מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק
כמוניטרשת נפוצהחדשות''הטיפול המשחרר'' לטרשת נפוצה אינו יעיל בכלל

''הטיפול המשחרר'' לטרשת נפוצה אינו יעיל בכלל

מחקר חדש הוכיח כי הטיפול השנוי במחלוקת ב-CCSVI לא משפר את מצבם של אנשים עם טרשת נפוצה


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית כרונית. אצל אנשים עם טרשת נפוצה תאי מערכת החיסון תוקפים את המיאלין - החומר שמבודד ומגן על סיבי העצב במערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה). משמעות האיבוד של החומר המבודד היא פגיעה ביכולת העצבים להעביר מידע. פגיעה זו מובילה לתסמינים שונים - כמו פגיעה בראייה, נימולים או חוסר תחושה - בהתאם למיקום בו נגרם הנזק למיאלין. הגורמים למחלה אינם ידועים.  

 

בשנת 2009, חוקר איטלקי בשם ד"ר פאולו זמבוני פרסם ממצאי מחקר קטן בו בכל האנשים עם טרשת נפוצה שבדק הוא מצא סימנים של היצרות או חסימת ורידים המנקזים דם ממערכת העצבים המרכזית. זמבוני האמין כי חסימת הוורידים עלולה לגרום לדם וברזל להצטבר במוח ובחוט השדרה ולעורר תגובה אוטואימונית, תסמונת לה העניק את השם - Chronic cerebrospinal venous insufficiency ובקיצור - CCSVI.

 

זמבוני החל לבדוק פרוצדורה כירורגית שמטרתה לפתוח את הוורידים החסומים ולשפר את ניקוז הדם ממערכת העצבים המרכזית באנשים עם טרשת נפוצה. במהלך הפרוצדורה, המכונה "liberation therapy" (בתרגום חופשי: הטיפול המשחרר), מוחדר צנתר לכלי הדם המוצר, ובחלק מהמקרים מנופח בלון או שמוחדר סטנט (תומכן), על מנת להרחיב את כלי הדם. זמבוני סיפר על מקרים רבים בהם מצבם של מטופלים השתפר לאחר שביצע בהם את הטיפול.

 

"הטיפול המשחרר" זכה לסיקור תקשורתי נרחב, עוד לפני שהיו מספיק עדויות מחקריות שאפשרו לבחון אותו בכלים מדעיים. רבים קיוו והאמינו כי ניתן יהיה להשיג שיפור דרמטי במהלך המחלה באמצעות הטיפול החד פעמי וביקשו לעבור אותו. למרות שרוב הרופאים מסרבים לבצע את הפרוצדורה באנשים עם טרשת נפוצה בגלל מחסור בעדויות התומכות ביעילותו, מטופלים - גם מישראל - מצאו מרפאות בארה"ב, אמריקה הלטינית ומזרח אירופה שביצעו בהם את הפרוצדורה.

 

מטופלים המשיכו לבקש את הטיפול, למרות שככל שעבר הזמן ונערכו יותר מחקרים, הוטל ספק בכך שבעיית ניקוז הדם ממערכת העצבים המרכזית שכיחה יותר בקרב אנשים עם טרשת נפוצה, נמצא שהפרוצדורה הניתוחית מלווה בתופעות לוואי חמורות וכן נמצא כי אין שיפור משמעותי במצבם הנוירולוגי של אנשים עם טרשת נפוצה לאחר הטיפול.

 

כעת מתפרסם מחקר קליני נוסף שמראה כי מדובר בתקוות שווא. המחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת קולומביה הבריטית בעלות של 5.4 מיליון דולר, בוצע במתודולוגיה הטובה ביותר – מחקר קליני עם קבוצת ביקורת שקיבלה טיפול דמה.

 

מחקר בסטנדרט הגבוה ביותר

 

החוקרים גייסו 104 אנשים עם טרשת נפוצה והיצרות של ורידי הצוואר שמנקזים דם מהמוח או ורידים שמנקזים דם מחוט השדרה. צנתר הוחדר לוורידים החסומים של כל הנבדקים, אבל רק ב-49 מהנבדקים דפנות הוורידים נדחפו לצדדים באמצעות ניפוח של בלון קטן, על מנת לייצר מעבר רחב יותר לזרימת הדם. לא המטופלים ולא החוקרים ידעו מי קיבל את הטיפול האמיתי ומי קיבל טיפול דמה.

 

גם שלושה ימים לאחר הפרוצדורה וגם כעבור שנה, בשתי הקבוצות – הקבוצה בה כלי הדם הורחבו והקבוצה שקיבלה טיפול דמה – התוצאות הסטטיסטיות היו דומות מבחינת מצב הטרשת הנפוצה, כפי שנמדד באמצעות הדמיות MRI מוח, הערכות סטנדרטיות של תסמיני טרשת נפוצה וההערכות של הנבדקים עצמם באשר למצבם. בשתי הקבוצות היה שיפור קל ודומה שנה לאחר הפרוצדורה לפי הערכות המטופלים עצמם. עם זאת, הבדיקות של הרופאים לא מצאו שיפור באף אחת מהקבוצות.

 

המחקר מומן על ידי המכונים הלאומיים לחקר הבריאות בקנדה, האגודה הקנדית לטרשת נפוצה ומוסדות נוספים וממצאיו הוצגו בשבוע שעבר בכנס המדעי השנתי לרדיולוגיה התערבותית שנערך בוושינגטון די סי בארה"ב.

 

סיכון לסיבוכים

 

במחקר קודם שפורסם ב-2013 בכתב העת The Lancet, אותו צוות חוקרים ביקש לבחון אם היצרות הוורידים מהווה מאפיין מובהק של טרשת נפוצה ומצא כי ההיצרות נפוצה בדיוק באותה המידה באנשים ללא טרשת נפוצה.

 

במחקר מקיף אחר שפורסם בפברואר 2013, במסגרתו חוקרים איטלקים בחנו לעומק את בטיחותו ויעילותו של הטיפול ל-CCSVI, לא נמצא שיפור אובייקטיבי בקרב קבוצה של 462 מטופלים שעברו את הפרוצדורה במרכזים לטרשת נפוצה ברחבי איטליה. החוקרים, שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Neurological Sciences, הדגישו את תופעות הלוואי החמורות שנצפו בעקבות הטיפול, בהן פקקת בווריד הצוואר, שבץ והתקף לב. חוסר היעילות וחומרת תופעות הלוואי הביאו את החוקרים לקבוע כי לא נכון להמליץ על הפרוצדורה לאנשים עם טרשת נפוצה.

 

בהודעה לעיתונות על המחקר החדש, החוקרים הקנדים אמרו כי הם מקווים שהממצאים הללו, שהגיעו ממחקר מבוקר בסטנדרט הטוב ביותר, ישכנעו אנשים עם טרשת נפוצה לא לעבור את הטיפול היקר והחודרני שנושא עמו סיכון לסיבוכים. "למרבה המזל, יש מגוון של טיפולים תרופתיים עבור טרשת נפוצה שהוכחו באמצעות מחקרים קפדניים כבטוחים ויעילים להאטת התקדמות המחלה".

 

מנהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) התריע, עוד בשנת 2012, כי הטיפול הניסיוני לטרשת נפוצה עלול לגרום נזק ואף להרוג, זאת לאחר שאירעו מקרי מוות, שבץ, ניתוק או נדידה של הסטנט, פגיעה בווריד שטופל, דימומים וסיבוכים נוספים בקרב אנשים שעברו את "הטיפול המשחרר". בהודעה שפרסם ה-FDA הודגש שאין מספיק עדויות מחקריות התומכות בכך שלאנשים עם טרשת נפוצה ישנה היצרות בכלי הדם המפריעה לניקוז הדם ממערכת העצבים המרכזית ושלא בוססו יעילות ובטיחותו של הטיפול.

 

 

להודעה לעיתונות של החוקרים