להפסיק לעשן, למרות הכל

כמוניבלוגיםלהפסיק לעשן, למרות הכלכששוב יש לי חשק לסיגריה

כששוב יש לי חשק לסיגריה

איך נלחמים בסיגריה הנוכלת והערמומית, שמנסה בכל כוחה לחזור ולשעבד אותי?

מאת מוג'ו
04/01/18 13:29
255 צפיות
כששוב יש לי חשק לסיגריה

זאת עדיין תעלומה בשבילי איך גם אחרי 4 חודשי גמילה יש לי עדיין מצבים שאני חושק בסיגריה. זה חשק לסיגריה שמופיע בהקשר מסויים. כמו למשל כשאני בנסיעה ארוכה ואני מחכה להגיע כבר ליעד פתאום קופצת לי המחשבה לסיגריה שאדליק כשאגיע ואצא מהמכונית, או תוך כדי ארוחה טובה אני מדמיין את הסיגריה שאחרי או כשיוצאים מסרט קולנוע ארוך הגוף שלי כאילו רוצה לצאת לרחבה שם אפשר לעשן ויש ציפייה לסיגריה שאחרי.

כבני אדם תבוניים ופיכחים זה מוזר לראות כמה אנחנו יצורים של התניות. איך זה שאני לא מצליח לשכוח לגמרי את הסיגריות? הרי חשק אמיתי לעשן כבר אין לי. אני לא באמת מפנטז על הסיגריה עצמה, על העשן שמתמר ממנה, תועה לו, נכנס לארובות העיניים וצורב אותן. ממש לא מתגעגע לתלות ולעבדות לסיגריה. בטח לא להוצאת הכספים המוגזמת על הסיגריות. אני לא מתעגעג לשיעול, לצרבת, לסרחון ולסחרחורת. אני אפילו לא מתגעגע לטעם שפעם חשבתי שאני אוהב או לתחושת הריפיון שפעם חשבתי שהיא נעימה.

אבל פתאום, כאילו משום מקום יש לי את המחשבה על הסיגריה שתבוא. ומה שמטריד שהמחשבה הזאת היא מחשבה של געגוע, של כמיהה, של משהו חיובי שיבוא וישלים לי מעגל. ואז אני מתפכח והחשק יורד באותה מהירות שהוא עלה, אבל זו תופעה שמדגישה לי כמה נוכלת וערמומית הסיגריה הזאת! איך היא לא מוותרת ונלחמת בי מלחמה פסיכולוגית כדי לחזור ולשעבד אותי. ואני יכול להיכנע ברגע של חולשה. אני בן אדם. מה יציל אותי אם אהיה במצב שביר? מה אם אהיה חס וחלילה באבל או במשבר גדול שבו אתה רוצה לייצר איזשהו הרס עצמי, להדגיש את התסכול, את חוסר האונים שלך, את הצער הגדול, והרי הסיגריה היא המלכה של ההרס העצמי! איך אז אני אדע להחזיק את עצמי מלעשן?

אז כבר היום אני מכין את עצמי לעתיד הלא נודע. כבר היום כשעולה לי מחשבה "חיובית" על סיגריה אני "מלכלך" אותה בשליליות. אני מציף את עצמי רגשות אשם על המחשבה לעשן. אני "מעניש" את עצמי במניעה של תגמול שהענקתי לעצמי בשביל לא לעשן. אני אומר לעצמי שאני ורק אני אדון לגורלי ולא יתכן שחיי יוכתבו על ידי התניות חיצוניות שאין לי רצון בהן.

להפסיק לעשן זה להימנע לתמיד. זה להיגמל מעישון ולהימנע ממנו למשך שארית חיי. אני לא רוצה לפתוח שוב צוהר, חלון, פתח קטן ואפילו חריץ שיאפשר כניסה של הסיגריה שוב לחיי. הכל חייב להיות אטום וסגור למול כל אפשרות לחזור לעשן. אנשים מסביבי מעשנים. האנשים הקרובים ביותר אלי מעשנים. מטבע הדברים הם לא רואים את הסיגריה בצורה שלילית כמוני. ברור. הם עדיין משכנעים את עצמם שזה לא כ"כ גרוע כמו שאומרים כי הם מכורים. מאחר שאני לא יכול לכפות על אנשים גמילה מסיגריות אני חייב להתמודד מול זה בצורה הזאת. המטרה שלי ברורה – לא לעשן יותר לעולם!

סייר בבנק התמונות

2 תגובות

תמר38
04/01/18 15:30
תודה על השיתוף היפה מוג'ו. הלכה למעשה...
נילי-בראון
לפני 6 ימים
הי מוג'ו כתבת כל כך יפה ומדויק. מקווה שזה יעזור להרבה נגמלים. לדעתי אחת הבעיות הכי קשות בהתמכרות היא הבלבול. כמו שכתבת "תעלומה". התשובה לכך היא בדיוק מה שעשית: לצפות בעצמך מהצד. להיות מודע למה שא...
הי מוג'ו

כתבת כל כך יפה ומדויק. מקווה שזה יעזור להרבה נגמלים. לדעתי אחת הבעיות הכי קשות בהתמכרות היא הבלבול. כמו שכתבת "תעלומה".
התשובה לכך היא בדיוק מה שעשית: לצפות בעצמך מהצד. להיות מודע למה שאתה חושב ומרגיש.
להבין מתי מציף אותך חשק לסיגריה ולהבין שזה קשור למצבים מסוימים. אנחנו אכן יצורים של התניות.
ההבנה הזאת עוזרת לך לפתח דרכי התמודדות. ואתה בדרך הנכונה: מתכונן מראש למצבים שבהם אתה כבר יודע שיש סיכוי שהחשק יתעורר, ומשנה את אופן המחשבה שלך על הסיגריות: לא מתגעגע אליהן, אלא להפך - נותן להן משמעות שלילית.
קישור:
כינוי:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: