שלומי שבן, מוזיקאי (קלאסית) מוכשר, החליט לצאת בליין של שירים די עממיים מבחינה טקסטואלית. הוא הצטרך להצטרף לטרנד שנמוך מקצועי כדי לקבל הכרה. לטעמי, ה"אריק" בשירו "אל תדברי על אריק" הוא מעין שרלטן או לפחות מומחה יומרני וחסר כיסוי. האם זה קיים גם בעולם הרפואה? האם קופות החולים אכן פושטות את הרגל ובמקומן עולה גל של רפואה אלטרנטיבית ו/או פרטית, הכרוכה גם במומנט מסוים של גישה חיובית וריפוי עצמי - טרף קל לשרלטנים ולאנשי מקצוע גולמניים, שאינם מסוגלים לספק תוצאות אמתיות? 

אל תדברי על אריק הוא שיר מייצג מאוד בעיניי דווקא לתופעה של העולם החלופי בכלל - אולי גם משום שעל-פי חוק לשון הרע העלאת שמו של שרלטן לרשת לצורך הרתעה עשוי, באופן אבסורדי, להסתיים בתביעה מצד השרלטן דווקא. האם זה יומרני להציע תרופה צמחית למשהו שטרם פוצח מחקרית? 

אז מי הוא, מבחינתי, אותו "אריק"? הוא בדרך כלל יהיה מישהו שמחפש קיצורי דרך ויתהדר בתעודת מקצוע, שנלמדה במקום מפוקפק או לחלופין בעל תעודות אמתיות ויכולת אישית מוגבלת והרבה מאוד כריזמה אישית לחיפוי על כך. הוא ירחיב את פעילותו מעבר לסמכויות שמעניקה לו תעודת המקצוע שרכש והוא יספר לכם נסים ונפלאות שהוא ביצע. 

אני מסייגת את דבריי ואומרת: כן, יש אנשים אמתיים שיכולים ללמוד לבדם ולהתמחות בתחומים שאחרים היו חולמים עליהם בלא תעודות כלל. אנשי האשכולות הללו מעטים והשרלטנים בדרך כלל רוכבים על גב השיטה הזו כדי לסבר את אזנו של המטופל.

בתחום הרפואה אל לנו להאמין לשרלטנים, אך כיצד נימנע מליפול ברשתם? 

תחילת הדרך היא באיתור סממנים קלאסיים כהבטחות פלאיות, דרך כריזמה כובשת ושיווקית מדי, וכלה בגביית תשלומים בעבור פעולות בלתי הגיוניות. 

לסיכום, יש לברור את המטפלים שלכם בקפידה. כמובן, לא כל מטפל הוא שרלטן ולא כל בעל תעודות הוא מומחה אמתי. הקשיבו למטפלים, התייעצו עם מטופלים, חפשו במרשתת (אינטרנט) ובדקו אם עומדים תיקים פתוחים, תלונות, עיקולים ועוד. אם המטפל ראוי, הוא יקצור תשבוחות. אם לא הצלחתם למצוא דבר על אודותיו - אות אזהרה. 

אנו רוצים להאמין ל"אריק" הוירטואלי של שלומי שבן, שהוא מוצלח, מקור להשוואה, מעין אקס מיתולוגי ומשורין, כריזמטי ומאיים. בואו נשאיר את ה"אריק" הזה לשירים.