טקסט מבולגן
הלילה אלך לישון בוכה שוב
הכרית תספוג את הדמעות
9 פעמים שוב ושוב
העיניים כבר כואבות
הלב עייף מלהסביר
הגרון צרוד מלדבר
הראש כואב מלחשוב
סידורים מפה ועד לרחוב
הגוף הוא גוש מבולגן ושמן
למה לכולם יש חבר
ורק לי יש אין ?
אין מה לעשות בתוך הטלפון
אני רק מוסיפה לסל עוד ועוד
הכסף נוזל ממני על שטויות
אבל לפעמים הם הסיבה שלי לחיות
הוכרחתי לבטל ולהגיע
למרות שלא רציתי בכלל
אי אפשר לצאת לבית
שלא קיים
הדירה שלי עוד לא נולדה בכלל
אני תקועה בין כיסאות
לא מספיק שם ולא מספיק פה
אין לי בטרייה
הזמן לא עובר
רק עוד 12 יום
עד שיגיע הגואל
הגוף לא חבר שלי בכלל
הוא נראה נורא
גוש חסר מזל
אני שונאת מראות
אין מניעה, אין מנגינה
אני עושה הכול רק בשביל
לא לדרוך במקום
האדם מתכנן תוכניות
ואלוהים צוחק
אצלי הוא פשוט לא קיים
אין לי אף אחד
לא שטן ולא אדם
גוש חסר מזל
שלא שפר עליו
מעתה ועד עכשיו
שרי מתנדבת ער"ן
היי לך 🌸
מרגישה את הבלגן שלך. מועבר בתמונה שצירפת ובמילים שכתבת. מצטערת שאת חשה כזו עגמומיות... 🩷
ורד מתנדבת ער"ן
את כותבת יפה ומיטיבה לתאר את ההרגשה שלך.
התמונה עוצמתית מאוד
אני מצטערת שאת מרגישה ככה.
אולי תנסי לכתוב כמה שורות על דברים טובים? אפילו קטנים....ועל מה שאת טובה בו? לי עוזר לכתוב לעצמי דברים טובים
סופרת בפוטנציה
אני כותבת גם על דברים טובים תלוי הרגשה שלי
ורד מתנדבת ער"ן
את כותבת נפלא.
יופי של כשרון