמן הקוקוס יתרונות בריאותיים נוספים בחיזוק מערכת הלב וכלי הדם, הפחתת שומן בטני, תמיכה במערכת החיסון, איזון משקל וקצב חילוף החומרים, שמירה על עור בריא, תמיכה בבלוטת התריס ועוד. המעוניינים בקריאת מאמר מקיף בנושא, כולל מחקרים תומכים, יפנו אלי בפרטי..

אוטודידקט
29/06/17 10:27

לזה בדיוק התכוונתי בתגובתי למטה - תודה על אישור הדברים. :tmbsup: אשמח לקבל הפניה וחומר מחקרי . תודה :smile:

Gutt72
21/06/17 16:06

כל יום משהו הפוך קשה כבר להאמין

אכן , דוגמא מעולה לסטנדרטים בריאותיים שאינם נתמכים עי מחקרי איכות המקובלים במדע . טוב שעיתון מכובד כמו circulation דאג לפסם את המידע . רוקחת מומחית בפרמקולוגיה קלינית - מנהלת קבוצת "תוספי תזונה - למה, אי,כמה, אילו " באתר כמוני

אוטודידקט
21/06/17 11:48

פשוט מידע מאוד לא מדוייק בלשון המעטה

5sara
20/06/17 12:43

הצלחתם לבלבל, אותי לפחות, עם השמנים :cry: