מחיר ההשתלבות החברתית

מה עובר על אדם שמרגיש שכדי להתקדם בעבודה או להתקבל בחברה, עליו להעמיד פנים לאורך זמן, להציג דמות שאיננה אמיתית? אדם שמונע מעצמו תשוקות ורצונות שאינם מקובלים? כמה אנרגיה עליו להשקיע כדי להסתיר חלקים באישיותו, תכונות וחלומות, ולהציג מצג שווא?

החנקת ה"אני" גורמת לאדם לחוש באומללות עד כדי דיכאון, לעתים היא מובילה להרסנות או לתוקפנות. הגוף מאותת ומבטא את המצוקה בסימפטומים גופניים ובמחלות פסיכוסומטיות.
הקודים החברתיים מצווים עלינו להיות פוליטיקלי קורקט, לא לומר דברים שאינם מקובלים, לא להרגיז, בסביבה שמרנית לא להיות בעל נטיות מיניות שאינן מקובלות, להתלבש בהתאם למקום ולסיטואציה. בכל דור, בכל תרבות ובכל סביבה, יש חוקים וקודים שמנציחים בעצם את הסדר החברתי הקיים. רוב בני האדם מוצאים את עצמם מנגנים את המוזיקה כחלק מהתזמורת החברתית, נזהרים לא לזייף ולא לצרום. ממה בעצם הם מפחדים?

במאמרו הנודע "תרבות בלא נחת" טוען זיגמונד פרויד שכל תרבות יוצרת מצוקות נוירוטיות. לדבריו, התרבות משרתת שתי מטרות: הגנה על האדם מפני הטבע, וארגון יחסי בני האדם בינם לבין עצמם. אלא שלמרות השיפור ברווחתו הפיזית של האדם החי בתרבות הוא אינו מאושר, כיוון שבמידה רבה היא שוללת את חירותו.

חיי התרבות כרוכים בהתערבות קיצונית ביותר בתשוקותיו של הפרט, ובדיכוי צרכיו ויצריו האינסטינקטיביים. הוא מתאים את התנהלותו לקודים החברתיים, לעתים תכופות על חשבון תחושותיו האמיתיות, האותנטיות. הצורך לתפוס את מקומו בחברה גורם לו פעמים רבות להתנהג באופן שאינו מתאים לו, באופן שגורם לו לחוש אי נחת.

בהקשר הזה, יש להבדיל בין שני מצבים קיצוניים: האחד, כאשר אדם מודע למה שעובר עליו, ומשחק את המשחק החברתי. הוא יודע מתי הוא שם מסכה, מתי הוא מתפקד כשחקן המשחק את תפקידו על במת העולם, והוא יכול לשים את המסכה או להוריד אותה מעל פניו.

למשל, אדם בעל אינטרס בתחום מסוים, ינסה להתקרב לאנשים מהתחום כדי לקדם את ענייניו. במקרה זה הוא מודע לצרכיו, ויכול אף ליהנות מחלקים בקשר החברתי המתהווה, אך לא ייסחף לתכנים והתנהלויות שאינן הולמות את תפיסת עולמו. למשל אורי (שם בדוי)שאחרי שרות צבאי נסע לחו"ל והצליח ביותר בתחום העסקי. בחיי היום יום שלו הוא מרגיש שמשחק תפקיד. אומר:"האנשים שאני בקשרים עסקיים איתם שונים ממני ,ברובם.המדד שלפיו מעריכים אותך הוא רק כמה חושבים שאתה מצליח.זה מעורר בי גועל.הערך של האדם לא נקבע בשל אישיותו,שכן שלי קנה מטוס לא בגלל שטס כ"כ הרבה, צריך היה לומר שיש לו מטוס.עכשיו הפסיד את כספו, כל הבלון שלו התפוצץ. זה כ"כ שטחי ומנוגד לערכים שלי.. אז אני לפעמים משתף פעולה...שלא תביני זה לא רק סבל,יש גם שיחות נעימות ומעניינות,אבל אני לא נסחף לאופוריה של כוח"
המקרה השני הוא של אדם החי דרך החוויה של הפן החיצוני של חייו. הסיפוק שלו תלוי בפידבק שמקבל מהסביבה. כשאדם כזה נמצא בעמדת כוח הוא מחוזר, מוחנף, מחמיאים לו ואז הוא נוטה להאמין שהוא עצמו (ולא הסטאטוס שלו) אהוב/ נערץ/כל יכול. הכוח הכלכלי והמעמד החברתי מחלחלים לתוכו ומטשטש את הגבול בין תחושת העצמי האמיתי בין הפרסונה הציבורית .דוגמא לדמות כזאת יכולה להיות דודו טופז שקיומו היה תלוי באהבת/הערצת הקהל וכשזה ניטל ממנו הסתיימו חייו.
. רוב בני האדם נמצאים במקום כלשהו על הרצף שבין שני המקרים

מה גורם לאנשים לכופף את דעתם, להתיישר לפי הימין של הרוב בקבוצתם, לפעול בניגוד לאינסטינקט הטבעי שלהם? להערכתי זהו הפחד מהבדידות, מהריקנות. מה מגן מפני בדידות? השתייכות לקבוצה, למשפחה. וככל שהקבוצה חשובה יותר, עולה תחושת הערך העצמי.

העונש הנורא ביותר הנגזר על אדם הוא חרם. אסור לאיש בקבוצה לפנות, לדבר או להיות בקשרי עבודה עם האדם שעליו נגזר החרם. התחושה של אדם ההופך להיות שקוף היא קשה מנשוא. זהו מקרה קיצוני שמבטא את הצורך הקיומי של אדם בקשר. הפידבק, מבט העיניים המתבונן בו ומאשר לו את חשיבותו, חיוניים לחיזוק תחושת הערך העצמי. וככל שהחיזוקים באים מאנשים מוערכים, מקובלים, גדלה תחושת ה-well being שלו.
בנאומו המפורסם באוניברסיטת סטנפורד בשנת 2005, שנה לאחר שעבר ניתוח להסרת גידול סרטני בלבלב, אמר סטיב ג'ובס:"זמנכם קצוב, אז אל תבזבזו אותו בלחיות חיים של מישהו אחר, אל תילכדו בדוגמה. כלומר: אל תחיו לפי תוצאות המחשבה של אנשים אחרים. אל תניחו לרוב להשתיק את הקול הפנימי שלכם. והכי חשוב, שיהיה לכם אומץ ללכת בעקבות הלב והאינטואיציה שלכם. הם, איכשהו, כבר יודעים מה אתם באמת רוצים להיות. כל השאר משני".

לסיכום-כמה אנשים הם בעלי אומץ, עוצמה פנימית מגובשת ואותנטית כסטיב ג'ובס? כמה אנשים יכולים לעמוד במחיר של להיות יוצא דופן ולשלם את המחיר ? התשובה היא עד כמה רחב הפער בין העמדה הבסיסית של האדם לקונצנזוס החברתי אליו רוצה להתאים את עצמו ומה התשלום שצריך לשלם עבור ההתאמה
. ברוב המקרים,התועלת שמקבל האדם כתוצאה מהשתייכותו לקבוצה רצויה ,מאזנת את המחיר שנדרש ממנו להתאים את עצמו לתכתיבי אותה חברה .