לא מזמן קמתי בבוקר , זהו היה הבוקר שאחותי היתה אמורה לנחות בארץ אחר שנה וחצי בקנדה לביקור , חוץ מזה בוקר רגיל למדיי . התעוררתי באיטיות , קפה , ארוחת בוקר .. לקחתי את האופניים שלי ובאתי לצאת לעבודה .. איך שיצאתי מביתי הבחנתי בשתי עורבים בכניסה לחצר שלי .. התחלתי לנסוע תוך כדי מסתכלת דרך המראה על העורבים שנשארו שם.. פתאום הרגשתי שאימה הציפה אותי . הרגשתי שהעורבים האלה מבשרים רעות . ננעלה המחשבה בראשי נסעתי בזהירות רבה עם מחשבה "אולי זה אומר משהו , אולי יקרה לי משהו בכביש בנסיעה , אולי יקרה משהו לבן זוג שלי היום, אולי אחותי לא תנחת בשלום.. תוך כדיי ההרגשה הנוראית הזאת שאפפה אותי תוך כדיי הנסיעה לעבודה הסתכלתי על המחשבה הזאת מהצד ופשוט סוג של צחקתי על עצמי .. איך מסיטואציה של שני עורבים בכניסה לביתי לקחתי את זה עד כדי כך רחוק בכך שמישהו עומד למות היום .. איך המוח שלי פירש ככה את הסיטואציה הזאת. שכל מה שבאמת יש זאת רק סיטואציה !! כך כל הדרך הרגשת אימה תוך כדי הבנה עמוקה שהכל באמת בסדר . זה רק עוד יותר חידד לי שהמוח שלי פשוט מפרש סיטואציות אמיתיות ונותן להן פרשנויות שווא לגמרי לא קשורות למציאות .. 

תוך כדיי נסיעה כמובן אמרתי לעצמי רוב הזמן פשוט להתרכז בדרך והכל בסדר. . לא להקשיב למוח שלי חחח .. 

טוב זה היה משהו שיחסית היה קל להבחין שזאת לא המציאות והמוח   שלי מפרש את זה בצורה "חרדתית"...אבל הרגשת האימה בגוף היתה אמיתית..

אני מספרת את זה כי זאת דוגמא למחשבות שווא , טורדניות שפשוט ידעתי לתפוס בזמן ..  מעניין כמה מהם לא תפסתי בזמן .... והגבתי בהתאם .. 

אני מספרת לכם , כי לפעמים אין משמעות מאחורי סיטואציה .. לפעמים הסיטואציה היא בדיוק מה שאנחנו רואים .. והנה אני בחורה שמעידה על עצמי ש"עברתי את זה " אני עדיין בשלבי החלמה.. אני פשוט זוכרת שאם מגיעה מחשבה על משהו נוראי , סוף כל שהו , טרגדיה ,מחלה סופנית , שמישהו לא עונה לי לטלפון ועולה לי המחשבה שאולי קרה לו משהו .. אני זוכרת שזאת השריטה שלי .... וזאת החרדה .  זה הפנים שלה.. בידיעה הזאת הרבה יותר קל לי לא להשאב לתוך המחשבה הזאת . כי זאת בדיוק המחשבה שאני צריכה לצפות עליה מהצד, לצחוק עליה ,לפייס את עצמי עליה , לא לכעוס על עצמי שאני חושבת כאלה דברים אלא לחבק את עצמי בדיוק ברגעים האלו...  

Much Love (: