אחת הבעיות של נגנים מתחילים היא כמות האוסף הבלתי נדלה של חומר לימודי שנבנה אחד על השני.  אי אפשר להחמיץ שום קטע בלימוד הראשוני. אי אפשר לדלג על הקצב בתווים או על מיקום הצליל בחמשה או על המפתח ועוד ועוד... ריבוי האלמנטים מעורר בנו את הצורך לתפוס את הכל במכה אחת, בשכבה אחת, כך נדמה לנו שיהיה יותר קל. וזה אכן נכון אז איך עושים את זה? אחד הפתרונות הקשורים לנגינה הוא להסתכל על מקלדת הפסנתר מלמעלה - מרחוק. לא להתקרב אליה יותר מדי אלא לדמות שהיא רחוקה מאיתנו. כשתעשו את זה תראו תמונה שלמה. המרחק הפיזי רק עושה טוב לידיים המנגנות. הן פחות עסוקות בחיפוש אחר הצליל המתאים. הן מגיעות לכל מקום על המקלדת בקלות רבה. המוח לא מתעייף והעין לא מתרוצצת בין התווים לאצבעות ובין הקלידים לעצמם. עוד טעות שאני מוצא אצל תלמידים רבים הוא המבט המישיר אל הקלידים הלבנים בלבד. בזמן הנגינה כשאתם מביטים על המקלדת יש להתבונן בקלידים השחורים גם אם אתם מנגנים על הקלידים הלבנים בלבד.  כך תהיה לכם אורינטציה טובה על המקלדת. אם תתרחקו באופן פיזי תוכלו להתבונן גם בלבנים וגם בשחורים ולתפוס את כל הספקטרום. ובכלל בחיים - כמו במוזיקה, התרחקות מאירוע מרחיקה את ההתערבות הרגשית. אם נכנסתם לחנות וראיתם שני אנשים רבים מקמו את עצמכם מחוץ לאירוע. כך תוכלו גם לא להיות מעורבים רגשית וגם תמצאו שיגשו אליכם ויבקשו את דעתכם, יבקשו את עזרתכם, כי הרי אתם מתבוננים כמו שופט ולא כמו אחד המעורבים. ואם עדיין לא התחלתם לנגן אז אתם מוזמנים אלי לאתר - קבלו קורס חינמי ותחילו משם.organit-online.com