1 בלילה

 

שוב פעם חוזרים לכתוב

 

והעייפות גומרת

 

היום דיברתי עם מישהי שלא דיברתי איתה המון זמן. פעם היינו מדברים המון, כמו שהייתי מדבר עם המון ידידות שלי המון. היא הייתה ממש דלוקה עליי אבל אני פחדתי לאכזב אותה שזה לא ילך, אז ניסיתי להוריד לה ממני, והצלחתי. היום יש לה חבר ואני כל כך מאושר בשבילה. אני שמח שהיא הצליחה. גם בשביל השניה והשלישית וגם העשירית אני שמח. בשביל עצמי אני לא, כי רק עכשיו אני קולט מה אני הפסדתי, כשהתרחקתי מהן.

 

יכלתי אולי להיות מאושר.

 

אבל אני לא באמת אהיה מאושר. לא אוכל להיות מאושר אם אהיה עם מישהי שאני לא באמת אוהב. אז אני לא חושב שיש ממש על מה להתחרט. אני לא יודע כלום, אני לגמרי שפוך וכואב לי הגב. כואב לי הגב וגם קצת התחת כי אני כל היום יושב על כיסא כל כך נוח שנראה לי שהוא השאיר לי שם סימן אדום

 

אני כן יודע דבר אחר. שיש לי ידידה שאני ממש ממש אוהב (בקטע ידידותי כמובן, כי גם אם זה לא היה ידידותי, לא היה לי סיכוי גם ככה, הרבה מחוץ לליגה שלי) שקוראת כאן את הבלוג שלי לפעמים, אני מאוכזב מעצמי שאני אף פעם לא מצליח לעזור לה וזה הורג אותי.

 

קשה לי לראות אותה במצב קשה ואני לא יכול לתת לה להיות במצב קשה. לא מגיע לה להיות במצב קשה. אנחנו מכירים לא מעט זמן והיא אדם מדהים (מדהים זה עוד כלום על מה שיש לי לומר עליה. היא הבחורה הכי מקסימה שאי פעם תפגשו, אם בכלל יצא לכם) ולפעמים, לאנשים הטובים, קורים דברים לא הכי טובים. והיא אדם טוב (להבדיל ממני). והמשבר הזה שעכשיו היא נמצאת בו הוא דבר לא טוב, אבל אני בטוח שנוכל לצאת מזה. אני בטוח שהיא תוכל לצאת מזה. ואם אני אוכל למצוא את הדרך לתת לה את הפוש החוצה מהמעידה הקטנה הזאת שלה הפעם, ואם היא תרצה, ואני מאמין בה שתצליח – אז אני אהיה מאוד גאה בה. וגם שמח. במידה מסוימת.

 

אני גם רוצה שהיא תהיה מאושרת ותקבל את עצמה כמו שהיא. אני אהיה מוכן לעשות הכל בשביל זה ובשבילה, ואני לא יכול לראות אותה במצב הזה ככה. זה כואב לי ואני גם לא אוהב שיש לי שותפים למצברוח חרא אז

 

אני אעשה כל מה שאוכל כדי לעזור לה.

 

ואם קראת את זה עד עכשיו, אז תזכרי את מה שאמרתי לך. את יודעת שזה מדבר אלייך. באמת שאכפת לי ממך.

 

ובחזרה לאנשים שלא דיברתי איתם מלא זמן (או לא ראיתי), אחרי שלושה ימים וחצי שבהם השכן העירום השמן והשעיר שלי לא הציץ לתוך הבית שלי או נטפל עם עיניו השמנוניות לציצי של אמא שלי, או אשתו או אחד מילדיוילדותיו השותפים לשומן ולשיעור היתר, הם חזרו. הם חזרו וביג טיים. רק שהפעם הם חזרו כשנכנסתי להתקלח, ואני לא יודע אם יש משהו יותר מביך מזה שפט היירי גאי אנד היז פמילי מציצים עליך כשאתה ערום כולך וככל הנראה מביאים לעצמם ביד או משהו מתחת לחלון ואז כשאתה מגלה את זה אתה לא מבין אם הם מאוננים עליך או על השכנה שגרה בדירה מעל שהיא באמת ממש יפה אבל היא בת 13 ולאיזה שפל הם הגיעו שהם מאוננים על השכנה בת ה13 שלי?

 

פט היירי גאי הוא מדופיל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! (מדופיל זאת הדרך שלי ושל יטינגר לומר פדופיל)

 

בכל אופן, אני הייתי רוצה להגיש תלונה נגד פט היירי גאי ובניו, אבל אני לא חושב שהאזיקים של השוטרים יכולים ללכוד ג'לי. זה הכל שומני ושמנוני שם שהם יוכלו לברוח בקלות מהאזיקים, ספק אם האזיקים בכלל יעלו עליהם. ומה שבטוח, כשהם ישתחררו, הם יחזרו לאונן על גברים מכוערים כמוני וילדות בנות 13 שעומדים ערומים במקלחת. זה לפחות החלק האופטימי היחיד של היום הרע שהיה אתמול,

 

וזה היה היום שהיה.