אנשים רבים סוברים שדימוי עצמי נמוך - הוא אחד מתסמיני הדיכאון.

בטקסט הבא אכתוב על כך שלעיתים דווקא מדימוי עצמי גבוה נובע הדיכאון - ואסביר את הטיעון.

אולי לחלקכם זה ישמע כמו שיגעון - אך בבקשה תניחו בצד את הקיבעון,

ותנו לי דקה וחצי להסביר את הטיעון - אפשר לעשות סטופר בשעון.

.

ראשית חשוב לעשות הבדלה בין דימוי עצמי - לערך עצמי,

דימוי עצמי הוא תפיסתו של אדם על תכונותיו ומאפייני אישיותו - חומר אנושי גולמי.

הפער בינם לבין הערך שאדם נותן להם - יכול להיות אסטרונומי.

לדוגמה, אדם בעל יופי חיצוני יוצא דופן - בעיני אחרים יכול להיראות חלומי,

אך עבור אותו אדם הערך של יופי חיצוני אפסי - הוא מעריך רק יופי פנימי.

.

אדם יכול לחשוב על עצמו שהוא - חכם, יפה ומוצלח ביחס לאנשים מסויימים,

אך ביחס לפוטנציאל שהוא סובר שיש לו - הישגיו מצומצמים.

תחושת הכישלון גוברת - ככל שהפערים בין מה שהשיג למה שיכל להשיג יותר עצומים,

הוא מאוכזב מהישגיו - גם אם את האחרים הם מרשימים,

כשהתסכול והאכזבה הופכים לייאוש מצימצום הפערים - הדיכאון מגיע והסיוטים מתגשמים.

.

במסע נפש קוגניטיבי - תוהה לעצמו אינטרוספקטפובי,

בין שלל מחשבותיו - מה אובייקטיבי, מה סובייקטיבי ומה בכלל פיקטיבי?

.

האם הצלחתי לשכנע אותך שלעיתים דימוי עצמי גבוה - מוביל לערך עצמי נמוך?

ואם לא, ואתה חושב אחרת - תוכל לפרט מדוע אתה חושב הפוך?